שו"ת רדב"ז/א'תלח
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ושלושים ושמונה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן סה]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(סה) שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"י מהלכות תפלה וז"ל מי שטעה והתפלל של חול בשבת לא יצא ויש ספרים מדוייקים שכתוב בהם יצא ולא ידענא אמאן נסמוך:
תשובה שתי הנוסחאות אמת מאן דגריס לא יצא איירי כשלא הזכיר של שבת כלל ומאן דגריס יצא איירי כשהזכיר של שבת וליכא למימר דאפי' כשלא הזכיר יצא דלא גרע מר"ח וחול המועד דקי"ל דאם לא הזכיר מחזירין אותו. ולענין ברכת המזון בשבת כתב הוא ז"ל פ"ב מהלכות ברכות ואם נזכר אחר שהתחיל בברכה רביעית פוסק וחוזר לראש שהוא ברכת הזן ע"כ וא"כ מאי שנא תפלה מברכת המזון הילכך ודאי מאן דגריס יצא כשהזכיר של שבת קאמר וא"ת היכי סתים לה כולי האי הו"ל למימר ובלבד שיזכיר של שבת. י"ל דאורחיה ז"ל להעתיק לשון התלמוד דגרסינן בירושלמי התפלל ומצא עצמו טועה של חול בשבת יצא ואם נזכר בתוך התפלה גומר הברכה שהתחיל בה וחוזר ומתפלל של שבת ע"כ. וא"ת היכי משכחת לה אם נזכר בתוך התפלה צריך לחזור ולהתפלל של שבת ואם לא נזכר כלל היאך יצא הרי לא הזכיר של שבת כלל. י"ל שהזכיר את השבת קודם שיעקור רגליו א"נ שהזכיר את השבת בברכה אחרונה והא דקאמר ואם נזכר בתוך התפלה היינו קודם שיתחיל ברכה אחרונה. א"נ איכא לפרושי הירושלמי הכי התפלל ומצא עצמו טועה והזכיר של שבת בתוך אחת מהברכות ולא רצה לחזור יצא ואם נזכר בתוך התפלה ורוצה לחזור כיצד יעשה גומר הברכה שהתחיל בה וחוזר ומתפלל של שבת ואין צריך לחזור לראש התפלה אבל לעולם אימא לך שאם לא הזכיר של שבת כלל לא יצא ואם עדיין לא עקר רגליו חוזר לשל שבת ואם עקר רגליו חוזר לראש ונמצאו שתי הנסחאות הולכות אל מקום אחד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |