שו"ת רדב"ז/א'תיג
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ושלושה עשר - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן מ]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(מ) שאלת ממני על ענין עקרי הדת על איזה חשבון אני מסכים על הרמב"ם ז"ל או על הרב בן חסדאי או על חשבון ר' יוסף אלבו:
תשובה אין דעתי מסכמת לשים לתורתנו התמימה שום עיקר לפי שכולה עיקר מפי הגבורה. וארז"ל כל האומר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק א' וכו' ואם כן כל מצוה ומצוה היא עיקר ופינה ויש לך מצוה קלה ויש טעם וסוד אשר לא נשיגהו וא"כ איך נאמר שזו טפילה ואחרת היא עיקר. כללות הדברים יפה כתב בזה ר' יצחק אברבנאל ז"ל בס' ראש אמנה ע"ש כי הוא האריך והרחיב הדבור והשיב על הראשונים וכן הוא דעתי שהתורה כל פרטיה ודקדוקיה כל א' מהם עיקר ויסוד ופנה והמכחיש אותו נקרא כופר ואין לו חלק לע"ה. ומזה הטעם אם אנסוהו לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה באומרם שלא צוה הקב"ה עליה או שהיתה לזמן מה וכבר נתבטלה יהרג ואל יעבור ולא אמרינן יעבור ואל יהרג אלא כשאומרים לו חלל שבת לעבור על דתך וכן כתב הריטב"א ז"ל ולמד ממנה שאם אונסים אותו לחזור לדת הישמעאלים אעפ"י שאינם עובדי עכו"ם יהרג ואל יעבור והנראה לעניות דעתי כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |