שו"ת רדב"ז/א'שנח
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושלוש מאות וחמישים ושמונה - חלק ד סימן רפז]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה עוד על ענין שהלך שמעון והרצה את ראובן במעות עד שחזר וקדשה וגרשה בלא תנאי ושאלו את פי וגזרתי ששום אדם לא יהיה עמו עד לא בקדושין ולא בשבע ברכות דכיון שנאסרה עליו מפני שנטען עליה והיתה אצלו באיסור שוב אין מתירין אותה לו. ועתה טוען שמעון כיון שלא הועילו מעשיו שיחזיר לו מעותיו ראובן דהויא פשרה בטעות דלא נתפשר עמו אלא בחשבו שיהיה מותר לישא אותה ע"י חופה וקדושין:
תשובה אין בדברי שמעון כלום שהרי מה שהיה על ראובן לעשות עשה ואיהו איבעי לאסוקי אדעתיה אם יועילו מעשיו או לא והוה ליה לאתנויי בהדיה. ותו שהרי הועיל לו הרבה דאלו עבר ונשא אותה מפקינן לה מיניה ובניה ממזרים שהרי אשת איש גמורה היא. והשתא אם עבר ונשא לא מפקינן לה מיניה כיון דליכא סהדי. שזנתה עמו תחת בעלה ובניה ממנו אינם ממזרים ואין לך תועלת גדול מזה. והבנים אשר היו לה ממנו קודם שחזר וקדשה ראובן וגרשה בלא תנאי אינם ממזרים מפני שהתנה על מנת שלא תנשאי לשמעון. והרי לא נשאת לו אלא בזנות בעלמא היא אצלו והרי הדין בהם כמי שבא על הפנויה בזנות ואף עפ"י שייחדה לו בביתו אין אלו נשואין דנתנה התורה ונתחדשה ההלכה. והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |