שו"ת רדב"ז/א'ריז
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ומאתיים ושבעה עשר - חלק ד סימן קמו]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה מעשה ראובן נתן לשמעון חתיכת בגד ל"ה אמה להוליכה למקום אחר למכור אותם ושמו אותה בכך וכך האמה והתנו ביניהם שכל מה שימכר יותר מאותו סכום שיהיה לשמעון ונתן שמעון לראובן כתב ידו על זה ונכנס (ראובן) [שמעון] בספינה ושם את הבגד במקומו וישב עליו ונטבעת הספינה ונאבד הבגד וקצת נכסים אשר היו באל כאן ניצולו שלא היו המים יכולין להוציאו משם ועתה טוען ראובן שפשע שמעון במה שלא הניח הבגד בתוך הכין כשאר הנכסים השיב שמעון כי אין דרך להניח את הבגד בתוך הכין מפני העכברים ומפני המים ומפני כמה חשש נזקים אבל שמתי אותם תחתי לשמירה מעולה ומה ששמתי בתוך הכין הוא ברזל וכדומה לו שאין בהם הפסד כלל. עוד טען ראובן שאפילו לפי דבריו שותף הוא ויתן לו מחצית דמי הבגד השיב שמעון שמעולם לא היה שותף ולא נזכר בכתב ידו שהוא שותף אלא שימכור ומה שיעלה יותר מזה השיעור יקח אותו בשכר טרחו ואם לא ימכר שיחזירהו לו וראובן משיב כיון שאתה לוקח בריוח אתה שותף גם בהפסד. ושאלת ממני אודיעך הדין עם מי:
תשובה הדין עם שמעון דאין כאן פשיעה כלל דאין דרך להניח בתוך הכין אלא דברים קטנים מקושרים יפה אבל חתיכת בגד גדולה לבדה אין דרכה אלא כמו שעשה שמעון להציעה ולישב עליה או להניחה לפניו במקום שהוא יושב ורואה אותה וזה שהניח את הברזל בתוך הכין מפני שהם חתיכות דקות ואין בהם חשש הפסד ולא חשש שמא יחתכו ממנו חתיכה אבל הבגד אין דרכו בכין אם לא תהיה חתיכה קטנה קשורה יפה ובתוך אמתחתת כדי שתהיה שמורה יפה. ולענין מה שטען ראובן שהוא שותף אם כתב יד שמעון אינו יוצא ממקום אחר לא הוצרכת לשאול דודאי נאמן שמעון במגו דהוה מצי למטען אין זה כתב ידי נאמן לומר כת"י הוא אבל מעולם לא הייתי שותף שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אבל אם כתב ידו יוצא ממק"א דליכא מגו אם כתב ידו משמע לשון שותפות ומשמע נמי שליחות בלא שותפות גם בזה לא שאלת דהדבר ידוע כי יד בעל השטר על התחתונה. כי תבעי לך היכא שהוא מפורש לשון שותפות אם יועיל מגו שאין זה כתב ידי או מגו שיכול לומר החזרתי נאמן לומר לא הייתי שותף ואם המעשה היה כך הדבר מבורר שהדין עם ראובן שאין שמעון נאמן בשום מגו להכחיש מה שכתוב בכתב ידו שהוא שותף אם לא שיטעון טענה מבחוץ שאינו מכחיש בה כתב ידו כגון אנוס הייתי או מוטעה הייתי ואז נחזור אל הכלל אם כתב ידו יוצא ממקום אחר או לא. ומכל מקום אני ראיתי את כתב ידו של שמעון ואין במשמע אלא שליחות וא"ת אגב אותה הנאה שיש לו שאם ימכר ביותר יקח היתר נעשה שותף וישלם חלקו. הא ליתא כלל דבאותה הנאה נעשה שומר שכר כדין סרסור ממש וחייב בגניבה ואבדה אבל מן האונסין פטור וטביעת הספינה אין לך אונס גדול ממנו ופטור שמעון גם הסכימו האחרונים ז"ל דלא אמרינן מגו לבטל הודאתו ואם הודה בפני בית דין או בפני עדים כמוסר דבריו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |