שו"ת רדב"ז/א'קיא
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ומאה ואחד עשר - חלק ד סימן לו, לח]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית מול דף הדפוס המקורי
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה אם ירושלים נקרא כרך בזמן הזה לענין השוכר בית בה אם יכול להוציאו עד שנים עשר חדש או לא:
תשובה מילתא דפשיטא היא דחשובה כרך שהרי באין לה מכל הלשונות מסוף העולם. ואם נהגו להוציא צריך לראות אם המנהג הוא בטעות שטעו בדין אינו מנהג ואם נהגו ככה שלא בטעות הכל כמנהג המדינה. ומיהו אם השכיר את הבית אחר המנהג המוטעה יש להסתפק אי אמרינן שסמך על המנהג ולא פירש ורואה אני דאין זה מנהג בטעות כלום דאיבעי ליה למידע דירושלים כרך היא והוה ליה לפרושי. הילכך לא יוציאנו עד שנים עשר חדש. ואם נסתפקו אם העיר יש לה דין כרך הרי הבית בחזקת בעליו עד שיביא השוכר ראיה כי השוכר הוא המוציא מן המשכיר וברור הוא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |