שו"ת רדב"ז/א'קי
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ומאה ועשרה - חלק ד סימן לה]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית מול דף הדפוס המקורי
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד שאלתם דתניא והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש מפני הכבוד. וכי מאחר שאין מכניסין מה לו לתנא להודיענו שמי רגלים יפין לה:
תשובה בגמרא אמרו מסייע ליה למאן דאמר כל מעשיה היו בקדש והודיענו התנא כי מי רגלים יפין לה ולמה אין שורין אותם בהן מפני שצריך לשרות אותם בפנים. ואין מכניסין מי רגלים למקדש מפני הכבוד שאל"כ הייתי אומר שורין בחוץ ומכניסם בפנים. עוד נ"ל לומר שהשמיענו שהמפטם במשקל ממש להריח בה חייב כרת אעפ"י ששרה במי רגלים שהרי מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין אותם במקדש מפני הכבוד. וכן משמע לי מדברי הרמב"ם ז"ל שאם כיוון המשקלות חייב אעפ"י שלא כיון השרייה. עוד י"ל שלא יבוא מפטם בקי ויאמר והלא מי רגלים יפין לה נאמר כבר קדמך התנא. וכי תימא ליתני אין שורין אותה במי רגלים הוה מקשינן עליה פשיטא ולכך הקדים והלא מי רגלים יפין לה והשתא ניחא לשון והלא. והנלע"ד כתבתי:
וכן יש לשאול עלה דהא דתני בר קפרא אלו היה נותן בה קורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה. ולמה אין מערבין בה דבש מפני שהתורה אמרה כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'. ולמדנו בר קפרא שהיו בקיאין בפטום ולא נמנעו אלא מפני האיסור. והנכון בזה דסד"א אין דבש אסור אלא בעיניה אבל ע"י תערובת לא קמ"ל כי כל שאור וכל דבש וגו' כל לרבות תערובתו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |