שו"ת רבי עקיבא איגר החדשות/פב
|
< הקודם · הבא > |
להרב מו"ה אהרן נ"י ראב"ד זלאטווי.
אשר שכתב ידידי נ"י לדון באשה שאמרה מת בעלי והלכה והיתה לאיש אחר ואחר כך שבעלה הראשון חי די"ל דאין השני יכול לישא אחרת בלא שילחה אותה בגט דכמו דהיא צריכה גט ממנו דשמא יאמרו גירש האחד ונשא הב' ואשת איש יוצאת בלא גט ה"נ מה"ט הוא אסור לישא אחרת בלא גט דיאמרו שנשא את זאת בגט פטורי ועובר על חרם דרגמ"ה.
לענ"ד נראה להקל דבאמת גם לענין הצרכת גט אני נבוך דהא מבואר ביבמות דף פ"ט דמדינא אין לחוש דיתלו לומר דקדושי טעות הי' אלא כיון דעבדא איסורי קנסוה רבנן לחוש לזה, וא"כ י"ל דהיכי דאתמר אתמר בנשאת עפ"י עדות אבל לא באמרה מת בעלי ונשאת, והיינו למ"ש תוס' יבמות מ"ט ע"ב ד"ה סוטה נמי לחלק לענין דהולד ממזר דדווקא במת בעלה קנסוה כי היכי דתידוק אבל זינתה לא קנסוה, והיינו דזהו מצוי שתסמוך על העד ולא תדקדק משום הכי החמירו טפי, וא"כ י"ל ה"נ לענין הצרכת גט משני דבאמרה מת בעלי ושיקרה ונישאת דהיא מזידה להנשא באיסור והוי כזינתה במזיד ולא קנסוה, אבל חלילה לי להחליט כן רק בדרך הערה וספק לדינא, גם י"ל דדוקא לדידה דעבדה איסורא קנסוה, אבל לדידיה לא קנסוה, וי"ל באמת לדינא דהוא מותר בקרובותיה ולגבי דידיה לא חיישינן שיאמרו שנשא אותה ע"י גט מהראשון והם קרובות אשתו, ואף דלבתר הגירושין יאסר בקרובותיה דמחזי כנושא קרובות גרושתו כדמוכח בקדושין דס"ה ע"א במה דאמרינן אלא כופין אמאי אמר לא ניחא לי דאתסר בקרובותיה מ"מ לא מפסיד מידי במה דאוסרים אותה בלא גט מיניה, דהא י"ל דא"י לכופו להוציא ויכול לעגנה כיון דהיא פשעה בעצמה, ע' בתשובה שנדפס בסוף ס' המג"א על התוספתא שדן בזינתא תחת בעלה אם כופינן אותו לגרש והכי עדיף דאינו בעלה, ועיין בתשובת מהריב"ל ח"א סוף כלל ג' דמסתפק בההיא דינא דש"ע סימן מ"ו ס"ה ואם לאו מגרש הא' אם בדרך כפייה או רק אם רוצה כיון דהיא נתנה אצבע בין שינהי, ועיין בתשו' לחם רב סימן י"ט, ובתשו' רש"ך ח"א סס"י ר"ח כתבו בפשיטות דאין כופין, א"כ ליכא קנס גבי בעל, ובנדון דידן אין לקונסו מלישא אחרת ויכול לומר לא אגרשנה וליכא מראית עין, גם הא לאחר הגרושין פסקה המראית עין דמותר באחרת וקודם הגירושין י"ל דלגבי דידיה לא קנסו ליחוש שיאמרו גירש זה ולדון דלאחר שיגרש אותה יהיה המראית עין על העבר שעבר קודם הגירושין על חרם דרגמ"ה מנין לנו לחוש כולי האי. גם יש לחלק דלענין גירושי' לפי מה שיאמרו שנשא על ידי גט מהראשון ליכא צד היתר אבל הכא אף בנשא ע"י גט יש בו צד היתר כגון שאין בו חרם דרגמ"ה במורדת לכמה פוסקים וכדומה ויכולים לתלות בזה, וגם יש דעת הסוברים דחרם דרגמ"ה לא הי' אלא עד סוף החמישי, מכל הלין נלע"ד להקל.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |