שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/צח
|
< הקודם · הבא > |
לכבוד הרב רבי משה אב"ד דק"ק זאנדמישל נ"י.
מה דתמה מעכ"ת בתוס' בב"מ בסוגיא דמצא שט"ח, כיון דנפל איתרע ולא מהני קיום דאמרינן דדימה וזייף אלא דאנן לא טענינן מזוייף כזה כ"ז דלא טען הוא, ומש"ה מצא שטר הקנאה יחזיר, הא מ"מ נטעון פרוע דהוא נאמן במגו דמזוייף כמ"ש תוס' שם, דאף במקום דלא טענינן מזוייף טענינן פרוע במגו דמזוייף כמו החזרתי במגו דנאנסה:
נ"ל דלק"מ, דהא בלא"ה אף להצד דהיכי דהוא נאמן רק במגו היכי דלא טענינן עיקר הטענה, ה"נ לא טענינן המגו, מ"מ כמו דחזינן דמכח הריעותא נאמן דדימה וזייף בלא מגו, ה"נ יהא נאמן מכח הריעותא דנפילה דפרוע, ובהכרח צ"ל דפרוע גרע יותר מלטעון, מטענת דדימה וזייף, דהך סברא דאי אמרת דפרע מקרע הוי קרע ליה אלים טובא ולא חיישינן לה כלל אף במקום ריעותא דנפילה, וכיון שכן ממילא לק"מ, דכמו דלא טענינן דדימה וזייף אף דהוא נאמן מ"מ כיון דרחוק הדבר דדימה וזייף אנן לא טענינן שהי' כן, ה"נ לא טענינן פרוע, דרחוק הדבר שפרע והניח שטרו בלא קרוע אנן לא טענינן שהי' כן, ובאמת אפשר אלו הי' בפנינו וטוען פרוע דנאמן במגו דמזוייף, ואפשר אפילו בלא מגו מכח ריעותא דנפילה נאמן פרוע בעצמותו כמו דנאמן דדימה וזייף, אבל מ"מ אנן לא טענינן שהי' כן, דרחוק שהיה כן:
ולכאורה בלא"ה מוכח לומר כן מהא דפריך ולשמואל דאמר ל"ח לפרעון ולקנוניא מא"ל, ולכאורה קשה לי, הא אפשר לומר דשמואל חייש לקנוניא, אלא דלא חש לפרעון, והכא במצא שט"ח הא נאמן לומר פרוע, במגו דכתבתי ללות ולא לוה, ולא מטא לידי' ומש"ה לא יחזיר דטענינן ללקוחות פרוע במגו דמזוייף ואינו נאמן בהודאתו לחייב ללקוחות, למה דנראה מדברי הש"ך סי' צ"ט סי"ב, דאף היכי דנאמן רק מכח מגו, ה"נ בהודאתו לחוב לאחרינא, אע"כ דלשמואל גרע טובא טענת פרוע ולא טענינן אנן, ואף דליכא ראיה גמורה מזה, די"ל כיון דטענת פרוע גרוע לשמואל, היכי דמודה לא טענינן אנן ולחוש לקנוניא, מ"מ י"ל דלא טענינן ליה אנן כלל, כמו דלא טענינן אנן דדימה וזייף ואדרבא מרווח יותר, די"ל הא דפסיקא ליה להש"ס למפרך ולשמואל וכו' מכח סברא הנ"ל דלא טענינן אנן, היינו מכח מימרא דשמואל עצמו, דהא בהקנאה ג"כ נאמן פרוע במגו דדימה וזייף ואפ"ה לא טענינן אנן:
אולם קשה לי בסוגיא דב"ב (דף ע' ע"ב) דייני גולה אמרי נשבע וגובה כולו וכו' מנ"ל למידק מזה דשטרך בידי אלים כ"כ לשווי' אנן סהדי דלא להמני' במגו, דלמא אלים רק לשוי' טענת פרוע לטענה גרוע מאד דלא נטעון אנן כמו דלא טענינן דימה וזייף, ובאמת בלא"ה קשה כן בסוגיא דב"ב הנ"ל, דהא נאנסה לא טענינן לה דהוי ל"ש, א"כ מנ"ל למידק דשטרך בידי מאי בעי אלים כ"כ דלא נאמינו במגו דלמא מהימן במגו, אלא דהחזקה דשטרך וכו' אלים לשוי' פרוע לטענה דלא שכיח, דאינו שכיח לפרוע ולהניח השטר, ולא טענינן כמו דלא טענינן נאנסה, אלא דלפי הנ"ל קשה ביותר דהא חזינן כן לשמואל גבי הקנאה דאפילו בריעותא דנפילה גרוע טענת פרעון דאנן לא טענינן וצע"ג:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |