שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/לא
|
< הקודם · הבא > |
לכבוד הרב רבי שכנא נ"י בק"ק ארנסוואלד.
ע"ד נקב דק הנמצא בגולגולת, יפה כתב מעכ"ת דהדבר פשוט דאין חילוק בין אווזא לבר אווזא, דכולהו עופות המים הם, כדאיתא בש"ע (סי' ל' ס"ב) אבל בנמצא בתרנגולת אם הנקב קטן כ"כ שאינו כפי ערך שיעור סלע בבהמה הדבר פשוט להקל, אף דקיי"ל דגם בעוף היבשה בכ"ש, דאין אנו בקיאים בבדיקת הקרום, והיינו ניקב דרך ההכאה כמו הכתה חולדה וכדומה, אבל אלו הנקבים הנמצאים באותם שיש להם חטוטרות בראשם ניכר כי הנקבים הם בתולדה א"צ בדיקת קרום:
ואך בנדון שבא לפני מעכ"ת בגולגולת תרנגולת שנמצא בה איזה נקבים שע"י צירופם הם כסלע בבהמה יפה עשה מעכ"ת להטריף וזה חמור יותר מנקב כ"ש בעוף המים, דשם יש צד גדול להקל, כיון דקתני נשבר עצם י"ל דאין חסר בתולדה בכלל, וכמ"ש התה"ד (סי' קע"ז) לענין נשתברו רוב צלעותיו ונעקרה חוליה, דלהרמב"ם כי היכי דבניטל אין חסר בכלל, ה"נ בנשתברו ונעקרה, ולהט"ז (סי' נ"ד ס"ד) משמע דדעתו דלכ"ע אין חסר בכלל נעקרה, ולהש"ך שם דאזיל בשיטת התה"ד דתליא במחלוקת הרמב"ם והרא"ש אם חסר בכלל ניטל אם לא, ומיקל רק בהפ"מ כדקיי"ל בסי' נ' לסמוך על הרמב"ם בהפ"מ דחסר אינו בכלל ניטל, א"כ ה"נ בנשבר עצם י"ל להקל בהפ"מ דאין חסר בכלל, והפליתי (ססי' ל') כתב מסברא דבניקב העצם בתולדה להקל, ולא ידעתי אמאי לא הביא לסיוע מתה"ד הנ"ל, גם מ"ש להוכיח מדמשמוע בדברי מהרא"י בשערים דלדידן אין חילוק בין עוף המים לעוף היבשה, מוכח דגם בעוף המים מהני יב"ח, דהטריפות רק דאולי אח"כ קרה נקב קטן להקרום הרך, תמוה לענ"ד דאיך מהני יב"ח, הא יש לחוש אולי זה מקרוב קרה נקב להקרום, וכמו בנשבר הגוף דכתבו דלא מהני יב"ח, דשמא אח"כ ניקב הריאה, ויותר הי' ליה למנקט ההוכחה לדינא דבחסר בתולדה כשר, דכמו בעוף היבשה כשר בזה דהא ליכא חשש נקיבת הקרום, ה"נ י"ל בעוף המים מדלא מפליג, אבל מ"מ באמת אין זה מספיק, דמ"מ יש חילוק, דבעוף היבשה אף שאין הנקב בתולדה כל שאינו בהכאה רק ע"י חולי כשר, כיון דליכא חשש נקיבת הקרום, ובעוף המים עכ"פ בכה"ג אסור, כיון דאינו בתולדה, וכ"ז בניקב כ"ש בעוף המים, אבל בניקב כשיעור ערך סלע בבהמה אין לנו ראיה להקל בניקב בתולדה, דלא מצינו בי' לשון שבירה ועקירה, ואדרבא במתני' קתני כמה חסרון בגולגולת, אף דמזה ג"כ אין ראיה דהא גם בשדרה קתני כמה חסרון בשדרה, ואעפ"כ כתב התה"ד הנ"ל להקל בחסר, וכתב דזהו לא נפיק מכללא דהרמב"ם דהיכי דקתני חסר גם בתחילת ברייתו טריפה, דהרמב"ם לא קאי אלא במה שנאמר בו חסר או ניטל לענין טריפה גופא עיי"ש, אבל מ"מ ראיה להתיר בטריפה ליכא רק בחולי' דקתני נעקר החוליא, אבל בגולגולת לא מצינו דקדוק הלשון להתיר, אלא דהרמב"ם פ"י מהל' שחיטה מנה ג"כ גולגולת בכלל שבירה וכתב בלשון שניטל בהם כסלע, משמע ג"כ דבתולדה כשר, ואפשר דס"ל דהמשמעות דחסרון בשדרה וחסרון גולגולת חד דינא אית להו, ועכ"פ בספק אם הנקבים בצירופם כשיעור ערך סלע בבהמה יש לצדד להקל בהפ"מ, כיון דנראה דלהרמב"ם דמנה בכלל שבורה דחסר בתולדה כשר, ועי' ט"ז (רסי' מ"ג) א"כ יש לדון בס"ס ספק דחסר בתולדה כשר, וספק אין בו שיעור המטריף, ואף דהוי ספק חסרון ידיעה, הא כתב הרמ"א (סי' ק"י) להקל בהפ"מ בנשבר הגף בס"ס אלא דמזה אין ראיה, די"ל דהתם הטעם דבס"ס אין צריך בדיקה ולברר בבדיקת הריאה א"צ מש"ה אינו מזיק חסרון ידיעה דאפילו בלא בדיקה כשר בהפ"מ, אבל הכא דהנקבים לפנינו, ואולי אם היינו בקיאים היינו רואים בחוש דהוי שיעור י"ל דגרע, ועי' ש"ך (סי' נ"ג סט"ו) דמסוף דבריו שכתב דגם זה חסרון ידיעה, דחכם יכול להבחין אם נעשה קודם שחיטה, א"כ מדהיקל הרמ"א בהפ"מ בנשמט מוכח דגם בכה"ג באיתא לפנינו, ואם היינו בקיאים היינו מכירים, ולבקר הספק בפנינו מ"מ מקילים בהפ"מ, ופרט זה צ"ע לדינא, ומ"מ בשהה יב"ח דבלא"ה הרש"ל מיקל בנפחתה, דרק על הרוב דברו דסוף הקרום ליפסק, אבל כיון דחזינן דחי' איתברר דממויעונ הם, אף דיפה גמגם ע"ז הפמ"ג (סי' ל') מ"מ עכ"פ בספק אם יש שיעור המטריף יש לסמוך בשהה יב"ח בהפסד מרובה, כן נראה לענ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |