שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/כז
|
< הקודם · הבא > |
לידידי הרב ר' דוב יואל אב"ד בק"ק לאבשין.
ע"ד שאלתו בס"ת שאותיות ל נכנסו בחלל כף פשוטה, כזה ך, נראה לענ"ד לדון להקל, אף דבנככס לתוך חלל ה' נראה ל לענ"ד עיקר כדעת האחרונים הב"ח והט"ז והל"ח לפסול בדיעבד, ודלא כנראה בדעת המג"א (סי' ל"ב סק"מ) דרק לכתחילה יש ליזהר אבל דיעבד כשר אא"כ דנכנס לחלל הד' דנשתנה לאות אחר דנראה כמו ה'. דמה דמדמה המג"א לפסקא דהרמ"א (סי' קכ"ה ססי') נ"ל די"ל דוקא בגט, אף דממה דכתב הר"ן בשם אחרים דנכנס לתוך חלל הח' קרוב לפסול יותר מנגיעת אות באות, ומפרשי לההיא דמערי בנגיעת אות לאות, א"כ י"ל דבנכנס לחלל הח' גם בגט פסול, מ"מ מלישנא דהרמב"ן הובא בתשובת הריב"ש לא משמע כן, דכתב וז"ל, ויש סבורים דדבוקת פסול בגט כמו בס"ת, ולזה פירשו דמיירי כגון דנכנס הל' באויר ה' או ח'. והרמב"ן ז"ל השיב עליהם שאם דבוקה היתה פוסלת בגט כמו בס"ת זה היה קרוב לפסול, א"ו אין דבוקה פוסל בגט ופירושו דמיירי כפשוטו ואפילו בנגיעה עכ"ל. מלשון זה משמע דוקא אם היה הדין דנגיעה פוסל בגט היה הדין ג"כ לפסול בנכנס לתוך חלל הח'. אבל לקושטא דמלתא דאין נגיעה פוסל בגט גם בנכנס לתוך חלל הח' אינו פוסל. וכדדייק לישנא דהרמב"ן ופירושו דמיירי כפשטי' אפי' בנגיעה, מדנקט אפילו משמע דמיירי בין בנגיעה בין בנכנס לחלל הח'. והכי משמע גם כן ממה דכתב הריב"ש עלה דהרמב"ן, וז"ל ומכלל דבריו אתה רואה דבס"ת דדבוקה פוסל בו גם בנכנס הל' תוך חלל ה' או ח' אפילו בלא נגיעה פסול, אע"ג דלא תתחלף באות אחר, אלא דמפסיד צורת האות עכ"ל. משמע להדיא דרק בס"ת פוסל, אבל בגט כשר, ודין נגיעת אות באות ודין נכנס לתוך חלל הח' כהדדי, ובס"ת שניהם פסולים ובגט שניהם כשרים, א"כ י"ל דמש"ה סמך הרמ"א להקל בגט, אבל בס"ת י"ל דגם דיעבד פסול, ובפרט דלא מצינו מפורש בדברי תוס' להקל בס"ת, אף דמה שכתב מהרי"ט בשו"ת דתוס' לא מכשרי רק בנכנס כל שהו לחלל הח'. אבל אם נכנס לתוך חללה בענין שיפסיד צורת האות פסול, לא נראה כן לכאורה מלישנא דהר"ן שכתב עלה דתוס' הנ"ל ואחרים אומרים שזה קרוב לפסול יותר בגט מפני שמבטל צורת האות, וכן מלשון הריב"ש הנ"ל דלמד מדברי הרמב"ן, דמה דהשיב על דברי תוס' לפסול בס"ת בנכנס לחלל הח' דמפסיד צורת האות, משמע דתוס' מכשירים אף בנפסד צורת האות, מ"מ י"ל דתוס' לא מכשרי רק בגט, וס"ל דזה קיל יותר מנגיעת אות באות, ובאו רק לדון דאין ראיה להקל בגט אפילו בנגיעה, אבל בס"ת י"ל דפסלי אף בנכנס לחלל הח'. וכמ"ש להדיא הב"ח, די"ל דתוס' והרא"ש מודו בס"ת דפסול, א"כ כיון דמפורש בדעת הרמב"ן והאחרים לפסול, ואין לנו מי שמתיר במפורש אין מקום להקל בדיעבד:
גם סוף דברי המג"א במ"ש וכ' הכנה"ג דיש מכשירים לגמרי, והיינו גם בנכנס לחלל ד' דנראה כמו ה'. הוא תמוה, דאדרבא דבכה"ג כתב שם בהיפוך, דהעתיק דברי רבו מהרי"ט די"ל דתוס' ס"ל רק בנכנס כ"ש, אבל בנכנס לחלל דנפסד צורת האות פסול, גם אם מכשרי אפילו בכה"ג, מ"מ בנכנס לחלל ה' דנראה כק' מודו דפסול עיי"ש:
אמנם אעפ"כ בנ"ד נראה להקל, דמלשון האחרים ומלישנא דהריב"ש הנ"ל בדעת הרמב"ן משמע דפסלי רק בנפסד צורת האות, וזהו בנכנס לחלל הח'. אבל בנכנס קצת לחלל כף פשוטה דנראה לעין דלא נפסד צורת האות דכשר, ה"נ בנכנס לחלל הך' פשוטה אף דנכנס חלק גדול מן ל' תוך החלל, מ"מ הא נראה לעין דלא נפסד צורת האות א"כ יש להקל, ומה דחיזק הרמב"ן הראיה דנגיעה בגט כשר ולא מוקמי בנכנס רק כ"ש לחלל הך' פשוטה הא זהו בלא"ה קשה דאטו ליכא במציאות כלל דלא נפסל צורת האות הא בנכנס רק כ"ש לחלל הח' בודאי לא מקרי נפסד צורת האות, וכמבואר בדברי המהרי"ט הנ"ל, א"כ אמאי לא מוקי כה"ג. גם הא יש לאוקמי דנמשך אות ל' למעלה בין תיבה לתיבה, וכדהקשה מעכ"ת נ"י, ומה דניחא ליה לתרץ דבכה"ג דלא נכנס לחלל אות המוקף מרוחותיו לא מקרי עי"ז ספר אחד, לענ"ד אינו, דהא בלא מערי כלל היכי דלא שייר לעצמו בין שיטה לשיטה כשר, כיון דהכל על קלף אחד מקרי ספר א'. א"כ כיון דנמשך האות למעלה בין התיבות ממילא אף אם יחתכו מה דשייר בין שיטה לשיטה מ"מ יהא נשאר כתיבת הגט על קלף אחד, וממילא נקרא ספר אחד, אבל הנראה לענ"ד דהא צריכים להבין כיון שנראה מתוס' דגם הריב"ם ס"ל דנכנס לתוך חלל הה' כשר, א"כ איך עלה על דעת הריב"ם להוכיח דנגיעה כשר, ע"כ דס"ל דלישנא דמערי לא משמע דהקלף מחובר כא' אלא דהאותיות מעורים ממש, ומשמע דהיינו דבוקים לגמרי, א"כ י"ל דהר"י דחה, דג"ז נכלל בלישנא דערי בנכנס לחלל האות המוקף מרוחותיה, דנראה כמחוברים ומעורים יחד, אבל בנכנס לחלל שבין התיבות לא מקרי בלשון מערי כיון דהאותיות אינם שייכים להדדי, א"כ י"ל דה"נ בנכנס רק כ"ש לחלל הח', או בנכנס לחלל הך' פשוטה, כיון דאינו מוקף מרוחותיה לא נראה כמועורבים יחד, ואינו נכלל בלישנא דמערי, ובפרט בס"ת זו דיש הרבה אותיות כאלו ויקשה לתקן הכל, ואפשר שימצאו כזה בשמות הקדושים, בשם אלקים שיכנס הלמ"ד בחלל הך' פשוטה וא"א בתיקונו, לזה יש לסמוך להקל, כן נראה לענ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |