שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/יב
|
< הקודם · הבא > |
וע"ד שאלתו שישנו בעירו ב' חבורות, אשכנזים, ופולין, דרכם של קהל פולין שבעלי תפילות מאנשיהם היו מוחזקים כל אחד בג' תפילות, כי לא מצאו ביניהם מתי מספר כמספר התפילות, ובזה הוחזקו שנים הרבה, וכעת נתחברו חבורות הנ"ל, והיו לאחדים בכל ענינים, ובנו להם בהכ"נ מחדש, ובתוך התנאים שהותנו ביניהם התנו האשכנזים שיהיה גם להם זכות לבחור מתפללים מאנשיהם, וכה עשו טובי העיר. וכעת קם אחד מהמוחזקים אנשי פולין והתעורר להחזיק באיזה תפילות שהורגל עד עתה, וטענתו דלא כל כמינייהו של הקהל לבטל חזקתו:
הנה מצינו כמה פעמים דמי שהחזיק במצוה זכתה לו, ואינו יכול לסלקו, כמפורש בש"ע (סוף סי' קנ"ג) לענין גלילה. וכן האריך בהריב"ש (סי' רע"ב) בענין התנהגות רבנות, והביא דברי הירושלומי הוריות דבי הושיעי' ודבי פזי הוו עלין ושאלין בשלמא דנשיא כל יומא, והא אילן דבי הושעי' עאלין קדמאי, ונפקי קדמאי, אזלי אינון דבי פזי ואיתחתנין בנשיאה, בעיין מיעל קדמוהי, אתין ושאלין לר' אמי, אמר להון והקימות את המשכן כמשפטו, וכי יש משפט לעצים, אלא קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון, בדרום ינתן בדרום עיי"ש, מבואר דכל מילי הן במצוה, הן דכבוד אין לשנות ממי שהחזיק בה, וכיוצא בזה אמרינן גיטין (ספ"ה) דמערבין בבית ישן משום חשדא, וכתב המהרי"ק בשו"ת (סי' ל"ג) דבודאי בלא"ה מה"ת לשנותו ול"צ לטעמא, אע"כ דבא לומר אפילו היכי דאיכא טעם לשנות, אין משנין משום חשדא, ומזה פסק שם במי שהוחזק להתפלל בביתו דאין יכולים לשנותו, דשייך בי' ג"כ טעמא דחשדא, שלא ידונו עליו שיש אצלו אנשים שאינם מהוגנים, וגם יכול לומר שאינו רוצה לטרוח לילך למקום אחר עיי"ש, וכל זה מבואר בפוסקים ראשונים ואחרונים. אך מ"ש מעכ"ת לדמותו למ"ש המג"א (סי' קנ"ג סמ"א) במי שהוחזק ביתו לבה"כ, דמ"מ רשאים קצת להתפלל בבית אחר כיון דגם בביתו מתפללין, ה"נ בנ"ד שהניחו לכל מוחזק תפילה אחת, תו אין כאן חשדא, אין הנידון דומה לראיה, דהתם תמיד מתפללים בביתו ג"כ, אבל בנ"ד דמזה התפילה שמסלקים אותו בזה נוטלין זכותו לגמרי ממנו, ובודאי גם בבה"כ אין רשאים לבטל התפילה, א' כמו שחרית או מנחה ולקבעו בבית אחר, ואף דבבה"כ לטעמא דחשדא י"ל כיון דמתפללים לפרקים בביתו תו ליכא חשדא, מ"מ לא ידח טעמא דמהרי"ק דיכול לומר אין רצוני לילך ולטרוח למרחוק, וזהו שייך גם הכא, הגע עצמך בחזקת גלילה, הכי נאמר דיכולים הקהל לסלקו וליתן לו גלילה אחת בחודש, ה"נ לענין תפילה דומה לגלילה, ויכול לומר אין רצוני לוותר מצוותי, לעמוד לשרת ד' מגרוני, ונ"ל דגם בבית הכנסת יכול לטעון מה"ט דאין רצונו לבטל זכותו שיהיה קיבוץ הקהל לקדש השם בביתו אף פעם אחת. ומה"ט תמיהני על המהרי"ק דחתר למצוא טענה שלא לשנות מקום התפלה מחמת חשדא, או שיאמר שאין רצוני לטרוח לילך למקום אחר, ולא נקט טעם מרווח דכבר זכה במצוה זו שיהיה זכות התפלה בביתו דוקא וכההיא דגלילה, וצ"ע:
ובעיקר הדין בזכות מצוה, נראה דלאו מלתא דפסיקא דיש לו חזקה, עי' הגהת ש"ע יו"ד (סי' רמ"ה סכ"ב) רב היושב בעיר ולומד לרבים יכול חכם אחר לבא וללמוד ג"כ שם, אפילו מקפח קצת פרנסת הא' וכו' אם הוא גדול וראוי לכך, מקורו ממהרא"י, וז"ל התשובה, ולא דמי להמחזיק במצוה כמה שנים דמשמע מלשון הר"מ שבמרדכי דיש לו חזקה שלא יוכל אחר לדחותו בכולו ממנו, דשאני התם דרגילין לקנות חזקה כה"ג מהציבור ולהנות לצדקה והקדושות ע"ז להניח להם וליורשיהם חזקה, אבל כתר תורה ושררה דידה מונחת כהפקר לכל מי שירצה לזכות בה, עכ"ל. וביאר דבריו בשו"ת הראנ"ח (ח"ב סי' ע') דס"ל למהרא"י דאפילו מתבטל חזקה הא' לגמרי ע"י הב' אינו יכול לעכב, מדהוקשה לו למהרא"י מההיא דמהר"ם בגלילה, ואינו מחלק, דהתם מוציאו מחזקתו לגמרי והכא אין מסלקו לגמרי, אלא ב' משתמשים בכתר א' אע"כ דגם בכה"ג כיון דהא' מתעסק בכל עניני רבנות, ועכשיו ימנע ממנו איזה חלק, והרי מוציא מחזקתו מדברים ההם, ואעפ"כ פסק מהרא"י דאינו יכול לעכב עליו, והיינו דס"ל דאין חזקה בשום מצוה מהמצות זולת בדבר הרשות בכבוד בעלמא, כההיא דירושלמי הוריות הנ"ל וההיא דמוהר"ם בגלילה, היינו משום דרגילות לקנות מהציבור, ואם מכירת הציבור נתנוהו שכל אחד מסלק זכותו ע"י ההנאה שמגיע להקדש, עיי"ש. מבואר דעת הראנ"ח בביאור דברי מהרא"י דאין חזקה במצוה זולת ע"י מכירה. אולם המהרי"ק הנ"ל דס"ל בפשיטות דאין יכולים לשנות התפלה מביתו, הרי דס"ל דהוי חזקה במצוה, דהא ודאי אין לומר דהתם משום חשדא עדיפא טפי, דמנ"ל למהרי"ק לדמות זה לההיא דמערבין בבית ישן, דדלמא טעמא דחשדא לא מהני רק בדבר רשות דיש בזה חזקה, מש"ה מהני טענתו דחשדא, אבל במצוה דליכא חזקה י"ל דלא מספיק טעמא דחשדא, שלא יוכלו לשנות התפילה מביתו, כיון דלא אחזיק בה, אע"כ ברור דס"ל למהרי"ק דגם במצוה יש חזקה, וכ"כ להדיא בשו"ת הראנ"ח שם בסופו דמהרי"ק חולק על מהרא"י הנ"ל:
אולם לפ"ז יקשה עלינו סתירה בפסקי הש"ע דבא"ח (סי' קנ"ג) פסק המחבר בפשיטות כמהרי"ק הנ"ל והרמ"א לא הגיה כלום, וביו"ד (סי' רמ"ה) פסק כמהרא"י. והדברים סותרים לדעת הראנ"ח:
לזה נראה לי כוונה אחרת בדברי מהרא"י, והיינו דכל מידי דמצוה שהוא הפקר לכל מי שירצה ליטול את השם, כגון ללמוד לרבים, ולסדר גיטין, הרשות בידו וכדומה, בזה לא שייך חזקה, אף דהציבור קבלו לזה לרב, היינו שקצבו לו שכירות כדי שישעבד עצמו ויחייב לעשות המוטל עליו, אבל בגוף התעסקות הלימוד וכדומה זהו לא התחייבו לנגדו לזכות לו בהם, וע"ז כתב המהרא"י הא דבגלילה הוי חזקה, היינו שדרך הציבור למכרם, הכוונה משום דתיפול הנאה להקדש, הסכימו שלא יהיה רשות לכל אחד לחטוף המצוה, אלא קונים מהקהל, והוי מלתא דציבורא, מש"ה הוי ענין חזקה אף בלא מכרו לו, דהוי כנתנו לו במתנה, שיהא הוא זוכה באלו כיון דצריך להם הסכמת הציבור ולעשות ענינים אלו ברשות הציבור, וא"כ א"ש דברי המהרי"ק דבבה"כ דהוא מלתא דציבורא לקבוע מקום אסיפתם, בזה הוה חזקה ודומה לגלילה:
נמצא בנ"ד בחזקת התפילה, כיון דאין מסור לכל דהא צריך שיהיה מרוצה לקהל, והציבור מכבדים, הוי מלתא דציבורא, ויש לו חזקה:
והנה אף בסברתינו הנ"ל עדיין אינו מיושב פסקי הרמ"א דביו"ד (סי' רמ"ה) פסק כמהרא"י, ובאותו הגה"ה פסק כהריב"ש, דמי שהוחזק לרב בעיר אפי' החזיק בעצמו באיזה שררה אין להורידו מגדולתו. ולכאורה פסקי דסתרי אהדדי, דבפשטא דברי הריב"ש מתנגדים למהרא"י, וכמ"ש כן בשו"ת הראנ"ח בסי' הנ"ל, ובהכרח לומר דהרמ"א ס"ל דמהרא"י אינו חולק על הריב"ש הנ"ל, דמהרא"י מיירי רק להשתמש ביחד דאינו מבטל לגמרי חזקתו של הא', משא"כ להורידו מגדולתו, וצ"ע:
מ"ש מעכ"ת לצדד דבנ"ד דומה לההיא דחוה"מ (סי' קמ"ט בהגה"ה) דלא הוי חזקה, כיון שלא היה להם ס"ת אחרת, ה"נ בנ"ד דעשו כן מחמת שלא הי' להם מתפללים. אינו דומה, דבס"ת לא נתקיימה החזקה, דלא היה אפשר להם לשנות, כיון שלא היה להם ס"ת אחרת. אבל בנ"ד נתקיימה החזקה במה שלא הוסיפו להמתפללים האחרים גם אחת מהתפילות שלו, שיתפלל האחר ד' תפילות, וכן אם התפלל ביום א', לא היו יכולים לשנות להחליפו ליום ב', א"כ כבר נתקיימה חזקתו:
ודברינו אלו רק להתלמד בנידון דכוותיה, אבל בנ"ד לית ביה ספיקא דלא הוה חזקה, כיון דבני אשכנז מקפידים לכבד גם אנשיהם, ולגבי דידהו לא הוחזק, ואינם מחוייבים הקהל לקבל אותו לבעל תפילה, וכיון דצריך שיהיה מרוצה לעם א"א לזכותו אלא למי שיסכימו שניהם, כן נראה לענ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |