שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קצו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
להרב רבי משה אב"ד דק"ק גאלוב
מה שהקשה מעכ"ת בסנהדרין (דף ע"ט ע"ב) רבנן סברי אין גומרין דינו של שור אלא בפניו וכו' הא זה הטעם צריך ג"כ לר"י. דאמאי כונסים לכיפה ולא גומרין דינו ויסקלו כולם. ע"כ משום דאין גומרין דינו אלא בפניו, ואם כן הו"ל להגמרא לומר וקסברי רבנן, ור"י גם אנחנו עמדנו בזה. ואף דהוי רק דרך דקדוק חזק ראיתי ליישב ברחבה. והיינו דלר"י לשיטתיה ל"צ לטעם זה דאין גומרין דינו אלא בפניו, למה דסבר ר"י בב"ק (דף מ"ד) אפילו נגח ואח"כ הפקיר פטור דבעי שיהא שעת מיתה והעמדת דין וגמ"ד בשוה, וכיון דזה השור נתערב בשורים שנגמר דינם ממילא כולם אסורים בהנאה ונעשה ממילא הפקר. כדאיתא בכריתות (דף כ"ד) ואם כן ממילא א"א לגמור דינו. דהוי כמו נגח ואחר כך הפקיר. ונכון בעזה"י:
ואולם קשה לי למ"ש הרא"ש פ"א דבב"ק (דף י"ג ע"ב) דרבנן דר"י לא נחלקו רק לענין מיתה, אבל לנזקים מודו דנגח ואח"כ הפקיר פטור, אם כן מאי פרכינן בסוגיא (דף צ' ע"ב) ולדיינו דיני נפשות ואחר כך לדיינו דיני ממונות. הא הרי אם יגמור דינו של שור תחילה, נעשה הפקר וא"א לדונו אח"כ דיני ממונות, דהוי כמו נגח אח"כ הפקיר וצ"ע ידידו:
בשולי המכתב גם יש לעיין בסוגיא דבב"ק (דף ל"ג ע"ב) מכרו מכור לרדיא נימא דמכור לגמרי ולא יטלו ממנו הב"ד לסוקלו דע"י המכירה פקע דין מיתה ממנו דהא בעי תשלומין והעמדה בדין בשוה בחד בעלים. אולם דעת הרבה פוסקים דבעי' רק שיהיה לו בעלים לאפוקי הפקיר או הקדיש, ולדעת רש"י דמשמע דבעי בעלים ראשונים י"ל דס"ל כהפוסקים דלרבנן דר"י אף בנזקין לא בעי מיתה והעמדה בדין כאחת. ואולם עדיין קשה לי. במה דאיתא התם הקדישו מוקדש משום דר"א הא כיון דהקדישו פקע חיובו לגמרי. דהוי נגח ואחר כך הקדיש. ואמאי מצי טריף מהקדש. וצלע"ג:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |