שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קכ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר א קכ

סימן קכ

כתבתי שנית להגאון הנ"ל

מ"ש חביבי מעכ"ת הגאון לדחות דברי המהרח"ש בשתי ידים, דפשיטא דשינה שם עירו דקתני במתני' דתצא, היינו מדאורייתא דומיא דשינה שמו דקתני בחד בבא במתני':

לענ"ד הא מדברי תוס' גיטין (דף כ' ע"א) מבואר דס"ל דשינה שמו דקתני במתני' היינו דהגט פסול רק מדרבנן, מדקתני בברייתא ומודים חכמים לר"מ דאם שינה וכו' וכמ"ש המהר"ם לובלין שם, ואף לפירוש המהרש"א שם עכ"פ לרבנן דר"מ שינה שמו פסול רק מדרבנן, ואף דמסקו תוס' שם דמיירי בלא שינוי שמו ממש אלא דכתב שם דיהודה בגליל, וא"כ י"ל דשינה שמו ממש אף לרבנן דר"מ פסול מדאורייתא, ודברי הב"ש (סי' קכ"ט) אין מוכרחים, מ"מ עכ"פ דינא דמתני' שינה שמו היינו רק פסול דרבנן, א"כ אינו דחוק לומר דשינה שם עירו דהוא ג"כ דרבנן היינו אף בשינה ממש, דאף דחלוקים בדינייהו דשינה שמו ממש פסול דאורייתא ושינה שם עירו ממש פסול רק מדרבנן, שפיר כללינהו מתני' בחד בבא, כיון דבתרווייהו דינא דקתני תצא היינו מדרבנן:

ומ"ש ידידי מעכ"ת דמדברי הרמב"ם מבואר דשינה שם עירו בטל מדאורייתא, זהו ודאי ברור, אבל מדברי הרא"ש לא נראה כן, דהרי מבואר בב"י (סי' קכ"ט) דדעת הרא"ש פ' השולח והטור כדברי תוס' דשינה שמו דמתני' היינו דכתב שם דיהודה בגליל ופסול רק מדרבנן, ומבואר בהרא"ש פ' השולח בלשונו דהטעם דמקרי שינוי לבני אנשי המקום שעומדת שם כי יאמרו שאינה מגורשת כי אינם יודעים שיש לבעליהן שם זה במקום אחר וכו' ואם תבא האשה לגבות מנכסיו או להנשא באותו מקום יאמרו שאינה מגורשת, מלשון זה משמע להדיא דמשום חשש הרואים שיאמרו אינה מגורשת פסול רק מדרבנן, וא"כ משמע דה"נ בשינה שם עירו למ"ש הרא"ש דפסולו רק משום הרואים, משמע דפסולו רק מדרבנן דהא כייל בחד בבא עם שינה שמו דמיירי ע"כ שם יהודה בגליל דפסול רק מדרבנן, וכן מברייתא דמודים חכמים לר"מ משמע דשינה שם עירו פסול רק מדרבנן, ואף די"ל דשינה שם עירו מיירי ג"כ רק בכה"ג דכתב שם דיהודה בגליל מ"מ מלשון הרא"ש משמע דביסוד שינה שם עירו ממש פסול גם כן רק מפני הרואים, וכן בההיא דתשו' הרא"ש בשינה שם אביו דמיירי בשינה לגמרי, וכתב הטעם מפני הרואים דמשמע דדמי למתני' דשינה שם עירו, וכיון דמתני' מיירי בפסול דרבנן גם שינוי שם אביו פסול רק מדרבנן, וא"כ אדרבא משמע בהיפוך בשינה שם אביו ושם עירו פסול רק מדרבנן:

ומ"ש מעכ"ת דלדברי דשינה שם עירו פסול רק משום לעז ובממון ליכא לעז, א"כ שינה שם עירו בשטרי ממון יהא כשר וישתקע וכו' עכ"ל, לא ידעתי היכן מצינו מפורש דשינה שם עירו פסול בשטרי ממון, הא בתשו' הרמ"א (סי' קי"ג) כ"כ בדרך אפשרות דשינה שם עירו פסול בשטרות כמו בגט:

מ"ש מעכ"ת דאין תועלת בהמצאת חשש זו לדינא דהרי בעצמי כתבתי דלדעת העיטור דאין בו פסול לעז גם ריעותא לא הוי, ולאינך פוסקים בלא"ה הגט פסול אם נדמהו לשם דירה, ימחול מעכ"ת ני' הלא כתבתי דמזה י"ל דאין לנו סמך מדעת בעל העיטור, די"ל דאף להעיטור מדינא דהש"ס אף ע"י שליח כשר ול"ח לאחר. מ"מ מודה העיטור דלאחר שנתפשט עתה ההלכה לפסול הגט מדרבנן בשינה שם אביו ממילא הוי ריעותא מדשינו בו מה שהב"ד פוסלים, וחיישינן לאחר, גם אפילו בלא דברי לחוש לאחר ואף בלא שליח אם נדמהו תוספ' תואר לוי לשינה דירה אין לנו סניף וסמך מדעת העיטור, די"ל ג"כ מכח דעתה נתפשט הדבר דבתי דינים נוהגים לפסול עכ"פ משום לעז, יהיה הפסק לנכון או לא, מ"מ כיון דהב"ד דנין לפסול משום לעז ממילא צריכים העדים לדקדק עליו, ואכולה מלתא מסהדי, ואף דלא מקרי פסולי עדות וכמ"ש מעכ"ת, מ"מ מודה רומפ"מ דמ"מ הוי פסול בגוף השטר כיון דחתמו אשיקרא, ממילא גם להעיטור פסול גט כזה לדידן, דע"כ לא מכשיר העיטור בשינה שם אביו אלא מדינא דהש"ס דלא מסהדי כלל על זה כיון דאין בו פסול, אבל עתה דנוהגים בבתי דינים לפסול משום לעז, לו יהא דההוראה אינו עפ"י דין, מ"מ כיון דידעי העדים דהב"ד יפסלו אותו ופסולו דהשטר תלוי בו לדעת הבתי דינים, בודאי אכולה מלתא מסהדי ופסיל גם להעיטור. כן נראה לעניית דעתי ידידו הנאמן:

עקיבא גינז מא"ש

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף