שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קיט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
כתב אלי שנית הגאון רבי מאיר נ"י
הנה כתב כבודו לחלוק על המהרח"ש ולדון דבשינה מקום דירה וכן בשינה בשם אביו דמדאורייתא בטל הגט ידע מר דגם לדעתי דברי המהרח"ש אינם ומטעם אחר שהרי הפוסקים כתבו דמ"ש הרא"ש לפסול בשינה שם אביו, היינו דמדמה לשינה מקום דירה דאף דנמי אינו מעכב, מ"מ מפורש במשנה דתצא, מי הוא שיאמר דשינה דירה במתני' דנקטו בחד בבא עם שינה שמו שיהי' כשר מדאורייתא, וממילא ה"ה בשינה מקום דירה ושם אביו, וכדמורה הלשון שכתב הרואים גט שכתב בו יוסף בן שמואל יאמרו אינה מגורשת והרי הוא בכלל הענין הג' שכתב הרמב"ם (פ"א מה"ג) וזה לשונו ושיהי' הענין הכתוב שגירשה והסירה מקניינו, ותדע שהרי כ' (פ"ג הי"ד) דשינה שם עירו ושם עירה דאינו גט, וכבר כתב נמי (בפ"ח בתשובה שבהה"מ הלכה ד') וזה במשפט הגט דברים עיקרים מה"ת כ"מ שאמרנו אינו גט הר"ז בטל מה"ת, הרי ע"כ ענין שינה דירה הוי בכל ענין ג' הנ"ל, וה"ה להרא"ש בשינה שם אביו נמי בטל מה"ת, ואין זה דומה למה שזכרו פסול דבריהם בחשש לעז, שזהו הלעז דמתילד ע"י ערעורו דהבעל, כזה אינו אלא לעז דרבנן, אבל לעז זה דכל הרואים גט זה יאמרו שאינה מגורשת הוא בכלל ענין הג' ובטל מה"ת, שאין כתב זה מורה שגירש אשה זו. ומעתה נחזי אנן מאחר שהוכחנו בטוב דאף להרא"ש שטר שנכתב בשם כהן ואינו כהן דכשר, הרי ע"כ אף אם יטעון הלוה איני איש הזה שהרי איני כהן, לא שמעינן ליה וגובים ממנו מפני שלא הוחזק אחר בשמו ושם אביו, ואיך יעלה על הדעת דהב"ד לא יחושו על טענתו זה, וכל הרואים גט אשה יאמרו לא זהו שגירש אף שלא הוחזק אחר כשמו ושם אביו, ואף בלי מערער בפנינו, וכדי שלא יהיה פתחון פה לומר דבגט נמי אין לחוש ללעז דכ"ע שיתבטל מש"ה מה"ת מ"מ איכא למיחש ללעז דהבעל, שיערער שאינו המגרש והראיה שאינו כהן ויופסל מדרבנן, לזה כתבתי דאף בשטרות איכא לעז ללקוחות, (ומעכ"ת כתב דבממונא ל"ש לעז, לפ"ז שינה שם דירה דלהרא"ש דאין פיסול רק משום לעז לימא דבשטרי ממון שינה דירה כשר וישתקע הדבר ולא נאמר ועיין טור חוה"מ סי' מ"ט] אבל באמת אחרי דמוכח דבגט נמי אין חשש שהוא מה"ת, מהיכי תיתי לן לחוש לעצמינו פסול דרבנן בגט אשה יותר מבשטרות, לכן הי' פשוט בעיני כדעת הג"פ בכוונת תוס' דאף בגט אשה כשר. ומ"ש מר חביבי הגאון בהשגתו על המהרח"ש שיש לחוש לפסול העדים, ידע מעכ"ת דאף שכתב הב"י לשון הזה, ומ"ש הרא"ש והר"ת דכיון דא"צ לכתוב מקום הלידה אין השינוי פוסל, לא כתב טעם זה רק לומר דלא מפסלי עדים בחתימתם דחתמו אשקרא דמאחר וכו', במחכ"ת לא דק בלשונו שהרי כבר העידו תוס' דמקום לידה נכתב מפי עצמו ומכ"ש מפי אחרים וקרובים, ואיך יהי' ס"ד לפסול העדים לטעון מוטעין היינו, ומכ"ש במה דרשאים לכתוב ע"י אחרים, ואף שמאז גם אני כתבתי בלשוני, אלא דדבר הצריך לכתוב אם כתב שקר העדים פסולים, היינו אפשר אם הי' צריך לכתוב כהן לתועלת השטר, לא הי' רשאי לכתוב כ"א עפ"י העדים עצמם, ועכ"ז מחקתי העדים וכתבתי במקומו השטר פסול דחתמי אשקרא], אבל שם אביו דכבר המנהג לכתבו אפי' ע"פ עצמו, איך ס"ד לפסול העדים מכח זה, והרי כתב זה על שינוי לידה, וכבר מבואר בתוס' שהמנהג לכתוב עפ"י עצמו, א"ו דהרא"ש לשטתי' דס"ל גבי מוקדם אף דהעדים כשרים, מ"מ השטר פסול אף לגבות מבנ"ח כמבואר בש"ך חוה"מ (סי' מ"ג), וכבר מבואר בהריב"ש (סי' שפ"ב) דלשיטה זו אין כלל תורת שטר עליו והוא כחספא בעלמא, משום דחתמי אשיקרא, וממילא ה"ה דהגט פסול לגרש בו, אף דהעדים כשרים, ומדוקדק לשון הרא"ש שכ' ומשום העדים אין לפסלו דחתמי אשקרא ור"ל לפסול הגט מפני שהעדים חתמו אשקרא, ולא כתב ומשום העדים דחתמי אשיקרא אין לפסלם, א"ו כדכתיבנא ומ"ש מר חביבי ני' אחרי שהעלה שאין בענין חשש דאורייתא, דמ"מ זהו רק בנמסר הגט בפנינו וכו', ואני כבר כתבתי שלדעתי ודאי הענין דאורייתא, ובעיקר חששא דמר שע"י שליח. אינו נוח לי, דמה"ת לחוש לזה, הא נאמנות דהשליח לא אתרע במידי, מה"ת לדון מכח הוכחה קלה לפסול נאמנות השליח, ולחוש חששא רחוקה כזו לשמו ושם אביו ושם אשתו ושם אביה חוץ מלוי ידידו הדוש"ת:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |