שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/צד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת צמח צדק (קרוכמל) TriangleArrow-Left.png צד

שאלה צ"ד

קהל יש להם בית הכנסת שהיו בונים זה כמו שלשים שנה ונעשו מקומות לישיבה לארבע רוחות כותלי בית הכנסת וסביב הבימה שבאמצע בית הכנסת גם העמידו ספסלים באמצע בית הכנסת אחורי הבימה אבל מכל מקום יש רווח בבית הכנסת בין ארון הקודש ובין הבימה וגם מצד צפון ודרום בין הכותל ובין הבימה אלא שמתחלה לא הוי צריכים להוסיף עוד מקומות לישב כי די והותר היה להם באותן שעשו מתחלה ועתה שנתרבו בני הקהלה תהלות לאל יתברך נמצאו כשנים עשר בעלי בתים שאינם יכולים למצוא אפילו לשכור מקומות כי כולם מושכרים הם ורוצים אלו בעלי בתים והרבה מהקהל שיהיו מוסיפים לעשות מקומות באותן גבולים הפנויים הנ"ל כדי שלא יהיו מגורשים מהסתפח בנחלת ה' להתפלל בצבור וגם יגיע מזה תועלת לצדקה בממון שיתנו עבור המקומות ואותן בעלי בתים שיש להם מקומות לישיבה בגבולין הנ"ל מעכבים עליהם בטענה שיש להם רווחא טפי להלוך וגם להעמיד העמוד שלפניהם שעליו מניחים הספרים מה שאנו קורין שטענדי"ר ואם יוסיפו לעשות מקומות וצר להם הדרך ועמיד' שלפניה' ממה שהיה מקודם לכן:

תשובה דבר זה כבר היה לעולמים שנשאל הריב"ש בתשוב' סימן רנ"ג על ענין זה ממש והביאו הרב בהג"ה ש"ע מטור ח"מ סימן קס"ב ופסק דיכולין למחות שלא יוסיפו עוד לעשות מקומות לישיבה במקומות הפנויים מפני שמיצר להם הדרך או מרבים להם את הדרך והביא ראיה ממבוי כשם שבמבוי אם רוצים בלי מבוי לעשות דלת למבוי יכול אפיל אחד מבני מבוי לעכב מטעם שיכול לומר רצוני שאכנס בחבילתי על כתפי עד פתחי הכי נמי בבית הכנסת אף על פי שאין לו טענה זאת דחבילה לא שייכה בבית הכנסת מכל מקום יש לו טענה כיוצא בזה שמקצרין לו את הדרך שהיה רחב תחלה יעויין שם:

והרב בתשובת משאת בנימין סימן ד' הביא דברי הריב"ש ומפקפק על ראיותיו דיליף דין בית הכנסת מדין מבוי ומחלק בכמה גוני ביניהם יעויין שם ולבסוף מסיק וכתב וז"ל ופשוט הוא כשמש בצהרים אלא שאין רצוני להכניס ראשי בין הרים גדולים אם לא שיסכימו עמי חכמי הדור וגדוליהם עכ"ל ואחר כך מחלק שם בין נדון דידן שנשאל עליו להעמיד עמוד מנורה סמוך לארון הקודש לנדון דהריב"ש בהוספת העמדת ספסלים וכתב שאין יכולים לעכב מלהעמיד עמוד מנורה:

ואם כן היה נראה לכאורה דאין מקום לשאלה זו כיון דכבר מילתא דא אמורה בפוסקים האחרונים, וכתבו שאין להוסיף ספסלים בבית הכנסת ודאי דאין לזוז מדבריהם אבל כד דייקינן שפיר נראה דיש לחלק לנדון דידן דמיירי ביה הריב"ש כי הנה קשיא לי היאך מצי הריב"ש למילף בית הכנסת ממבוי שאני בני מבוי שאין יכולין לכוף זה את זה לעשות דלת למבוי לכך יכול נמי לעכב מלעשות דלת כמו שכתב נ"י טעם זה בשם הר"ן והביאו הרב ב"י ריש סימן קס"ב וכן כתב הריב"ש גופיה התם בשם ר"י בן מיגא"ש והרשב"א דהטעם הוא כיון דבני מבוי אין יכולין לכוף זה את זה לעשות דלת למבוי הוא הדין נמי שיכול אפילו לעכב על חבירו אבל בבית הכנסת דיכולין בני העיר לכוף זה את זה לבנות בית הכנסת כדאיתא בתוספות הביאה הרי"ף והרא"ש פרק קמא דבבא בתרא והטור ח"מ ריש סימן קס"ג והרב ב"י כתב בשם רבינו ירוחם דאפילו מועטים יכולים לכוף את המרובים ואפילו היכא שאין כולם צריכין לבית הכנסת כמו בנדון דידן שיש להם כבר בעיר בית הכנסת אלא שאין מספיק לכולם צריכים לבנות עמהם כמו שכתב בהדיא כך מהר"י מינץ בתשובה סימן והביאה הרב בהג"ה ש"ע סימן קס"ג וז"ל כל צרכי העיר אף על פי שמקצתן אינן צריכין כגון בית חתנות או מקוה וכדומה אפילו הכי צריכין ליתן חלקן עכ"ל הרי שייכא הם במילתא דידהו שמחוייבים לסייע להם מכיסם שיהא גם להם בית הכנסת כמוהם מכל שכן שאין יכולים לעכב עליהם להעמיד ספסלים אם אי אפשר להם בלאו הכי אף על גב דמתוך כך לא יוכלו לילך כל כך ברווחה כמו מקודם לכן אין בכך כלום כיון שצריך אפילו ליתן מכיסו כדי לבנות לו בית הכנסת ולא דמי למבוי דלא שייך זה במילתא דחבריה ואינו חייב לסייעו כלל להעמדת דלת לכך יכול אפילו למחות אבל בית הכנסת שצריכים לסייע אפילו לבנות מכל שכן שאין יכולין לעכב להעמיד ספסל:

וכי תימא דמצו הנך למימר אם היו בונים בית הכנסת או היו שוכרים להם בית הכנסת היו נותנים הם בכלל כולם את חלקם אבל עכשיו הכל משלהם הוא הא לאו מילתא הוא דהשתא כשמוסיפים ספסלים נמי לאו הכל משלהם הוא דגובלין התם שרוצין להוסיף שם ספסלים הם של כל הקהל דכל הקהל הולכין דרך שם כשהולכין בבית הכנסת אל מקומות מושבותיהם וכן בין ארון הקודש והבימה הולכין כל הקהל כשקורין בתורה וסובבים את הבימה אלא דהיזקא דידהו של הנך אנשים שיש להם מקומות סמוך לגבול ההוא קבוע טפי אבל באמת לא נפקא מיניה מידי משום דאלו היו בונים בית הכנסת או היו שוכרים נמי לא הוה יד כולם שוה בו שבנין בית הכנסת גובין לפי הממון ומי שיש לו ממון יותר צריך ליתן יותר ומה לי אם יש לו ממון יותר מחבירו שצריך ליתן יותר מחבירו או שיש לו רווחא טפי יותר מחבירו שצריך ליתן רווחא טפי יותר מחבירו ואם כן היאך יליף הריב"ש ממבוי לדין ב"ה:

אלא ודאי צריכין אנו לומר דנדון דהריב"ש מיירי נמי בענין שלא היו יכולין לכוף זה את זה לבנות בית הכנסת דומיא דבני מבוי שאין יכולין לכוף זה את זה להעמיד דלת למבוי והיינו משום שעדיין היה להם מקומות בבית הכנסת לישב אלא שלא היו רוצים לשכור כל כך ביוקר כדמשמע מדבריו דבהכי מיירי התם הוא דפסק שאינם יכולין להוסיף ספסלים כיון דיש לזה טענה שמצירן לו את הדרך ולהם אפשר בענין אחר שיכולין לשכור מקומות אלא שהעשיר היה מעלה בדמים וכתב שנכון הוא שיעשו מנהיגי הקהלה קצבה כמה יתנו ולא יוסיפו לעשות ספסלים אבל בנדון דידן שאין יכולים למצוא כלל מקומות לשכור אפילו ביוקר מפני שכולם כבר מושכרים הם ואי אפשר להם בענין אחר ודאי דיכולין להוסיף ספסלים דכיון שיכולים אפילו לכוף לבנות בית הכנסת מכ"ש שיכולים לכוף שיניחו מקום להעמיד ספסלים רק שישאר להם דרך לילך כראוי אף על פי שלא יהיו יכולים לילך כל כך ברווחה כמו מקודם לכן אין בזה קפידא וגם הריב"ש מודה בזה כיון דאי אפשר בענין אחר ואין למדין אי אפשר מאפשר ולא תימא כיון דיליף ממבוי משמע שיכולין לעכב אפילו בשאי אפשר לחבירו בענין אחר דהרי דומיא דמבוי הוא הא ליתא דלא מייתי ראיה ממבוי אלא דאיכא קפידא בענין זה שמרבה עליו הדרך או שמציר לו הדרך אבל מכל מקום סבירא ליה להריב"ש נמי דלא מצי לעכב אלא היכי דאפשר להם בענין אחר כמו בנדון דידיה דהיו יכולים לשכור מקומות אבל במקום שאי אפשר להם בענין אחר כמו בנדון דידן שאינם יכולי' למצוא לשכור מקומות לישב עליהם סבירא ליה נמי דיכולים להוסיף ספסלים אם נשאר להם דרך כראוי אף על פי שאין כל כך ברווחה כמו מקודם:

ועוד נראה דלא דמי נדון דידן לנדון דהריב"ש דהתם מיירי בעשיר אחד שיש לו מקומות הרבה בבית הכנסת ומשמע שהם בקרן אחד באופן שבאותו גבול אין לאחרים דרך שם רק לו לבדו ורוצים הקהל להעמיד ספסל באותו גבול התם הוא דיכול עשיר זה לעכב כיון שאין לאחרים דרך שם רק לו דהכי משמע מדברי הריב"ש שכתב וז"ל ואם כההיא שהם בני מבוי כמותו וכו' ואפילו הכי אחד מבני מבוי יכול לעכב וכל שכן בכאן שמי שיש לו דרך שם יעכב לאחרים עכ"ל הרי כתב שאותו שיש לו דרך שם יכול לעכב לאחרים משמע דמיירי שאין לאחרים דרך שם רק עשיר לחוד לכך פסק שיכול לעכב כיון שאין לאחרים דרך שם רק לו לבדו מפני שכל המקומות שבגבול ההוא הם שלו אבל בנדון דידן אותן גבולים שרוצים להעמיד ספסלים שם יד כל הקהל שוים בהם כמו שכתבתי למעלה וכל הקהל הולכים דרך שם מקצתם לצד צפון ומקצתם לצד דרום מהיכי תיתא שיהיו אלו בעלי בתים שיש להם מקומות סמוך לגבולין ההם יכולין למחות מה יתרון יש להם יותר משאר בעלי בתים אי משום שיש להם מקומות סמוך לגבולין ההם ועד השתא היו יכולין להעמיד העמוד שלפניהם שעליו מניחים הספרים רחוק מלפניהם או מצדיהם מה שלא יהיו יכולים לעשות כן כשיוסיפו ספסלים בבית הכנסת הא מעיקרא דדינא פירכא דמעיקרא שלא כדין עשו אם הרחיקו יותר משיעור ויכולין היו בני בית הכנסת למחות להם והכי כתב התם הריב"ש בהדיא וז"ל שהרי אין לכל יחיד אלא גוף המקום אשר לו וכניסה ויציאה אבל בשאר יד הכל שוה וכו' שאף אותן שיש להם מקומות שם ויש להם כניסה ויציאה אינם יכולין להשתמש במה שהוא דרך לאחרים ומשמש גם להם כניסה ויציאה אלא במה שדרך להשתמש וכו' עכ"ל הרי שלא כדין היה מהם שהיו מעמידים רחוק מהמקומות את העמודים שלפניהם מפני שאין להם רשות להשתמש אלא בגוף המקום וכניסה ויציאה והיו בני הקהלה יכולים למחות והא דלא מיחו משום דבלאו הכי היה רווחה להם לילך ולא היו מזיקים להם בזה ומהאי טעמא נמי אין יכולין לטעון חזקה על זה כיון שלא היו מזיקים להקהל בזה גם מיקרי שותפי ואין מחזיקין גם אין חזקה במידי דשייך להקהל כמו שכתב נמי הרב בתשובת משאת בנימן לכך אם לאחר שיוסיפו הספסלים ישאר להם מקום העמדת העמיד שלפניהם כראוי תו אין יכולין לעכב:

ואם יאמרו אותן אנשים למה נפסיד הרווחה שהיה לנו עד עתה ישכרו להם בית הכנסת אחרת מתוך הקהל הא לאו מילתא הוא מכמה טעמים חדא דודאי הוא שמתוך אלו שנים עשר בעלי בתים לא ימצאו תמיד בכל יום מנין עשרה להתפלל בצבור כי יש מהם שילכו מחוץ לעיר לעסקיהם וזה הוא להם נמניעות מצוה רבה כמו שאמרו רבינו ז"ל אין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים, וכן אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת וכו' אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין:

ועוד אפשר שאין רשאין לעשות כן לקבוע מקום להתפלל בלי רשיון השררה כיון שיש להם בית הכנסת אחר ואם יאמרו שיהיו משתדלים מן השררה חיישינן לתקנה שהשררה יתן עין על הקהל שהם רבים כיון שצריכין רשאי בתי כנסיות והכתובאומר פנו לכם צפונה הצפינו עצמיכם מלבד שאין הצבור יכולים לעמוד בהוצאה מרובה כל כך לשכור בית הכנסת וחזן ושמש וצרכי בית הכנסת בנרות וכיוצא בזה לכך נראה שבנדון דידן יכולים להוסיף ספסלים רק שישאר להראשונים רווחה כראוי כדי לילך אל מקומות מושבותיהם וכדי להעמיד העמוד שלפניהם שעליו מניחים הספרים ואתי שפיר גם להריב"ש דגם הוא מודה שאם הוא כמו בנדון דידן שאין שום אחד מהם יכול לעכב מלהוסיף ספסלים רק שישאר להראשונים רווח כראוי כפי ראות עיני הבית דין:



שולי הגליון


Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף