שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/צב
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה צ"ב
הוצק חן בשפתיו ויפוצו חוצה מעיינותיו אהובי וידידי וחתני הוצ האלוף התורני המופלא בנפלאותיו נ"י פ"ה כמהר"ר דוד יצ"ו יהי נא שלום בחילו ושלוה בארמנותיו:
על אשר שאלתני באשה שמרגשת כאב קודם הטלת מי רגליה וכן מרגשת נמי כאב לאחר הטלתה וכשהיא מקנחת את עצמה בעד אחר הטלתה היא מוצאת דם תמיד על העד אבל במי רגלים גופייהו לא נמצא דם וצוית שתבדוק את עצמה כדרך שכתב מהרי"ו בתשובה והובא בש"ע מטור י"ד סימן קל"א בהג"ה וכן עשתה ולא מצאה דם על המוך והיה נראה לך להתיר אלאשנסתפקת כיון שאינה מרגשת כאב בשעת הטלתה ממש שמא יש להחמיר דכן משמע בתשובת מהרי"ו סימן כ"ה שכתב וז"ל ואפשר דאפילו מהר"ח א"ז שאשר כמו שכתב בתשובתו שם היינו דוקא ששאינה מצטערת בשעה שיוצאת מי רגלים רק קודם לכן מצטערת דאיכא לספיקו דילמא הדרו מי רגלים למקור קודם שיצאו אבל בנדון דידן כיון שיש לה צער בשעת שהמים יוציאם ממנה מוכח מילתא דהשתא הוא דאיתא דם מחמת אותו צער וכו' עכ"ל הרי תלה היתר דידה דוקא בהא שמצטערת בשעת הטלתה ממש מה שאין כן אשה זו שאינה מרגשת כאב אלא קודם לכן, ואחרי כן אבל בשעת הטלתה לא שמא יש להחמיר אלה הם תורף דברי מכ"ת:
תשובה יראה דאם הוא בכי האי גונא דלא נמצא לה דם בספל במי רגליה אלא בעד שבודקת בו אחר הטלתה אין להתיר' אעפ"י שמרגש' כאב קודם הטלת' ולאחר הטלת' וגם היתה בודקת את עצמה והכניסה על מקורה מוך מבפנים ולא מצאה דם על המוך אפילו הכי אין לסמוך על זה ולהתירה דעד כאן לא התיר מהרי"ו בסימן כ"ה על ידי בדיקה שתשים מוך נקי בפנים על מקורה וכו' אלא היכא שנמצ' לה דם גם במי רגלי' בספל דכיון דהדם שנמצא במי רגליה ודאי לאו מן המקור קאתי דאין דרך דם מקור לצאת עם מי רגלים אית לן למימר דגם הדם שנמצא על העד אחר הטלתה מתמצית הדם שיצא ממי רגלים הוא כיון שהמוך הוא נקי ולא נמצא עליו דם אבל אי לא נמצא דם בספל שמטלת מים בו לא התיר דהכי משמע מדבריו שכתב שם בסימן כ"ה וז"ל ואי לאו דמסתפינא מחברייא אמינא לדקדק ולמצוא היתר לאשה בכי האי גונא בשעה שהמי רגלים מצערות אותה אז תבדוק עצמה קודם הטלת מים במוך לבן ולאחר הבדיקה תשים המוך בעומק לתוך בית הרחם למעלה מנקב שיוצאין ממנו מי רגלים ולאחר כך תטיל מי רגלים ואז אם המי רגלי' מצערות אותה בשעה שהן יוצאין מן הנקב ונמצא בתוך הספל דם והמוך שהכניסה באותו מקום הוא נקי אז אין לפקפק דודאי בא עם השתן ולא בא מן המקור וכו' עכ"ל הרי כתב שנמצא דם בתוך הספל:
וכן כתב עוד בסוף אותו תשובה וז"ל מסקנא דמילתא בהא סליקנא דיש לה להאי אתתא להשים מוך בעומק באותו מקום למעלה מן הנקב שיוצא משם השתן ואז תטיל מים אם המי רגלים מצערות אותה בשעה שהן יוצאת ונמצא דם בתוך מי רגלים ולא באותו מקום וגם במוך הוא לבן ונקי כלכתחלה וכו' אז פשיטא לי דהאי אתתא שריא לבעלה וכו' עכ"ל הרי וגם כאן כתב שנמצא דם בתוך מי רגלים לכך איכא למימר דדוקא בכי האי גונא שנמצא דם גם במי רגלים הוא דאיכא למישרי אפילו בשנמצא גם אחר הטלתה על העד דם כשמקנחת את עצמה מטעם דפירשתי דכיון דההוא דם שנמצא במי רגלים ודאי לאו ממקור קאתי תלינן גם דם זה שנמצא אחר הטלתה שהוא מתמצית הדם שנמצא בתוך מי רגלים כיון שעל המוך לא נמצא כלום והוא נקי ולבן אבל בלא נמצא דם במי רגלים לא שרי אעפ"י שבדקה את עצמה בכה"ג:
ואעפ"י דבתשובת מהרי"ל סימן ר"ג משמע מלשון השואל דבנדון דידיה לא מצאה דם בתוך מי רגליה ואפילו הכי כתב בתשובתו שהבדיקה בכי האי גונא מהני שכתב התם וז"ל ועתה נתקלקלה אותה אשה שבשעה שישבה על הספל לעשות צרכיה מאוד היא מצטערת שהנשים קורין אותה (הארי"ן וויינד"א) ולאחר שעמדה מצרכיה בודקת את עצמה בעד ומצאה לרוב פעמים על העד דם ואינו אדום ממש אך הוא כהה כמו מוגלא וכו' עכ"ל בשאלה הרי משמע שלאחר שעמדה מצרכיה מצאה דם על העד אבל לא בתוך מי רגלים ואפילו הכי מבואר שם בתשובתו שאם היא בודקת את עצמה על ידי שתכניס המוך הרבה בעומק ואח"כ תשתין וכו' ואם תמצא המוך נקי הרי הוכחה ברורה שלא מן המקור בא יעויין שם מהתם ליכא ראיה דמשמע מהתם דלא רצה להתי' בהדיא אף על גב דהיה מצדד להתי' והביא דעת מהר"ר שלום דיש להתיר אם איננה רואה כי אם על ידי כאב אבל מכל מקום לא רצה להתי' להדיא ועיקר היתר דידיה לא היה אלא משום שלא היה דם אדום אלא כהה כמוגלא:
וכן משמע מדברי האגור הביאו ב"י בסימן קצ"א דמייתי בשם מהר"י מולין שהוא מהרי"ל שעיקר היתר דידה הוא כיון דאינו דומה למראה דם ותמיד כואב לה כשהיא רואה יש להקל ולתלות במכה:
כללא דמילתא לפי הסכמת אחרונים אין להתיר אלא ברגילה למצוא דם בתוך מי רגליה בתוך הספל וכואב לה כשהיא מטלת מים אז יש להתיר אפי' במוצאת דם גם אחר הטלתה על העד שבודקת בו משום דתלינן לומר דאותו דם שמוצאת על העד לאחר הטלתה הוא מתמצית הדם שמצאה תוך מי רגליה ואותה שמצאה תוך מי רגליה ודאי לאו מן המקור בא דאין דרך דם מקור לצאת עם מי רגליה כדפירשתי:
אי נמי בשלא מצאה דם בתוך מי רגליה בתוך הספל אלא שכואב לה הרבה בשעת הטלת מי רגליה ממש והיא בודקת עצמה קודם הטלתה בחורין ובסדקין ונמצאת נקייה ואח"כ מכנסת מוך נקי על המקו' בפנים ומשתנת ואח"כ נמצא המוך נקי הרי היא טהורה ודוקא באשה שיש לה וסת ונמצא לה כך דם אחר הטלת מי רגליה שלא בשעת וסתה אבל אם אינה מרגשת כאב בשעת הטלתה ממש אין להתירה אף על פי שמרגשת כאב קודם לכן ואחרי כן:
אבל בנדון דידך שלא מצאה האשה דם בתוך מי רגליה בספל וגם אינה מרגשת כאב בשעת הטלתה ממש אלא קודם לכן ואחרי כן מרגשת כאב אין להתירה דחיישינן שמא דם מקור הוא לכך אין להתירה עדין עד שתמתין עוד זמן אולי ישתנה הסדר והנהגה שלה אחר שתסגל את עצמה קצת ברפואות אולי תתרפא ואם אחר שתמתין זמן מה ותהיה מסגלת ברפואות ובמרחצאות מי חמין לא תתרפא אז נשים על לבבנו לעיין בשריותא דהך אתתא לפי תואר הענין שיהיה בזמן ההוא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |