שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/ח
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה ח'
כענין וכהלכה משיב ושואל, לבו כלב אריאל, וידיו אמונה לאל, האלוף המרומם תלמידי הותיק כמהר"ר עזריאל הלוי יצ"ו:
על אשר שאלתני בדין בשר שנמלח כבר והודח ואחר כך נמלח עם בשר שהוא עדיין בשיעור מליחה ופולט דמו מה דינו וגלית דעתך שהיה נראה לך להחמיר על פי מה שכתב הרב בספר תורת חטאת כלל ו' סוף סימן ה' וז"ל מיהו נראה לי דהיינו דוקא אם לא הודח הבשר וכולי אבל אם הודח לאח' מליחתו לא אמרינן דיחזור וימלחנו וכולי דמאחר שנמלח פעם אחת והודח נסתמו נקבי הפליטה ושוב לא יפתח בשביל הציר שבו וכולי עכ"ל הרי כתב בהדיא דלאחר שהודח תו לא מהני אחר כך מליחה שכבר נסתמו נקבי הפליטה אלא שראית מורה אחד שהורה להקל ונסתפקת בדבר:
תשובה יראה דהמקיל בזה לא הפסיד דזה שכתב הרב בתורת חטאת כלל ו' דלאחר שהודח נסתמו נקבי הפליטה לא נמצא בשום פוסק והוא כתב כן מסברא דנפשיה מה שנראה לו לפי דעתו אבל לא הלכה למעשה ונראה ממנו שהוא בעצמו חזר מסברא זו שהרי כתב בהג"ה ש"ע מטור י"ד סימן ע' סעיף ו' וז"ל ומכל מקום לצורך הפסד גדול יש להתיר גם בזה כל זמן פליטת צירו דהיינו תוך י"ב שעות ע"י שיחזור וידיחנו ויחזור וימלחנו וכן אם נפל לציר וכולי עכ"ל, הרי כתב בהדיא שידחנו ויחזור וימלחנו ולא חשש שעל ידי הדחה יסתמו נקבי הפליטה אלמא דלא רצה להחמיר בדיעבד בהפסד מרובה מטעם סברא זו מפני שלא מצא בשום פוסק סברא זו שעל ידי הדחה נסתמו נקבי הפליטה:
ואף על גב דלכאורה משמע מדברי הר"ן בשם הר"ר יונה וב"י הביאו והתם בסימן ע' בד"ה כתב הרשב"א אסור למלוח וכולי שמחלק בין הודח ללא הודח והיינו משום שלאחר הדחה נסתמו נקבי הפליטה שכתב וז"ל ולפי זה יש ליזהר שלא להניח בשר תפל אצל בשר מליח בעוד מלחו עליו אף על פי שדעתו למלוח התפל לאחר מיכן לפי שהתפל כיון שאינו טרוד לפלוט בולע הדם שפולט המלח והוי ליה דם הנבלע הבא ממקום אחר שאינו נפלט ע"י המלח לגמרי, אבל הר"ר יונה התיר ואמר דלא דמי לדגים וכולי ומכל מקום אפילו לפי סברא זו כל שנמלח ויצא מידי דמו והודח אין מניחין אותו אצל בשר אחר בעוד שמלחו עליו ופולט דם לפי שזה בולע דם פליטת האחר ושוב אין לו תקנה במליחה, וכן יש ליזהר שלא להניח בשר שנמלח ופלט כל דם וציר שבו בין שמלחו עליו בין שאין מלחו עליו אצל בשר מליח שלא יצא מידי כל דמו דכיון שכבר פלט כל דם וציר שבו שוב אין טרוד לפלוט ובולע, וכן יש ליזהר שלא למלוח בשר בתחל' עם בשר שנמלח כבר וכו' עכ"ל:
הרי מדכתב רבינו יונה בבבא קמייתא כל שנמלח ויוצא מידי דמו והודח אין מניחין אותו אצל בשר אחר וכו' הרי נקט והודח, ובבבא תנינא כתב וכן יש ליזהר שלא להניח בשר שנמלח ופלט כל דם וציר שבו וכולי ולא נקט בבבא תנינא והודח, אלא נקט שכבר פלט כל דם וצירו משמע בבבא קמייתא הוי האיסור משום שכבר הודח אף על פי שעדיין הוא בתוך פליטת צירו, ובבבא תנינא הוי האיסור משום שכבר פלט כל צירו ואע"פ שלא הודח וא"כ משמע דהאיסור בשכבר הודח היינו הוא משום דנסתמו נקבי הפליטה כך נראה לכאורה: אמנם כדדייקינן שפיר נראה ברור דלא מטעם זה נקיט והודח ולית ליה הך סברא דנסתמו נקבי הפליטה דאי הוי הטעם משום דלאחר שהודח נסתמו נקבי הפליטה לא הוי ליה לסתום ולומר דשוב אין לו תקנה במליחה בלא טעמא למלתא אלא הוי ליה לפרש הטעם משום דעל ידי הדחה נסתמו נקבי הפליטה ותו דבבבא תנינא נקט לשון וכן שכתב וז"ל וכן יש ליזהר שלא להניח בשר שנמלח ופלט דם וציר שבו וכולי משמע מלשון וכן דנקט דהך בבא תנינא קילא מקמייתא ודרך לא זו אף זו קתני והוא ליתא שהרי דין זה דנקט בבבא תנינא בבשר שכבר נמלח ופלט כל דמו וצירו פשוט טפי לאיסור מהך דקתני בבבא קיימתא בבשר שעדיין לא פלט צירו אלא שהודח ואם כן מאי האי דקתני וכן בבבא תנינא:
לכך נראה דלא סבירא ליה הך סברא כלל שלאחר הדחה יסתמו נקבי הפליטה ולא משום כן נקט והודח ויהיה דברי הר"ר יונה מבוארים ברווחה, והמשך דבריו כך הוא תחלה נקט שיש להתיר בשר תפל להניח אצל בשר מליח בעוד מלחו עליו על ידי שאחר כך כשימלחנו ויפליט דם של גופה יפליט גם דם הבלוע ממקום אחר דלא דמי לדגים וכולי וכתב על זה אחר כך אפילו לפי סברא זו כל שנמלח ויצא מידי דמו והודח אין מניחין אצל בשר אחר בעוד שמלחו עליו, ונקט והודח משום דאי לא הודח לא היה בולע כלל ושרי דאף על גב דכבר פלט דמו מכל מקום כיון שעדיין לא פלט כל צירו הרי הוא טרוד לפלוט ציר ואיידי דטרוד לפלוט ציר לא בלע דם ממקום אחר, אבל לאחר שהודח דודאי בולע ממקום אחר כיון דאינו פולט דתפל הוא אלא שרוצ' להניח אצל בשר שהוא עדיין במלחו על דעת שימלחנו אחר כך, וסלקא דעתך אמינא שיהא דינו כמו בשר תפל דלעיל דמותר להניחו אצל בשר שהוא במולחו על דעת שימלחנו אחר כך ויפלוט דם דידיה יפלוט נמי דם הבלוע ממקום אחר הוא הדין נמי האי בשר שנמלח והודח כיון שעדיין לא פלט כל ציר יהא מותר להניחו אצל בשר שהוא במולחו על דעת שימלחנו אחר כך ויפלוט ציר דידיה ויפלוט נמי דם הבלוע קמשמע לן דאסור משום דמליחה לא מהני לדם הבלוע כיון שכבר פלט כל דמו אף על גב דעדיין לא פלט כל צירו דגבי פליטת דם דוקא הוא דאמרינן איידי דיפלוט דם דידיה יפלוט נמי דם הבלוע ממקום אחר אבל בשכבר פלט כל דמו אף על פי דעדיין לא פלט כל צירו לא אמרינן דמליחא מהניא ליה על ידי הדחה להפליט דם הבלוע בתוכו ממקום אחר ולא מטעם שנסתמו נקביהפליטה דסתימת נקבי הפליטה על ידי הדחה מאן דכר שמיה, אלא משום דאף על גב דיש כח במלח להפליט הציר שבתוכו, מכל מקום לא אמרינן איידי דיפלוט ציר יפלוט נמי דם הבלוע במקום אחר כיון דליכא דם בתוך הבשר שיהא המלח מפליטו לא מצי נמי למיפלט דם הבלוע ממקום אחר דפליטת ציר לא מהני למיפלט דם הבלוע בתוכו ממקום אחר, כך סבירא ליה להר"ר יונה, אבל אי לא הודח לא היה נאסר כלל משום דאז היה טרוד לפלוט הציר, ואיידי דטרוד לפלוט אמרינן אפילו בציר איידי דטרוד לפלוט ציר אינו בולע דם ממקום אחר, וזה נכון:
ואחר כך כתב בבא תנינא דקילא מקמייתא וז"ל ואפי' הכי יש ליזהר שלא להניח בשר שנמלח ופלט כל דם וצירו אצל בשר מליח שלא יצא מידי דמו דסלקא דעתך אמינא כיון דהוא עדיין במולחו ואינו תפל אינו בולע מן בשר אחר קמשמע לן דכיון שכבר פלט כל דמו וצירו שוב אינו טרוד לפלוט ובולע מבשר אחר אף על גב דעדיין לא הודח כיון שכבר פלט דמו וכל צירו אבל אי הוה עדיין בתוך פליטת צירו אף על פי שלא הודח לא היה נאסור משום דאמרינן איידי דטרוד לפלוט ציר אינו בולע דם מבשר אחר, כמו שפירשתי בבבא קמייתא, ואחר כך נקט בבא תליתאי דקילי מתרתי קמייתא וז"ל ואפילו הכי יש ליזהר שלא למלוח בשר בתחילה וכולי עם בשר שנמלח כבר אף על פי שאותו בשר פולט ציר, עדיין כל שיש לחוש שיגמור פליטת ציר הראשון קודם פליטת דם האחרון וכולי, ואם כן שפיר מתיישב הכל וגם לשון וכן דנקט: הרי בארנו שמה שכתב הר"ן בשם הר"ר יונה בשר שנמלח והודח שהניחו עם בשר שהוא במולחו לא מהניא ליה מליחה אחר כך ואסור, לאו משום דנסתמו נקבי הפליטה אחר הדחה, אלא משום כיון דתו ליכא דמו בתוכו לא מהניא ליה מליחה אחר כך למיפלט דם הבלוע, אף על פי דעדיין ציר בתוכו ועל ידי מליחה פולטת ציר דכל מקו' פליטת ציר אינו מועלת למיפלט דם הבלוע בו ממקום אחר:
ומדברי הטור י"ד סימן ע' הן מה שכתב הוא גופיה הן מה שכתב בשם הרשב"א נמי אין במשמע כלל שיהא סברא לומר שעל ידי הדחה נסתמו נקבי הפליטה דלא כמו שפירש הרב מ"ו בב"ח סעיף ט' דברי הרשב"א דטעמו שאוסר בשר שנמלח והודח ונמלח אח"כ עם בשר אחר שהוא במלחו משום דעל הדחה נסתמו נקבי הפליטה ואינו יוצא עוד על ידי מליחה דהא ליתא כמו שיתבאר אלא טעמו כטעם הר"ר יונה שהביאו הר"ן וכדפירשתי דכיון דליכא דם בתוכו אלא ציר לא מהני מליחה דפליטת ציר אינו מועיל לפליטת דם הבלוע בו:
כי הנה מה שכתב הטור בסוף סימן ע' וז"ל כתב עוד הרשב"א אסור ליתן בשר שלא נמלח כלל עם בשר שנמלח קודם פליטתו וכו', ובספר התרומות וכו' ויש מתירים וכולי ולא נהירא עכ"ל, הכל הוא מדברי הרשב"א, ועיין בב"י הביאו בד"ה כתב עוד הרשב"א וכולי שכתב וז"ל וכתב עוד שם ויש מגדולי המורים שהורו שחוזר הוא להכשרו וכולי וזה נכון, וגדולה מזו אמרו מקצת רבותינו שאפילו מלחו בשר שנמלח והודח ובלע דם חתיכה זו שמלחו עליו חוזר הוא ומלחו וכשר דכבולעו כך פולטו וכמו שפולט על ידי מלח דם של עצמו פולט נמי דם שבלע ממקום אחר, ואין דבר זה נכון בעיני וראיתי סתירת דבר זה ממה שאסרו דגים שמלחן עם עופות ואילו היה להם היתר במליחה לא אמרו אסורים ולא היו שותקים מללמד עליהם את ההיתר עכ"ל:
הרי מבואר מה שהביא הטור מדברי הרשב"א ויש מתירים גם בזה זהו דעת מקצת רבותינו שהביא הרשב"א שגדולה מזו אמרו וכולי ומה שכתב הטור אח"כ ולא נהירא הוא דברי הרשב"א עצמו שכתב ואין דבר זה נכון בעיני וכו':
וביאור הדברים כך הוא תחילה כתב שספר התרומות מתיר בשר שלא נמלח עדיין כלל שהניחו אצל בשר שהוא במלחו ע"י שיחזור וימלחנו שעל ידי שיפלוט דם דידיה יפלוט נמי דם שבלע, וזהו ודאי נכון ואחר כך כתב ואפילו לפי זה בשר שנמלח כבר ופלט כל דמו שמלחו עם בשר אחר אסור וכו' ומיירי שפלט דמו ולא צירו והודח כמו שכתב הרשב"א כך בהדיא וסלקא דעתך אמינא דיהא דין זה דומה לדין דלעיל מיניה בסמוך דכיון דהודח הרי הוא כבשר תפל דשרי על ידי מליחה שימלחנו אחר כך הוא הדין נמי בבשר זה שנמלח והודח קמשמע לן דאסור והיינו דכיון שכבר פלט דמו אף על גב דעדיין לא פלט צירו שוב אינו חוזר ופלט דם שבלע דדוקא אם עדיין דמו בתוכו ופלטו על ידי מליחה אז מהני דפולט נמי דם הבלוע והיינו כבשר תפל שעדיין דמו בתוכו, אבל כאן דליכא דם בתוכו שכבר פלטו במליחה ראשונה ולית ביה רק צירו תו לא מהני מליחה למיפלט הדם דאע"ג דיש כח במלח למיפלט ציר לא מהני למיפלט דם הבלוע ממקום אחר והיינו ממש כמו שכתב הר"ר יונה ואפילו לפי זה וכולי שהביא הר"ן והביאו ב"י וכדפירשתי לעיל, וממילא נשמע והוא פשוט דאם לא הודח לא היה נאסר כלל משום דאז היה טרוד לפלוט ציר ואיידי דטרוד לפלוט ציר לא בלע דם וזה מבואר התם בת"ה הארוך בהדיא, ולא הוצרך הטור לכתוב בהדיא דמיירי כאן בנמלח והודח משום דהוא נלמד מענינו שהרי כתב וז"ל ואפילו לפי זה בשר שנמלח כבר וכולי, וקאי אלעיל בסמוך שכתב דין בשר תפל דמותר על ידי מליחה שימלחנו אחר כך וסלקא דעתך אמינא דהוא הדין נמי דין זה בשר שנמלח קמשמע לן ואם כן ודאי דצריך לומר דמיירי כאן בהודח שיהא דומיא דלעיל שהוא בשר תפל, ועוד אי מיירי בלא הודח לא הוי נאסר כלל משום דאיידי דטרוד לפלוט ציר לא בלע דם:
ואחר כך כתב ויש מתירים גם בזה ע"י מליחה, דאף על גב דליכא דם עצמו בתוכה שכבר פלטו אפילו הכי מהניא מליחה לפלוט דם הבלוע בתוכה והוא הדין נמי אפי' וכולי דהיינו אפילו לאחר פליט' כל דמו וכל צירו סביר' ליה דשרי על ידי מליחה כי זהו דעת מקצת רבותינו שגדולה מזו אמרו וכולי, שהביא תורת הבית ומסיימים בטעמם דכשם שפולט דם עצמו על ידי מליחה כך פולט דם בלוע, פירוש לדבריהם אף על פי שעתה פלט כל דמו אפילו הכי מהניא מליחה דכשם שפולט דם עצמו על ידי מליחה כך פולט דם בלוע אף על פי שאין בתוכו דם כלל משל עצמו, ועל זה כתב ולא נהירא מטעם שהקשה בת"ה מדגים ועופות שנמלחו יחד אלו היה להם היתר במליחה לא היו שותקים מללמד עליהם את ההיתר אלא כיון שכבר פלט דמו תו לא מהניא ליה מליחה כלל:
אבל אין לפרש הא דכתב הטור ויש מתירים גם בזה קאי דוקא כשעדיין לא פלט כל צירו דעל ידי דיפלוט ציר יפלוט נמי דם שבלע ממקום אחר, אבל היכא דפלט כל צירו לא דאם כן לא הוו מקשה הרשב"א מידי מדגים ועופות שנמלחו דאסורים דהתם שאני דלא מהני מליחה משום דלית להו לדגים גופייהו לא דם ולא ציר למיפלט לכך לא מהניא להו מליחה למיפלט דם שבלעו ממקום אחר, אבל כאן דעדיין בתוכו ציר דלמא מהניא מליחה למיפלט דם הבלוע דכיון דיפלוט ציר יפלוט נמי דם הבלוע, אלא על כרחך דסבירא ליה אפילו אי פלטו כל דמן וצירן אפילו הכי מהניא להו מליחה לכך מקשה שפיר מדגים ועופות שנמלחו וכולי:
ואין להקשות מנא ליה להרשב"א באמת לפרש דברי מקצת רבותינו שגדולה מזו אמרו היינו אפילו אחר שפלטו דמם וצירם דמהני מליחה ומקשי עליהו מדגים ועופות שנמלחו יחדשאסורים דלמא באמת לא מיירי אלא בעדיין הוא תוך פליטת צירו ולא קשיא עלייהו מעופות ודגים דשאני הכא כיון שעדיין הציר בתוך הבשר והמלח יפליט הציר יפליט נמי דם הבלוע בתוכו אבל כשאין בתוכו לא דם ולא ציר מודו אינהו דלא מהני מליחה, הא לא קשיא דאם כן למה מסיימין בטעמם דכשם שפולט דם עצמו על ידי מליחה כך פולט דם בלוע הא עיקר טעמא דידהו לא הוה אלא משום דהציר עדיין בתוכו ואיידי דיפלוט ציר יפלוט נמי דם הבלוע, והאיך קאמר דכשם שפולט דם עצמו וכולי הא דם עצמו אינו בתוכו וכך הוה ליה למימר דכשם שפולט ציר פולט נמי דם הבלוע, אלא על כרחך דסבירא ליה דאף על פי שאין בתוכו לא ציר ולא דם כלל מהני מליחה ולכך מסיימי בטעמם דכשם שמליחה פולט דם עצמו כך פולט דם הבלוע אפילו במקום שאין דם עצמו בתוכו והוא הדין נמי אפילו במקום שאין ציר בתוכו לכך מקשה שפי' מדגים ועופו' וכולי:
הרי נתבאר הכל כהוגן, ונתבאר שאין במשמעות הפוסקי' לומר שטעם האוסרין הוא משום שעל ידי הדחה נסתמו נקבי הפליטה דאין סברא לומר כן והא דאסור לאחר הדחה כשנמלח עם בשר אחר לא משום שנסתמו נקבי הפליטה אלא דכיון שכבר פלט דמו ואין בתוכו רק ציר לחוד תו אין מועיל מליחה להפליט דם הבלוע דפליטת ציר לא מהני לפליטת דם אבל אי לא הודח לא הוי נאסר כלל דאיירי דטרוד לפלוט ציר לא בלע דם וזה מבואר בדברי הר"ן בשם הר"ר יונה שהביאו ב"י בסימן ע' ובת"ה הארוך בית ג' שער ג' דף ע' וע"א:
אבל לאותן פוסקים דסבירא להו דכל שהוא פולט ציר פולט נמי דם הבלוע בתוכו דכשם שפולט ציר פולט נמי דם הבלוע בתוכו הביאם הרב בהג"ה ש"ע סימן ע' בשם הג"ה ש"ד אין לחלק בין הודח ללא הודח דלית עיקר להך סברא דעל ידי הדחה נסתמו נקבי הפליטה, רק הרב בת"ח כתב כך מה שנראה לו, ובש"ע לא כתב מידי מזה:
ודברי הטור מוכיחים כן דלא משמע ליה הך סברא שיהא האיסור לאחר שהודח משום שנסתמו נקבי הפליטה אלא משום דכיון שכבר פלט כל דמו תו לא מהניא ליה מליחה אחר כך אף על גב דעדיין לא פלט צירו דפליטת צירו לא מהני לפלוט דם הבלוע ממקום אחד דאי הוה סביר' ליה להטור הא דכתב וז"ל ואפי' לפי זה בשר שנמלח כבר ופלט כל דמו שמלחו עם בשר אחר אסור וכולי היינו משום שהודח ונסתמו נקבי הפליט' הוי ליה להטור לפרש ולומר דמיירי בהודח כיון דעיקר האיסור הוא מטעם שהודח שנסתמו נקבי הפליטה אלא ודאי דלא סבירא ליה להטור הך סברא אלא סבירא ליה דעיקר איסורא הוא כיון שפלט כבר כל דמו תו לא מהני ליה מליחה אף על גב דעדיין לא פלט צירו דפליטת ציר לא מהניא לפלוט דם הבלוע ממקום אחר ולכך לא הוצרך למינקט בהדיא והודח אף על גב דבאמת מיירי בהודח דאי לא הודח לא היה נאסר כלל משום דהיה טרוד לפלוט ולא בלע כדפירשתי וכמו שכתב הרשב"א בהדיא דמיירי בהודח מכל מקום כיון דהוא נלמד מענינו דמיירי בהודח דקאי אלעיל כדפירשתי לא הוצרך למינקט בהדיא והודח כיון דעיקור איסור לאו משום הכי הוא אלא משום שכבר פלט כל דמו:
לכך נראה כיון דלא מצינו בפוסקים הך סברא דעל ידי הדחה נסתמו נקבי הפליטה אלא בספר תורת חטאת שכתב הרב מה שנראה לו ובש"ע לא כתב מידי מזה, אלא משמע בהפך כמו שכתב בהג"ה ש"ע סימן ט' שידיחנו ויחזור וימלחנו, וכמו שהוכחתי נמי מהטור כיון דלא נקט והודח בהדיא, וגם איכא מאן דשרי בדיעבד אפילו אחר פליטת כל דמו וצירו אם נמלח עם בשר אחר שהוא במולחו על ידי שיחזור וימלחנו, אלא שהרב בהג"ה כתב שיש לאסור אפילו בדיעבד מכח המנהג אבל לא מדינא, וזהו פשוט הוא דזה גרע מאילו נמלח והודח קודם פליטת צירו אפילו למאן דסבירא ליה הך סברא דעל ידי הדחה נסתמו נקבי הפליט לכך מאי דמקיל בזה ומורה להתיר בבשר שנמלח כשיעור מליחה והודח קודם פליטת צירו ואחר כך נמלח עם בשר שהוא במולחו ע"י שיחזור וימלחנו לא הפסיד אפי' שלא במקום הפסד מרובה דהך סברא שעל ידי הדחה נסתמו נקבי הפליטה לא קים לן שפיר הנראה לע"ד כתבתי:
[הג"ה לבן המחבר גם בעל מ"ב כתב בסימן נ"ג בתשובותיו את"ח בדין זה ומכיא ראיה מדברי הרא"ש והטור בריש סימן ס"ט:]
והנה אחר שכתבתי כל זה כמו אחת עשרה שנים באו לידי חיבורים חדשים על הש"ע מטור י"ד ספר טורי זהב, וספר שפתי כהן, וראיתי שהרגישו בכל זה ואזלי לשיטת הרב בתורת חטאת כלל ו' כאילו הוי דבר מוסכם מכל הפוסקים דעל ידי הדחה נסתמו נקבי הפליטה וכמו שהבין נמי מ"ו הרב בב"ח ולא ירדו לזה את אשר כתבתי שמה שנקט הר"ר יונה והודח, וכן הרשב"א היינו דאם לא הודח אינו נאסר כלל, ולאחר שהודח סלקא דעתך אמינא דהוי כבשר תפל ויועיל לו מליחה אחר כך קמשמע לן דלא מהני אבל לא משום שנסתמו נקבי הפליטה, ואת אשר כתבתי הוא נכון, ושפתי כהן רוצה לתרץ וליישב דברי הרב בהג"ה ש"ע סימן ע' שכתב שידחנו ויחזור וימלחנו דמשמע דלא נסתמו נקבי הפליטה ע"י הדחה ובתורת חטאת כלל ו' כתב דעל ידי הדחה נסתמו נקבי הפליטה, שיש לחלק דבתורת חטאת מיירי בהדח' גמורה ובש"ע מיירי בהדחה מועטת ואין זה במשמע כלל ודוחק הוא, ואי אפשר לאומרו דאם כן הוי ליה להרב לכתוב בהג"ה גם דין זה שאחר הדחה גמורה אינו מועיל מליחה אלא ודאי דבתורת חטאת לא כתב אלא מה שנראה לו מדעתו ולא רצ' לסמוך על הוראה זו לכך לא הזכיר מידי בהג"ה, ש"ע וכל מעיין יראה כי כן הוא כאשר כתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |