שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/רנה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ילמדנו מורה צדק אם ראובן אשר גרש את אשתו ואחר שגרשה מוציא מתחת ידו מודעא שמסר על הגרושין ההם בפס' מגדול הדור שאשתו אינה מגורשת ממנו ע"פ המודעה ההיא והראה העתק שניהם לחכם קהלתו הוא מסדר הגט דמתיר האשה ההיא לכל אדם וא"ל החכם הנז' שיתן לו עיקר הפסק כמו שהוא חתום מיד הר' הפוסק וגם שיתן לו עיקר המודעא אשר עשה שהיה רוצה לקרוע אותם לקרעים ולא יראו ולא ימצאו בעולם וראובן לא רצה למוסרם בידו כי אמר שהיה רוצה למסור הפסק ביד קבוץ חכמי הקהלות כלם יחד והם יראו את אשר יעשו או שא' שלא הוי רוצ' לתתם כלל אם בעבור זה חייב נדוי בהכרזה בכל הקהילו' או לא ואת"ל שאינו חייב נדוי ילמדנו רבינו אם נזקקין ב"ד לנדותו כיון שנדהו שלא כדין ואע"פ שראובן ע"ה כי יש לחוש אל דעת הרב הגדול הרמב"ם ז"ל שכ' סתם דמנדין למי שמנדה שלא כדין ובפרט בנדון זה שראובן הוא מזרע אהרן הכהן קדוש ה' ויש לחוש על זרעו ובפרט שכונת המנדה כפי הנראה משאלותיו מראובן לקרוע הפסק והמודעה דבהא עביד אפקרותה להעלים האמת שהאשה ההיא היא אשת איש והוא רוצה להתירה שלא כדין ואגב הא ילמדנו מורה צדק אם יארע שיסכימו ב' או ג' חכמים או יותר באשה אחת שהיא מגורשת וב' או ג' אחרים לא יסכימו אלא אדרבא כתבו שהיא אשת איש ויצא הפסק חתום מתחת ידם אם המוציא פסקן זה מתחת רבו לאסור את האשה ההיא עובר בחרם המוציא לעז על הגט או אם ראוי להחזיק לו טובה שמשתדל שלא יהיו ממזרים בישראל ושכ"מה:
תשובה
האמת כי שאלה כזאת דהוי ענין ריב ומדון היה מן הדין שלא להשיב עליה כי אין אדם יכול לידע תוכן הדברים כאשר הם ולהשיב כמו שראוי להשיב כי במעט קט יתחלף הדין אך מה אעש' כי לא יכולתי להשיב פני שואלי ריקם ומ"מ לא אאריך רק אשיב בקצר מופלג ואגלה דעתי כפי מה שהורוני מן השמים ותחלת דברי נראה בעיני כי החכם המסדר הגט במחלה מכבודו לא צדק כלל במה שנדה לראובן בעל האשה דלא מבעיא בזמנים אלו שאין לתלמיד חכם למהר ולנדות על נקלה כבר ידוע מ"ש הרמב"ם ז"ל בענין זה וכן הרי"בא ז"ל כתב בה' נדוי ז"ל אע"פ שיהיה רשות לחכם לנדות לכבוד תורתו אין לחכם שינהיג עצמו לדבר זה אלא יעלים עיניו מדברי עם הארץ כו' עד וחכמי' היו משתבחים במעשיהם שמעולם לא נדו אדם ולא החרימו לכבודם יע"ש וזה בזמנים ראשונים שהיו חכמי' כ"ש בזמנים אלו שבעונותינו קצר מדענו ואין ת"ח בדור הזה שיכול לעשות כן לעצמו ואין לו' כי יפתח בדורו כשמואל בדורו כי אין הטענה בזמן הזה באלו הדברים וכמו שהרחיב מהרר"י קולן ז"ל בתשו' וכבר כתבתי כי אין לדעתי להאריך אלא שדי לרמוז המקומות אשר כתבו הפוסקים בזה והספרים נמצאים תל"י ולא עוד אלא שאני אומר שהדבר פשוט מאד יותר מביעתא בכותחא ושהנדוי הזה שנדה זה החכם בענין זה בכל מקום ובכל הזמן היה שלא כדין לגמרי כי למה יומת מה עשה וכי מפני שלא רצה למסור זכותו ביד שום אדם יהיה מה שיהיה חייב נדוי ח"ו כ"ש כי נפשו מרה לו להתפרד מזוגתו חצי גופו כי דכר בלא נוקבא פלג גופא מה גם עתה שהיה נותן העתק הפסק וכי הטב חרה למסדר הזה שראו' זה היה רוצה להעמיד זכותו בידו כי חשב שמא יחנן ה' ליתעיינו בו חכמי ישראל הא ודאי שאם הדברים כנים ממש כנז' בשאלה היה טעות גדול למנדה ועל מה ששאל השואל אם ב"ד נזקקין לנדות למנדה כיון שנדה שלא כדין כדי לחוש לדע' הרמב"ם ז"ל שסובר כן כו' אשיב ואומר כיון שבאתי לידי כך כפי מה שכתבתי והוא האמת כי בזמן הזה ליכא צורבא מרבנן מה שעביד דינא לנפשיה כנז' והיה ראוי ששו' אדם שבשם חכם יקרא וישב על כסא ההוראה לא היה ראוי שימהר לנדות לשום אדם אם לא לסבה חזקה וגדולה כ"ש לאיש הזה שלא חטא בדבר גדול ולא קטן מן הטעם שאמרתי ומטעם זה היה נר' בעיני שאם באנו לדין היה ראוי לב"ד לנקום נקם ומ"מ מאחר שידוע דהוי פלוגתא דרבוותא ויש מקום למי שירצה לחלוק ולא עוד אלא שיש סמך גדול במה שכת' הרמ"ך שאעפ"י שת"ח נדה לע"ה שלא כדין שאין המנד' חייב נדוי והביא לשונו ב"י יע"ש ע"כ נר' בעיני להעלי' עין ולו' ספק נדוי להקל גם מ"ש השואל מטעם כהונ' נר' בעיני כי כהונה בזמן הזה אין ולאו ורפיא בידן כי אין לנו ספר היחס בזה וכמ"ש הריב"ש בתשוב' ע"כ בחרתי בעצמי שב ואל תעשה שאני ועל מה שבא בשאלה אם המצא תמצ' בנ"ד זה ר"ל באלו הגרושים חכם או חכמי' אוסרים האשה שחולקי' החכמים המסדרים הגט ומתירי' האשה לינשא למי שתרצה אם נכנסים האוסרים בכהונה שיש חרם להוציא לעז על הגט זה אינו צריך לפנים דחס שלא להזכיר דבר זה כי כבר האיר עינינו מהררי"ק ז"ל בתשו' ואמר כי לא נאמ' מזה אלא במי שמהרהר לקנטר אבל מי שיאמר טעם לדבריו ומראה פנים נראין להחמיר בגט או שאינו גט לא דבר רק הוא וח"ו לומר עליו שנכנס בגדר המוציא לעז דא"כ תאמר שאין דבריו צודקים כפי הדין מ"מ תבא ע"ב שמתוך הפלפו' והדיוק יתברר ויתלבן האמת הנ"ל כתבתי. ואם סברת המחמירים והמתירים שקולים ראוי להחמיר באסור חמור כזה ואפי' שלא היו שקולים לגמרי:
נשלמו שאלות ותשובות השייכות בטור יורה דעה ברוך החונן לאדם דעה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |