שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/רלח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פי' סוגיית הגמ' בפ"ק דקדושין
על משנת כל מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות ת"ר אי זו היא מצו' עשה שהזמן גרמ' סוכה כו' וכללא הוא וכו' קשה דלמ' המתין הגמ' להקשות על הבריית' ולא הקשה אמתניתן כלל כו' ב' קש' לפרש"י למה פירש וכי כלל קצוב הוא דכל מצות עשה כו' שנר' מתוך לשונו דלא פריך אלא אמצות עשה שהזמן גרמה והלא אינו כן שהקושי' גם כן אית' אמצות עשה שלא הזמן גרמה ג' קשה מאי האי דמייתי ראיה ר' יוחנן ממשנ' בכל מערבין מאי אולמי דהאי מהאי וכי מפני שהקושי' שם גדולה יותר נסבול אותה. ד' דנר' שהמקשה סותר דבריו כי בתחלה הקשה ונקיש תפילין למזוזה דמשמע דמזוז' פשי' ליה דנשים חייבות והדר פריך ונקיש מזוזה מת"ת לפטור ה' שהמקשה הקשה תחלה מנ"ל והא הוא בעצמו הקשה אח"כ והרי סוכה וא"כ קשה מעיקרא אמאי לא הוה יליף מסוכה כיון דידע פסוק לסוכה ניליף במה מצינו מסוכה ולמה שאל מ"ל. ו' למה לא הקשה לו והרי תפילין סוכה ראייה ג' כתובי' ואליבא דכ"ע אין מלמדין. ז' למה המתרץ לא תרץ לקושייא וניליף משמחה לחיובא דא"א משום דהוו שמחה מצה והקהל ג' כתובים ואין מלמדין ותו המקשה איך לא דאה זה שהרי כבר הוזכרו והקהל ושמחה שהוא או' וא"כ איך הקשה נליף לחיובא. ח' איך אמר א"ה תפילין וראיה כו' וכי עתה נמשך זה והלא קודם השתא הוו ב' כתובים כו'. ט' איך לא ידע הצריכות והרי כבר הוזכר למעלה וק"ל במעט דקדוק. י' מאי קשה ליה ותו מצות עשה שהזמן גרמה נשים חייבות מ"ל והלא משני מקומות יכול לידע זה א' מדאצטריך רח' למכת' מצה והקה' לאשמועינן דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ש"מ דשלא הזמן גר נשים חייבו' ועוד מדפטר רחמנא נשים מת"ת ופדיון הבן ופריה ורביה ש"מ דבשאר חייבות י"א דמעיקרא פריך מצות עשה שהז"ג נשים פטורות מנ"ל משמע דסברא הוא דלהוו חייבים ואיך הדר פריך ותו מ"ע שאין הז"ג מנ"ל דנשים חייבות השתא הזמן גרמה הוה ס"ל דחייבות אין הזמן גרמה לא כ"ש. י"ב מאי פריך ולר' יוחנן כ"כ נהוו פריה ורביה ומורא ב' כתובים כו' דאפ"ה איכא למימר דשפיר ילפינן לדידיה דנשים חייבות במצות עשה שלא הזמן גרמה דמכח מורא ופריה ורביה דאין מלמדין נ"מ דפטורות ומכח ת"ת ופדיון הבן דקאמר רחמנא דפטורות נ"מ דבשאר חייבות וק"ל דכל היכא דאיכא לאקושי כו' ונראה דלא שייך הכא לתרוצי מאי דתרצי תוס' לעיל כדפריך תלמודא ונילף מת"ת כיון דהשתא הוו שני כתובים. י"ג דלמה הדר פריך הניחא והלא כבר הקשה לעיל הניחא ועדיין לא תרץ אלא קושיית ותו. י"ד דלפי האי תירוצא דפפונאי למה לי לכתב נשים בהקהל כיון דילפינן כל התורה דמ"ע שהזמן גרמה נשים פטורות מתפילין תו לא איצטריך מצה והקהל וא"ת דאצטריכו לגופייהו בשלמא מצה איצטריך אבל הקהל תיפוק ליה מק"ו ומה מצה דטפלים פטורים נשים חייבות הקהל דטפלים חייבים כ"ש נשים כמ"ש התוס' לעיל ועוד מדאצטריך זכורך גבי ראיה הוה ידעינן בהכרח נשים בהקהל וכמו שהקשו התוס' גבי אורח. ט"ו מאי תירץ ר' מאיר היא וסבר ב' כתובים אין מלמדין אכתי קשה כיון דתפלין הוי מ"ע שאין הזמן גרמה ואיתקש כל התורה כולה לתפלין הקש עדיף כמו שפירש רש"י דלא שבקינן הקשה וגמרי' מבנין אב ע"כ:
ונראה שהמקשה נטר עד הכא משום דאמתני' לא הוה קשה ליה כ"כ דאפשר היה מתרץ ליה דלאו דוקא אכל השתא דחזי דמני בברייתא תפילין במצות עשה שהזמן גרמה חשב דכדי לדיוקי כל קאמר הכי דאל"ה תפילין נר' דהוי מ"ע שלהז"ג מצד דכל השנה כלה זמן תפילין אלא שבת וי"ט ולהכי פריך כיון דדייקא כ"כ מלת כל וכי כללא הוא והלא וכו' ולפי שהיה אפשר לתרץ ולומר דמאי דקאמ' כל מ"ע כו' ר"ל אותם שאי' מפורשים בכתוב אבל אותם שמפורשים בכתוב לא מיירי בהם לכן אמר ר' יוחנן כי תרוץ זה אינו כלום שהרי מצינו בכל מערבין ואמר חוץ ולא שייך התם לתרוצי התירוץ הנו' אלא בהכרח לנו לומ' שאין למדין ה"נ כל לאו דוקא ופריך ומ"מ כו' נראה כי המקשה היה רואה כי יש ג' מצות עשה שהם ג' כתובים בפי' דהיינו סוכה תפילין ראייה דמשמע אלו דוקא פטו' הא שארה חייבים ומצד אחד היה רואה מצה הקהל שמחה שהנשים חייבות הא בשארה פטורות ולכן שאל מנא לן לקיים הצד לפטור והשיב הפשטן כי ודאי המלמד האמתי הוא תפילין כמו דמפרש ואזיל אלא דתלמודא בעי להודועי לן מ"ל דתפילין נשים פטורות ופריך מנ"ל דתפילין פטו' פי' בודאי דדינא הכי הוא דבהדיא תנן דתפילין פטורות ומזוזה חייבות ומתני' היא במס' ברכות אבל מה שהיה קשה לו דמ"ל ולהכי הדר פריך ונקיש כו' שתחלה הקשה עם הודאת ההנחה כפי אמתת הדין ואח"כ שאל ומנין יצא לנו אמתות זה הענין והרי סוכה עכשיו פי' לו טעם שאלתו ואמר והרי סוכה וכונתו להקשות ג"כ מראיה אלא שהתלמו' סידר סדר הקושיות כל א' בפני עצמ' מפני התירו' והכונה לומר הרי ידעתי תפילין כמוך אלא שהטעם ששאלתי היה מפני שאני רואה סוכה כו' אחר שנתן צריכות אמר והרי שמחה ולמה הפריד שמחה מהקהל ומצה אלא שהכל היה תלוי בידיעת שמחה אם היא נוהגת בנשים אם לא שאם אינה נוהגת בנשים אז יקשה ממצה והקהל שהיה יודע צריכות להן אבל אי שמחה נוהגת בנשים אז יתיישב לו כי ראוי ללמוד מתפילין משום דסוכה וראיה כולהו צריכי משא"כ במצה והקהל ושמחה ולכן שאל והרי שמחה לראות מה סברתו בשמחה ואביי תירץ לו ששמחה אינה נוהגת בנשים וא"ה ליכא קושייא כלל ואז הקשה לו ונילף מהקהל וכונתו היה לו לומר לא ימנע או הפסוקים אע"פ שהם ב' אתה מחשיב להם א' כיון דצריכי או אתה מחשיב אותם לב' ולעולם אין מלמדין שר"ל כמו שאתה למד מתפילין וכו' כן יש לך מהקהל ומצה כי היכי דהני צריכי הני נמי צריכי והיינו דפר"שי א"ה תפילין וראי' נהוו כו' שר"ל אתה מתרץ לי שמצה הקהל הם ב' כתובים ואין מלמדין והלא צריכי כמו שיאמר הוא לקמן א"כ נראה מתוך דבריך שאפי' דצריכי נקראים ב' כתובים א"ה תפילין כו' נהוו ר"ל כפי דבריך כי לדידי חד אבל לדידך קשה תרי צריכי ואינך מבין כוונתו כי ודאי כיון דצריכי חד חשיב אז הדר פריך א"ה מצה והקהל וכו' וכונתו דמצה צריך מטעמא דסוכה והקהל מטעמא ותרץ לו המתרץ דק"ו כ"כ גדול דיש לנו לקיים הג"ש בדבר אחר ולקיים הק"ו וא"כ בהכרח יש לנו לומר דידע תלמוד' דאצטרי' ג"ש למלת' אחריתי דא"לה ג"ש דט"ו ט"ו מאי עביד לה או דלמא דלא הוי ג"ש אלא כמו מה מצינו אגב ארחין תרצנו ב' קושיות אחרות א' מאי צריכותא סלקא אדעתיה דמקשה ב' איך שבקינן ג"ש דט"ו ט"ו משום ק"ו דודאי הג"ש מבטל הק"ו אלא דהיכא דאפשר לקיים שניהם שאני ודוק.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |