שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/ריח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נדרשתי לאשר שאלוני כי באוילונה יע"א נוהגים הסוחרים העשירים שנותנים מעות לבינוניים ואותם הבינויים לוקחים סחור' ונותנים ריוח לבעלי המעות ך' או ל' למאה שם בוינצייא והסחור' הולכת לאחריות נותני המעות והדרך שממתינים בעלי המעות שם עד שימכר הסחורה ועתה שאירע עת חירום מצד המלחמ' שהעיר המלך יר"ה עם הויניציאצי סוגרו הדרכים אשר אין יוצא ואין בא ובעלי המעות מבקשים המעות מן הלווים כי אומרים שלא עלה על דעתם להמתין כ"כ זמן ומבקשים מעותיהם:
תשובה
אמרתי לשאול כי אין רצוני להשיב על שאלה כזאת יען כי בעיני ענין כזה הוי ר"ק ואסור לשאת ולתת באופן זה ואפי' מי שרוצ' לחלוק הוא שאומר שאינו ר"ק אבל רבית גמור וחמור מרבנן הוי אמנם כבר כתבתי דעתי בראיות ברורו' בעיני דהוי רבית מן התור' דלכן הייתי רוצה למנוע עצמי מלכתוב בדבר כזה כי אולי יטעה הרוא' ויחשוב שמותר לעשות כן כיון שאנו נושאים ונותנים לראות אם על הענין הנז' הדין עם הבעלי מעו' או עם מקבלי המעות ומ"מ להפצרת השואל וגם שאמר לי שאהיה סבה לשלו' גדול חזרתי ואמרתי שכיון שאני מגלה דעתי במה שנוגע לענין הרבית אינו כ"כ מן התימ' להורות דעתי בענין השאלה הנז' ואומר אני שאע"פי שהי' איפשר לומר דכיון שלפי דעתי הוי ר"ק א"כ נמצא שהכל הי' טעות ונתבטל המשא ומתן ובדין שואל המלוה מעותיו משום הא לא אריא דהא ק"ל דמקח שנעש' באיסור אינו בטל וכ"כ הטור א"מ סי' ר"ח וז"ל מקח שנעשה באיסור כגון שהוסיף בשיווי המקח בשביל המתנת המעות כו' עד דאין אומרים יכול לומר המקח בטל כיון שנעשה באיסור אלא מכיון שקנו באחד מדרכי ההקנאו' המקח קיים ע"כ וא"כ אין המלו' יכול לתבוע מן הלוה מעותיו עד ישלמו הימים ויגיע הזמן שיוכלו לפרוע כמו שהיו עושים מקדם אך אם באים המלוי' לתבוע מטעמא אחרינא והיא דאדעתא דהכי ודאי לא עשו המשא והמתן והו"ל כמקח טעות מעיקרא לזה אני אומר כי גם בזה אין הדין עם בעלי המעות ויתבאר זה לע"ד מהא דאמרי' בגמ' בריש פ' האומנים אמר רבא האי מאן דאגיד אגודי לדולא ופסק נהרא בפלגיה דיומא אי לא עביד דפסיק פסיקא דפועלים עביד דפסיק כו' עד פסידא דב"ה וכתב הרא"ש אי לא הוה רגיל דפסיק פסידא בפועלי' דכל אנס' דלא איבעי לאסוקי אדעתייהו לא פועל ולא בעל הבית אי נמי תרוייהו איבעי לאסוקי אדעתייהו פסידא דפועלים דהמוצי' מחברו עליו הראי' וידו על התחתו' ע"כ וכ"כ המרדכי וז"ל כללא דמלתא היכא דתרוייהו ידעי או א"נ תרוייהו לא ידעי פסידא דפועלים ע"כ והא ודאי הוי משום דסתם פועלים צריכים להוציא שכירותם מבעל הבית דשכירו' אינה משתלמת אלא לבסוף והוי כמסקנת הרא"ש דהמוציא מחברו עליו הראיה א"כ הדין ברור בנ"ד דתרוייהו לא הוו ידעי דבר זה שהמוציא מחברו עליו הראיה וכיון שהמלוים נתנו מעותיהם כמנהגם להפרע שם בויניציא משום דאירע מקרה המלחמ' אינם יכולים לתבוע מעותיהם מן הלוים כי פסידא דמלוים הוי כיון דתרוויהו לא ידעי המוציא מחבירו עליו הראיה הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |