שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/ריד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png ריד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


עוד שאלת ממני דעתי על ענין שפח' ר' בונפוש שמכרה שם והוא לא היה אלא שליח למוכרה ומכרה לפלוני בתנאי שלא ישרתה השפחה ובנה אלא ז' שנים ואחר עבור הזמן לא ירשו לא הוא ולא יורשיו למוכרה ואם בתוך הזמן ירע בעיניה לעמוד עמו ותרצה היא לצאת ממנו יוכל למוכרה על תנאי שהקונה לא יוכל להשתעבד בה אלא עד תשלום הזמן ואחר הזמן לא יהיה בה שעבוד לשום אדם עוד בה וכן אירע שמרצונה הוצרך הקונה הראשון למוכרה ומכרה על תנאי הנז' ועתה אחר הזמן רוצה היא להשתחר' ונסתפק ממי מהאדונים צריך גט שחרור אם מהקונה ראשון או מהקונה שני עוד שאל השואל אם יש לחוש שמא ר' בונאפוש המוכר הראשון של' היה לו חלק בשפחה ולא בבנה אלא הוא שליח שמא המשלח לא אמר לו למוכרה על תנאי אלא בהחלט והוא מעצמו עשה כן ויש קצת רגלים לדבר שעבר זמן רב מן המכיר' ולא היה אדם שיערער בדבר:

תשובה

למאי דסליק השואל מיניה איני רואה מקום לחוש כלל ועיקר דקי"ל חזקה שליח עושה שליחותו וחזקה אלימתא היא דמהני אפי' לענין ערוה ובהא דכתב המרדכי על ראובן ששלח שליח לקדש אשה ואמרו עדים שבשע' קדושין אמר לי ושאלו את פיו למה אמר כן והשי' שאם אמר כן ל"ה בכונה אלא שטע' ופס' מהר"ם בתשו' דנאמן לומר שטעה מכח דחזקה שליח עושה שליחותו והביא ראיה יע"ש והשתא ומה התם דאיכא ריעות' ודאי והוא דבר ערו' חמורה אפ"ה כתב דנאמן לומר טעיתי מכח חזקה שליח עושה שליחתו הכא דליכא שום ריעותא עאכ"ו דלית לן למיחש למידי אלא אית לן לאוקמי שליח בחזקת סתם שליח עושה שליחותו ואע"ג דבההיא דקדושין מביא טעמים אחרים מ"מ האי טעמא דשליח עושה שליחותו הוי עיקר וכדאי לסמוך עליו וכ"ש שבכל כך זמן לא נמצא ערעור על השליח הא ודאי שעשה שליחותו ולדעתי האריכו' בזה מותר גמור ועל השאלה הא' אני אומר שגם זה פשו' בעיני שלא נשאר לקונה הראשון שום שעבוד כלל לא על השפחה ולא על בנה מאחר שנתקיים התנאי וזה אם התנאי היה כהלכתו הרי נתקיים התנאי והמכר היה מכר ונתרוקן רשות הקונה הא' וחל עליה ועל בנה רשות הב' ואם התנאי לא היה כהלכתו התנאי בטל והמעשה מהמכירה קיים נמצא לעולם הכח אינו אלא לרבה הב' לשחררה ממה נפשך כי פקע כחו של ראשון מעל השפחה אחר שמכרה כי אעפ"י שמכרה בתנאי שאח' עבו' ז' שנים לא ישתעבד בה יותר היינו לענין שעבוד מ"מ הרי היא שפחתו שנמכרה לו ומה חלוק יש בין תנאי זה לשאר תנאים וכבר כתב הרמב"ם בה' מכירה פ"ב וז"ל עבד כנעני הרי הוא כקרקע לקניה ונקנה בכס' בשטר ובחזק' כו' בפ"ג וז"ל המקנ' בין קרקע בין מטלטלין והתנ' תנאים שאפשר לקיימן בין שהתנה המקנה ובין שהתנה הקונה אם נתקיימו התנאים נקנה הדבר כו' עד וכבר ביארנו משפטי התנאים בה' אישות כו' ע"כ:

וא"כ אחר שהדבר כן פשיטא שכיון שמכר הראשון נתרוקן רשותו לשני וכמו מי שמכר קרקע או מטלטלין באיזה תנאי ונתקיים מכיון שנתקיים התנאי הוי המכר מכר כן הוא בעבד ושפחה וכאן נתקיים התנאי ונתרוקן הרשות שהיה לראשון מן השפחה ולה נשאר לו שום אחיזה כלל ועיקר ואיני יודע צד לומר שיש לראשון שום כח בה דבשלמא אם היה תנאי שאחר שבע שנים תחזור השפחה לרשותו ניחא אבל עתה איני רואה מקום ספק ואע"פ שכפי הנראה גם לשני אחר שבע שנים לא נשאר לו כח בה מ"מ יש לו כח לשחררה דלא גרע מהא דאמרינן המפקיר עבדו יצא לחרות וצריך גט שחרור ואם מת קודם ששחרר היורש כותב גט שחרור הרי שאפי' שלא היה ליורש שום שעבוד בגופו של עבד עכ"ז נשאר לו כח השחרור להתיר האיסור הכא נמי ודאי לא גרע ואפשר לומר דהוי ק"ו השתא ומה יורש שלא היה לו על העבד מעולם שום שעבוד והיה הדין נותן שאין לו לשחרר כיון שמעולם לא חל עליו איסור עבדות או שפחות מחמת זה היורש ומטעם זה היה נראה לאמימר למימר שעבד שהפקירו רבו ומת אותו העבד אין לו תקנ' דגופו לא קני איסורא לברי' לא מורית וע"כז הלכ' כמ"ד שהיורש נשאר לו כח לשחרר ולהפקיע האיסור כ"ש בנ"ד שר' בונפוש מכר בתנאי שאחר ז' שנים לא ישתעבד בגופו וא"כ אמת שאין לו כח להשתעבד בגופ' אבל עדין נשאר לו כח לשחררה דהוי כמפקיר עצמו ולכ"ע אפי' שאחר ההפקר לא נשאר לו כח לשעבד נשאר לו כח לשחרר כ"ז אני אומר ע"פי דרככם שנראה לכם דבר פשוט שצריך גט שחרור מרבו ראשון או משני וכן נרא' דעת חכמי הדור שהתירו לממזר לישא שפחה לטהר זרעו ואני בעניי כתבתי על זה באורך כפי מה שהורוני מן השמים וכאן לא ראיתי להאריך כי אינו צריך אמנם על פי דבורכם כתבתי הנרא' לע"ד הצעיר שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון