שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קפז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קפז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה ילמדנו רבנו סופר כותב ספר תורה והיה רוצה לכתוב יהיה וכתב יהוה ולא קדש את ה' אם מותר לגרור הו"ו ולכתוב יוד במקומה או לאו עוד ילמדנו מי שצדיך לעבד עורות של ס"ת ע"י גוים אם די שיתן הישראל העורות בתוך הסיד לשם קדושת ס"ת ואח"כ יגמור הגוי כל העבוד על ידו עם אותם שישים בעורות או אם צריך שיעשה כל העבוד ע"י ישראל.

תשובה

על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון נראה דשתי השאלות דברים פשוטים הם לענין השאלה הראשונה אני אומר כי הדבר ברור כשמש שמה שאסרו למחות שם מן השמות לא אמרו אלא כשנכתבו בכונה לשם קדושה ממש ולא אותיות או תיבות שיש בהם אותיות משם ולא נכתבו לכונת קדושת השם דאלת"ה כל מקום שיהיה כתוב אל יהיה אסור שהם אותיות המורים על שם אל והוא מן השמות שאינם נמחקים וכן כל שתי אותיות מתיבה שיש בה יוד ה"א סמוכות זו לזו כמו יהודוך יהיה אסור למחוק שהם אותיות יה שאינו נמחק וזה דבר שאין לו שחד וכן יש לדקדק מלשון הרמב"ם פ' ו' מהלכות יסודי התורה וז"ל כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקב"ה לוקה מן התורה מדקאמר שם כו' ולא אמר אותיות שם משמע ודאי דוקא כשנכתב לשם שם קדש אבל כל שנכתב לכוונת אחרת אפי' שהם אותיות השם ממש נמחקים וכ"נ בפי' מפרש"י שכתב בגמרא על ההיא ברייתא דסוף שבועת העדות וז"ל ת"ר כתב אלף למד מאלהי"ם הרי זה אינו נמחק ופרש"י כתב אלף למד מאלהי"ם שהתחיל לכתוב אלהי"ם וכתב אלף למד ואע"פ שלא גמר את השם שהרי שתי אותיות הללו שם לעצמו עכ"ל ואם איתא שבכל אותיות שנכתבו והם מורות על שם אינם נמחקים למה ליה למימר שהתחיל לכתוב אלהי"ם לא הי' לו לרש"י אלא להניח הברייתא כפשטה שמי שכתב אלף למד אינו נמחק בשום צד כיון ששתי אותיות הללו שם לעצמו אלא ודאי שאינו תלוי באותיות אלא כשנכתבו לשם קדושת שם והר"ן העתיק דברי רש"י אות באות ולישנא דבריית' נמי הכי דיקא דקא' כתב א"ל מאלי' ולא אמר כתב א"ל או יו"ד ה"א אלא דמשמ' דכשכתב האותיות ולא אתכוין לשם אין שם קדושה ויש להביא קצת ראיה גם כן מהגהה הביאה הב"י י"ד סי' רע"ו בשם רבנו שמחה וז"ל הכותב יהודה שלא נתן בו דלת יתלה הדלת למעלה ואם איתא שכל שכתב אותיות השם אף ע"פ שלא נתכוין לקדושת שם אסור למחוק דכשם דמי איך היה יכול לכתוב דלת למעלה הרי אותיות אלו לפי דבריך קדושות לשם השם ועתה אתה רוצה לעשות אותם חול אלא ודאי כל שנכתב לשם קדש האותיות מצד עצמן לבד אין להם קדושת שם עד שתאמר שאסור למוחקן וכ"כ בהג"ה במימון בפ' הנז' בפי' וז"ל כתב רא"ם אם כתב אותיות של שם ולא נתכוין לקדש בכתיבתן אין בהם קדושה כו' והביא ראיה ודי בזה לשאלה הראשונה. ולשנית אני אומר ג"כ דזיל קרי בי רב הוא דודאי מהני דאין צריך כל העבוד לשמה וכמ"ש הטור י"ד סי' רע"א בשם אביו וז"ל וכתב אדוני אבי הלכך טוב שיוציא בשפתיו ויאמר בתחלת העבוד כשמשימו לתוך הסיד עורות אלו אני מעבד לקדושת ס"ת ותו לא צריך ואיני רואה חולק ע"ז וכ"ש שדבר זה יש בו מחלוקת כי לדעת רש"י ס"ת אין צריך עבוד לשמה וכמו שכתוב בהגהות מימון ואע"ג דרוב הפוסקים או כלם חולקים עליו מ"מ יש צד להקל כל הפחות כשהתחיל הישראל העבוד לשם קדושה אפי' היה מחלוקת בדבר זה כ"ש שאיני יודע שום חולק בפי' וכ"כ בהגהה הנז' וכשישראל נותנו תחלה בעבוד לשם קדושה מניח לגוי להוציא ולתקנה ואינו צריך לעמוד על גביו ולסייעו מכל זה אני אומר שמי שעשה כן ששם הישראל העורות בסיד לשם קדושה ואח"כ גמר הגוי יצא ידי חובת עבוד לשם קדוש':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון