שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קפה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן היה הולך ממקום למקום והיה מוליך עמו ס"ת והס"ת הנז' חלק אותו לב' חלקים ושם כל חלק ממנו כלי בתוך כלי ובמתלתות רבות כסויות עליו וכשנתן הס"ת על הסוס נתן אותו באופן שלא היה עומד על הס"ת בשעת רכיבתו על הסוס כי בתחלה שם על הסוס אמתחות ושקים הנקר' אלפורגאש ואח"כ קשר הס"ת בצדי האמתחות הנז' באופן שכשהיה ראובן זה רוכב על הסוס לא היה יושב על הס"ת כלל ועיקר כי הוא היה רוכב על המרדעת והאמתחות היו יוצאין מן הצדדים וא"חכ היה יוצא הספר מן הצדדי' באופן שד' זה בשו' צד לא היה יושב על הספ' תורה ולא שום אבר מאבריו לא ידים ולא רגלים לא היו נוגעים על הס"ת והרי זה דומה למפשילו לאחריו ממש שאינו רוכב על הס"ת כלל ועיקר ועתה מורנו מורה צדק הודיענו אם זה מותר או אסור ואת"ל שהוא אסור לכתחלה מ"מ אשאלך והודיעני אם ראובן זה עשאו בדיעבד אם יקרא חוטא אחר שזה דומה ממש למפשילו לאחוריו על הכל תודיעני אי זה הדרך ישכון אור ושכ"מה.
תשובה
נראה לע"ד שאין זה צריך לפנים ובודאי דבכ"הג שרי ועדי' טפי מלהפשילו לו לאחוריו וכבד ידוע שרש דין זה בפ' מי שמתו ת"ר המוליך עצמות ממקום למקום הדי לא יתנם בדסקיא ויתנם ע"ג החמור וירכב עליהם מפני שנוהג בהם מנהג ביזיון ואם היה מתיירא מפני גוים מפני לסטים מותר וכדרך שאמרו בעצמות כך אמרו בס"ת ודעת התוס' דקאי אסיפא משום לסטים מותר לרכוב עליהם ממש ובלא לסטים מותר לאחוריו ואע"ג דלדעת הרי"ף אינו כן שהרי כתב כך אמרו בס"ת שאם היה מתיירא כו' מותר להניחם ע"ג החמור שהוא רכוב עליו משמע מדבריו שאפי' מפני הלסטים א"א לרכוב על הס"ת כדי שלא ינהוג הוא בעצמו מנהג בזיון מוטב יסמוך על ספק לקיחת הלסטים משיעבור הוא בודאי לרכוב עליה' כך הוא בזיון גדול ואין לישראל לעשות כן בידים אבל הרמב"ם ז"ל הלכות ס"ת פי' נראה מסכים לדברי התוס' שמפני יראת הלסטים מותר לרכוב אפי' עליו וכ"כ המרדכי בפי' מי שמתו ואע"ג שהטור י"ד שכתב אפי' שדעת אביו כדעת המתירים לדכוב אפי' עליו כשיש פחד לסטים ובלא פחד לסטים להפשילו לאחוריו מ"מ כתב דיש להחמיד כדברי הרי"ף שלא התיר אלא לפניו ובחיקו כשאין פחד ולי אני הדיוט תמיה שמי אמר לנו שלעשות כדברי הרי"ף הוי והרי חומרא חומרא דאתי לידי קולא הוי שזו מוסרו ביד הלסטים מ"מ אני אומר שידעתי אני ידעתי שאיני כדאי להכריע במקום שהרא"ש ז"ל כתב שיש להחמיר כדברי הרי"ף שנראה שאין לבזות הס"ת בידים לרכוב עליו כי הא ודאי קרי ליה קולא לעשות מעשה בידים אפי' במקום דאיכא פחד לסטים אין לרכוב עליו עוד שאפשר שמ"ש הטו' דיש להחמיר היינו היכא דליכ' לסטי' והחומרא שהטור כתב די"א שאפי' בלא פחד מותר להפשילו לאחוריו והרי"ף החמיר ואמר דדוקא כשיש פחד הוא שמותר להפשילו אבל בלא פחד א"א להוליכו אלא לפניו בחיקו וכן עיקר מ"מ נחזור לנ"ד שנראה מתוך השאלה דפשיטא ליה לשואל דלהפשילו לאחוריו מותר כשמוליכו אלא שנסתפק אם מן הצדדין מותר אם לאו ונראה ודאי דכן הוא שאפי' לדעת הרי"ף ז"ל כשמוליכו בדרך בזמן הזה מותר להפשילו מאחוריו שאין ספק שכל הדרכים בחזקת סכנה ובפרט לענין זה אבל מה שנסתפק השואל ג"כ פשוט לע"ד אי בעית אימא מלישנא דהרי"ף ז"ל ואב"א מן הסברה מלישנא דהרי"ף ז"ל שהרי כתב מותר להניחה ע"ג החמור שהוא רוכב עליו ולא חלק מאחריו מן הצדדים רק שלא ירכב עליו ממש וזה ברור אב"א סברה שהרי כתב הרמב"ם ז"ל בפ' הנז' ולא יחזיר אחוריו לס"ת אא"כ היה גבוה ממנו י' טפחי' הרי שאחוריו לס"ת אסור אא"כ גבוה ע"ט ומן הצד אינו צריך ולא מצינו איסור רק שלא יהיה עמו שוה בשוה ולדעת הראב"ד ז"ל בגובה טפח סגי וא"כ יש לנו לומר דכל מה שהוזכר שמותר להפשילו רבותא אשמועינן דאפי' להפשיל לאחוריו מותר מפני הדרך וכ"ש מן הצדדין כמו שנז' דהא ודאי קרוב לומר שאפי' לדעת הרי"ף שהחמיר שלא להפשילו לאחוריו שלא בשעת הסכנה היינו דוקא לאחוריו דהוי זלזול כנז' אבל מן הצדדין ובאופן הנז' בשאלה דמי כמו לפניו ואפי' את"ל דאין להקל לדעת הרי"ף שהחמי' שלא בשעת הסכנה שלא להוליכו אלא לפניו ובחיקו מ"מ בנ"ד שהוא להוליכו בדרך שכל הדרכי' בזמן הזה איכא פחד גנבי ולסטים לכ"ע מותר בכ"הג ועדיף טפי טובא מלהפשילו לאחוריו ומותר גמור לכתחלה לעשות כן ובפרט כמו שבא בשאלה שהס"ת אינו שלם במקום א' שיש צד ודאי להקל יותר שה"כ הרמ"בם מותר לכתו' התורה חומש חומש בפ"ע ואין בהם קדושת ס"ת השלם ואע"ג שמדברי הרש"בא ז"ל נר' שאינו כן אלא שדינן כס' תו' כאשר הם עשויי' כתקון ס"ת מ"מ א"א להכחיש שיש צד להקל יותר ומ"מ בהא סלקינן ובהא נחתינן דשאלתין מלתא דפשיטא היא דעדיף טפי בכה"ג מלהפשילו לאחוריו
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |