שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קפב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ק"ק סיסילי' חדשים גם ישנים זה כמה שנים כמו ע' שנה פחות מעט או יותר מעט היו בבית אחד והיו באהבה ואחוה עפ"י הסדרין שיהיו ביניהם ואעפ"י שהיה לכל כת וכת ספרים וכלי הקדש בפני עצמה וכיס של צדקה בפני עצמה מ"מ היו כאלו היו קהל אחד ושנת השל"ה עלה ברוח אנשי ק"ק סיסיליא חדשים ונפרדו ויצאו מבית הכנסת הישן שהיו מתפללין יחד עם אחיהם ובנו ב"ה לעצמ' ואחר שעברו ו' חדשים או יותר תבעו לאחיהם שרוצים לחלוק עמהם הב"ה וליקח הספרים וכלי הקדש שלהם והישנים טענו שאין לחדשים חלק בקרקע הבית הכנסת כי היה שלהם שהם קדמו בעיר ועשו בית הכנסת ואח"כ היו באים מהם וקבלום אמת שכלם יחד נשתתפו בבנין פעם ופעמים שנשרף העיר ונשרף הבית עם שאר בתי כנסיות גם על הספרים היו טוענים טענות הישנים שלא היו מחוייבים ליתן להם חלק עד שהוברר ביניהם לעמוד בדין תורה וצריך לראות הדין עם מי:
תשובה
כל דבר המשותף יש בו אחד משני צדדים או שיש בו דין חלוקה על התנאים שהוזכרו בגמרא ובפוסקים וא' שאין בו דין חלוקה ויש בו דין גוד או איגוד כדמוכח בגמרא פ"ק דב"ב וגדר דבר שיש בו דין חלוקה כתב הריב"ה ז"ל בח"מ קע"א כל שאלו יחלק לפי השותפין ויגיע לפחות שבהם חלק שעדין ישאר שם הראשון עליו והביא הטור בשם הרמ"ה שאם באים לחלוק בית או חצר אעפ"י שיש בו דין חלוקה אם אין בו כדי שיגיע לכל אחד ואחד דרך בפני עצמו שלא יצטרך לעבור על דרך חברו אין בו דין חלוקה ופירש נ"י בשם הרא"ה ז"ל ובכל דבר שאנו אומרים שהוא כדאי לזה ולזה ובלבד שיוכל להשתמש בחלקו ככל שהיה משתמש בכולו כגון אם היה בכלו בית הכסא או פורני או מרחץ שיהא לו עתה כו' עד ואעפ"י שיש לו כיוצא במקום אחר או שיוכל לעשות בכאן אין זו טענה כי הנה בכאן הוא רוצה להשתמש בלא הוצאת מעות ע"כ נמצינו למדים דבנ"ד אין כאן דין חלוקה שהרי היה צריך לעשות הוצאה לפי שצריך ב"ה לנשים בפני עצמן ומקום למעמד ועדין כולי האי ואולי וא"כ נמצא דין חלוקה במקום הזה בטל מה תאמר במקום שאין דין חלוקה דנין בו דין גוד או איגוד כן הוא האמת אך אמנם נפל בזה מחלוקת בין הפוסקים ז"ל שהרי כתב הרא"ה ז"ל דכי אמדי' דינא דגוד או איגוד היינו ביורשים או מקבלי מתנה וכיוצא בו שלא נשתתפו לדעת אבל שותפין שנשתתפו לדעת בדבר שאין בו דין חלוקה אין בו דינא דגוד או איגוד אלא מדעת שניהם שלא נשתתפו והטילו מעותיהם על דעת שיסלק אחד מהם את חברו וכ"כ שכן כתב הרב רבינו יונה והרשב"א ז"ל כתב בתשובה סברא זו משם הראב"ד ז"ל וכתב שאין להם עיקר בגמרא אלא שהדעת נוטה להם וכתב טעם דכיון שקנו או שכרו ביחד הוברר הדבר שמתחלה שעבד כל אחד חלקו לחברו להיות עומד כן לעולם בשתוף כו' עד ומ"מ עקד הדין אפי' בשני לוקחין אינו ברור לפי שיכול לטעון סבור הייתי לקבל מתחלה ועכשיו איני יכול והביא ראיה מר' מאיר שאמר כן בפ' אעפ"י וכתב ואע"ג דלא קי"ל כרבי מאיר במומין ולא כרשב"ג בחנות התם בשקבלו בפירוש אבל כאן דבסתם יכול הוא לומר סבור הייתי לקבל כו'. הרי הראב"ד והרא"ה והר"י ז"ל דעתם דלא אמרינן דין דגוד או איגוד כשנשתתפו וקנו בית א' דאדעתא דהכי לא נשתתפו והרשב"א אע"פ שאין דעתו כן מ"מ לא דחא' בפי' עוד כתב הריב"ה בסי' הנז' ז"ל כתב הר"י הלוי דינא דגוד או איגוד לא שייך אלא ביורשין ומקבלי מתנה אבל אם לקחו שני' שאין בו כדי לזה וכדי לזה אין אחד מהם יכול לומר גוד או איגוד כו' עד ונראין הדברי' אם לא היה להם בית דירה ולקחו לדור בו כו' יע"ש שנראה בפירוש שבנ"ד גם הרא"ש ז"ל מסכים דלא אמרינן ביה דינא דגוד או איגוד נמצא דרבים הם דסברי דכשנשתתפו יחד בדירה א' דלא אמרינן ביה דינא דגוד או איגוד אלא מדעת שניהם יחד והם הר"י הלוי והרא"ה והראב"ד וה"ר יונה והרא"ש ובנו ואפשר לומר לע"ד שגם הרשב"א יודה בנ"ד משום דכיון שעמדו זה כמה שנים יחד ובנאוהו פעם ופעמים הוה ליה כאלו קבלו בפי' דלא הוי הלכתא כר"מ דאמ' סבור הייתי שהייתי יכולה לקבל ועוד דאיפשר שאפי' החולקים ואומרים דאית דינא דגוד או איגוד בכל בין בירשו בין בקנו מ"מ בנדון כזה יודו דלא אמרינן הכי דכיון דשנינו בגטין בפ' הנזקין מערבין בבית ישן כו' ומטעם אותה משנה כתב מהררי"ק ז"ל בתשובה סי' קי"ג שאין לשנות מקום ב"ה ממקומו ואפילו יש טעם לרוצים לשנות א"כ איך יאמרו החדשים לישנים גוד או איגוד שהרי יאמרו אין אתם יכולים לומר לא לנו ולכם לשנות מקום מקדש אבותינו ואפילו תימא שעדין מחלוקת במקומה עומדת מה שאינו כן לע"ד מכל מקום פשיטא ופשיטא דיכולים הישנים לומר ק"ל כהני רבוותא דאמרי שאין אתם יכולים לכפות אותנו לגוד או איגוד וזה דבר ברור מאד. ועוד אני אומר שאין ק"ק סיסילייא חדשים יכולים לומר רצוננו למכור זכותנו לאחרים והטעם דלא ימנע אם המכירה לדבר הרשו' ב"ה שבעיר הזאת עיר ואם בישראל הוי ב"ה של כרכים וכתב הטור י"ד וז"ל והא דב"ה נמכרת ה"מ של כפרים שאין באין שם אנשים ממקומות אחרים שלא נעשת אלא לבתי הכפר לבדם אבל של כרכים שבאים אנשים ממקומו' אחרים אפי' בנו אותה משלהם אינה נמכרת אלא א"כ תלו אותה בדעת היחיד וגם כי זה ללא צורך כי מכירה זו א"א מן הטעם הנז' שאין כאן דין גוד או איגוד גם לומר שיתנו זכותם לאחרים שיתפללו שם במקומם גם זה א"א שאלו הישנים יכולים לומר עמכם נשתתפנו ועם אחרים אין אנו רוצים להשתתף וכ"כ הריב"ה ח"מ סי' שי"ו וז"ל ועוד אני אומר בשנים ששכרו בית בשותפות לדור בו יחד אין א' מהם מן השותפין יכול להושיב אחר במקומו אפי' יש לו דיורין פחותין ממנו כל זה כתבתי בהנחת ששניהם יחד החדשים כונתם שוה בבית וב' הכתות בנאוהו בתחלה לכך אבל אם כדברי הישנים שמהם היה הבית מתחלה והם קבלו לחדשים ואעפ"י שנשרף העיר בנאוהו בשותפות מ"מ אין להם בשותפות אלא העצים והאבנים והרי הם כמי שבונה שלא ברשות שהרי הם מתחלה כשרצו לבנות לא הי' אלא אדעתא לעמוד בשותפות כי הם לא היו צריכים לב"ה כ"כ גדול והם אינם דוחים אות' אינהו דמפסדי אנפשייהו ואם ירצו הם לומר שרוצים ליטול העצים והאבנים כדין בהבונה חורב' שלא ברשות שיכו' לומר בעל הבנין עצי ואבני אני נוטל גם זה פשיטא דאין כח בידם לומר כן דלא נחשדו ישראל על כך דכתיב לא תעשון כן כו' ור"י אמר וכי תעלה על דעתך כו' ואפי' לבנות ב"ה אחר אין יכולין אלא שיבנו האחרת קודם וכ"ש שלא אמרו כן שהבונה שלא ברשות שיכול לומר עצי ואבני אני נוטל אלא כשהוא בונה משלו ואינו מפסיד לבעל החורבה אלא כשנוטל את שלו לבד ואין בעל החורבה נזוק וזה ברור כשמש ולא עוד אלא דע"כ לא אמרו עצי ואבני אני נוטל אלא התם שבעל החורבה דוחה לבונ' מחרבתו ואינו רוצה שיהני משלו אבל בנדון דידן שהם הולכין מעצמם ואם רוצי' לישב עמם הרשות בידם בהא ודאי לית דין ולית דיין שיאמר שיוכלו לומר עצינו ואבנינו אנו נוטלין ונלע"ד שהדין ברור כשמ' מכל הצדדים שאין כח לחדשי' על הישנים לא לתבוע דין חלוק' ולא דין גוד או איגוד ולא דין עצינו ואבנינו אנו נוטלין אלא הכל כמו שגזרנו הח' הש':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |