שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קעו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן מכר לש' חזקת חנות אחת סך חמשים גרוש' בזמן שהיו שוים לערך חמשים או חמשים וחמשה לבנים כל אחד מהם ונעשה שטר מכירה חתוכה וחלוטה בכל חזוקי' סופר ובכל תוקף ולאחר קצת ימים חזר שמעון ומכר חזקת החנות הנז' לראובן עצמו בסדר ואופן שלא יזכה ר' הנז' בחנות הנז' רק לסוף ג' שנים ובתנאי שיפרע ראובן הנז' לשמעון הנז' בתוך ל' יום להגעת השלש שנים הנז' דמי המכירה הנז' שמכר שמעון לר' דהיינו חמשים גרוש' וכתוב שם בפי' שיתן ויפרע לשמעון בעד חזקת החנות הנז' חמשים גרוש' במטבע גרוש' שיהיה משקל כל אחד מהם תשעה דרהם וחצי ולא הוזכר בשט' סכום לבנים כלל רק סך ן' גרוש' שישקול כל א' מהם ט' דרה' וחצו ויהי היום כאשר הגיעו הג' שנים הנז' ובא ר' לזכות במקנת החנות בזמן הרגשוש' נתייקרו ושוים כל אחד מהם שבעים לב' ורוצה לפרוע לש' באותו הערך שהיו שוים בזמן המכיר' שנכתב השטר וטוען שעם היות שכתוב בשטר שיפרע לו חמשים גרוש' יש במשקל ט' דרהם וחצי כל אחד מהם מ"מ כיון שהוא ידוע לכל שבאותו הזמן לא היה שוה הגרוש' רק לערך נ"ה לב' א"כ לא יחוייב לפרוע לו רק אותו הסך שעולים חמישים גרוש' לערך נ"ה וש' טוען שכיון שלא נז' בשט' סכום לבנ' רק חמישים גרוש' משקל ט' דרהם וחצי כל אחד מהם א"כ מחוייב לו ר' לפרוע לו ן' גרוש' אפי' שנתייקרו מאד דאלת"ה אלא כמו שטוען ר' א"כ למה לא נכתב סכום הלב' בפי' אלא שכתב גרוש' סתם ממשקל ט' דרהם וחצי אלא ודאי נר' שיחוייב לפרוע לו חמשים גרוש' שלמים אפי' שיתייקרו ואם יקיים תנאי פרעונם יתקיים המכירה ואם לאו הרי היא בטלה ילמדנו רבנו הדין עם מי:
תשובה
מיו' שאירע עלית הגרושות וראיתי המריב' בין הסוחרים ונושאים ונותנים ומי שהיה חייב לחברו מאה גרוש' מסחורה או מהלואה ומי שהיה צריך לקבל היה אומר מאה גרושי אתה חייב לי תן אותם לי ומי שהיה צריך לפרוע היה אומר שזה מאה גרוש' אני חייב והנה עתה תשעים שוים ק' אין לי ליתן יותר ועל זה נתרבו ההפרשים והמחלוקות בין הסוחרים ואני החתו' למטה סדרתי פסק אחד והארכתי והוכחתי מן הדין הגמור אינו חייב ליתן אלא שוה מאה גרוש' לא ק' גרוש' ממש וזה כי עינינו הרואים דרך משל כי בשביל גרוש' א' היו נותנים סאה קמח ועתה אחר העליה זילי פירי ונותנים בעד גרוש' סאה ורביע הייטב בעיני ה' הא ודאי לא ומה גם עתה בעניין זה דאיכא צד רבית ודבר זה אין הדעת סובלו והוכחתי בראיות כאשר יראה המעיין אבל בנדון זה נר' בעיני שאינו כן שהרי אין כאן צד רבי' כלל אחר שאין כאן אלא מקח וממכר ושמעון קנה החנות קניה גמורה כדת וכהלכה והרי זכה שמעון בחנות והיא שלו והיה בידו של ש' שלא למוכרה לר' בסך כ"כ גרושי' דלא מבעיא אם כתוב כן בלשון זה נתחייב פ' למכור לפל' חנות פל' בעד כ"כ גרוש' דנראה דלא הוי מכר כלל לפי מה שנר' מדברי הרשב"א בתשו' הביאה ב"י ח"מ סי' ר"ו בסופו וז"ל כתב הרשב"א שאלת מי שקנו ממנו בעדים שימכור ביתו לחברו וחברו קנה לו בקנין גמור שיקנה לפי ראות שני אנשים הבקיאים בשומא ונתרצו שניהם ע"כ הודיעני אחר שלא קבעו זמן על כך על כן ימשך זמן הקניה לעולם כל ימי חייהם. תשו' לשון זה שאמרת איני מכירו ואיזה ענין לקניינים אלו וקניין דברים בעלמא לא הקנה המוכר ביתו לחברו אלא שקנה מידו שימכור ובמה נתחייב למכור וכן הלוקח לא חייב עצמו בכלום ועובדא דההוא גבר' דאמר לחברי' אי מזבנינא להא ארעא לדידך מזבנינא במאה זוזי כו' דאלמא איזבנא בק' לכולי עלמא קנה קמא התם בשקנה האי ארעא מהשתא והחזיק בה בתנאי שאם ימכרנ' שתהיה קנויה לו הא לאו הכי לא קנה כלו' וכ"כ רבנו האיי בס' המק' כגון שקנו מן המוכר ואמר ליה הקניתיה לך בדמים כו"כ מעכשיו וכשארצה למכור והקרקע עומד ביד הלוקח כי האי גוונא קנה ואי לא לא קנה ע"כ הרי לך שאם לא החזיק בבית או בחנות לא הוי קנין אלא אפילו שאמרינן שהמכר מכר קיימא לן יד בעל השטר על התחתונה ונקרא בעל השטר מי שצריך להראות השטר בב"ד לקיים תביעתו כמו עת' ראובן שתובע משמעון שיקנה לו החנות ויקח סך גרושוש חמשים שאלו אין כאן שטר היה שמעון יכול לטעון לא היה דברים מעולם עתה צריך לסתום טענת לא היו דברים מעולם להוציא שטר ויש בלשון השטר שתי משמעיות ראובן אומר דגרושוש שישוו כ"כ מעות שהיו שוים בשעת המקח משמע וכן נר' ודאי ושמעון משי' משום הכי פירשתי לך גרושוש משקלם ומנינם לכן אם תרצה לקנו' קנה כמו שאני אומר ואם לא תניח החנות כי איני רוצה למוכרה כן נר' שהדין עם שמעון דלא דמי למה שפסקתי שהמלוה רוצה ליפרע והלוה אומר הלויתני דבר שוה סאה איך אתן לך דבר שוה סאה ורביע וכן אם מכר לו בגד בעשרים גרושוש לפרוע לזמן פ' שייך האי טעמא הנ"ל כתבתי וחתמתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |