שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קסז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ק"ק מסדרוקפצי ספרד יע"א יש להם סך מעות שגבו לת"ת מחבר' חברון תוב"ב והנה כעת כפי הנשמע נתבטלה החברה ההיא ורצון אנשי הקהל קדוש הנז' ליתן המעות לחברת ת"ת אשר בשאלוניקי יע"א אך אמנם להיותם יראי ה' וחושבי שמו יראי' לנפשם שמא ח"ו יש בזה נדנוד איסור לשנותם מת"ת של חברון שהוא מקום קדוש למקום ת"ת שבשאלוניקי שעם היות גדלה מעלת קדושת חברת ת"ת מ"מ סוף כל סוף אינו דומה זכות תורה הנלמד' בא"י לזכות התורה הנלמדת ח"ל וע"כ שאלו דעתי אם יפה הם עושים לתנם לחבר' ת"ת:
תשובה
נר' לע"ד דיפה הם עושים ודאי ואע"פי שהיה אפשר להאריך בדין זה מ"מ לא אחוש לזה רק אקצר ואעלה ואגלה לבד הטעמים שמהם נראה שיכולים ליתנם לחברת ת"ת אשר בשאלוניקי והם אלו א' אפי' נניח שחברת חברון עדיין היא על תלה מ"מ כבר כתב הרא"ש בתשו' והביאה בנו הטור י"ד סי' רנ"ט צדקו' שנתנדבו לצורך בית הכנסת או לצורך בית עלמין יכולי' בני העיר לשנותם לצורך בית המדרש או ת"ת אפי' אם הבעלים מעכבים והאריך הרא"ש בתשובתו בטעמים וסוף כלל דבריו כי כיון שהשנוי הוא למעלה רשאים הם לשנותו ובנ"ד נמי יכולים אנו לומר דאע"ג שתור' חברון מעולה עד מאד מ"מ האנשים הלומדים שם הם אנשים גדולים בשני' וחבר' ת"ת שבשאלוניקי תינוקות של בית רבן וגרסי' בפ' כל כתבי אמר ריש לקיש אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן א"ל רב פפא לאביי דידי ודידך מאי א"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא הרי מצינו למדי' שאין ערך ללמוד התורה מאנשים גדולים ללמוד התורה מהקטנים שאין בהן חטא עוד שהלימוד שם מעטי הכמו' וחבר' ת"ת שבשאלוניקי רבו כמו רבו יוסף ה' עליהם אמן ואינו דומה מועטים העושים המצוה למרובים העושים המצוה ב' שא"כ הוא שכבר נתבטלה חברת ת"ת שבחברון א"כ ודאי דפשיטא הוא וקרוב שהם מוכרחים בזה ליתן המעות לחברת ת"ת הנז' אשר בגלות הזה אין כמוה כפי הנשמע והיא מצוה שאין למעלה ממנה והטעם שנר' נפל מחלוקת בין הרשב"א להרא"ש ז"ל על מעות שנגבו לפדיון שבוי ואח"כ מת השבוי עד שלא נפדה דדע' הרשב"א דפשוט הוא שהמעות ליורשים ודעת הרא"ש להפך שפשוט שלא זכו בזה היורשים ותרוייהו בהא מתני' פליגי בפ' ב' דשקלים תנן מותר עניים לעניים מותר עני לאותו עני מותר שבוים לשבויים מותר שבוי לאותו שבוי מר סבר דהיינו הרשב"א ז"ל דמשעת גובינא זכה השבוי וכיון שזכה השבוי הרי אותם המעות נקראים נכסיו וכיון שמת זכו יורשיו כשאר נכסי המת ודעת הרא"ש לדייק לישנא דמתניתין דדוקא כשנעשית המצוה והותירו אלו המעות אז הוי המותר ליורשים ואם לא לא ודייק לישנא דקאמר מותר מותר ממש ואמנם מדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה יראה שביד גבאי הצדקה עם תקנת אנשי העיר לשנות אלו המותרות למה שירצו אלא שכל מה שנכתב במשנה היינו בשלא הסכימו אנשי וזקני המדינה להפך מ"מ לדברי כלם אפילו לפי דברי הרשב"א בנ"ד פשיטא דיש בידם לעשות מאלו המעות מה שירצו דהכא לא שייך שיתנו ליורשים כלל וק"ל וכ"ש לפי מ"ש מהררי"ק שרש ה' וז"ל שהמתנדבים כשהתנדבו לא עלה על דעתם כלל שיזכו אותם העניים מיד ר"ל אות' העניים שהיו בירושלם בשעה שהתנדבו ע"כ א"כ מכל הצדדים נר' וראי שטוב וישר ליתן אלו המעו' למצוה גדולה כזאת ומ"מ גם שהדין נר' ברור דבין שלא נתבטלה החברה של חברון ובין שנתבטלה יכולים אנשי קהל קדוש סידורקפצי ליתן אלו המעות לחברת ת"ת שבשאלוניקי מן הטעמים שכתבתי אלא שאני אומר שישלחו אלו המעות ביד איש נאמן ליד איש כשר ונאמן שבעיר הזאת שאלוניקי ואם יתברו הדבר שישיבת החברים אשר בחברון נתבטלה אז יותנו המעות לחברת ת"ת הנז' ואם עדיין היא קיימת הגם שמן הדין היה יכולת ורשו' ליתן המעות לחבר' ת"ת הנז' מ"מ להיות הצורך גדול לישיבת חברון וכי דחיקא להם שעת' טובא ישולחו שם מכאן הנלע"ד המר ונאנח הצעיר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |