שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קנא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נדרשתי לאשר שאלו לתוות דעתי ק"ק לישבונה יע"א על ענין הסכמה הוסכמה ביניהם באלות ובחומרות חמורות לקיים עליהם כל תקנה שיתקנו שבעה נבררים אשר בררו עליהם לא יטו ימין ושמאל אפי' כחוט השערה כאשר כתוב וחתום וז"ל באופן שכל מה שהשבעה נבררים הנז' או רובם יסכימו ויגזרו ויעשו יהיה שריר וקים. עוד אח"כ לסיבה נמצאו מערערים שרצו לערער ולבטל ברית השבעה חזרו ונועדו וחדשו ענין ההסכמה הנז' באלות חמורות ובשבועה בנקיטת חפץ וז"ל אנחנו הבאים על החתו' מדעתנו ורצוננו בלי שום זכר אונס כלל אלא בלב שלם ובנפש חפצה ודעת שלמה נשבענו בשם ה' אלהינו ע"ד המקום ב"ה וע"ד הנשבעים באמת ולדעת השבעה הנבררים הנז' ולדעת היותר מחמיר שבכלם לשמור כו' עד אשר יורונו שבעה הנבררים או רובם ואפי' שילכו מהם למ"ה כיון שיהיה הרוב בעיר לשמור לעשות כו' עד ובטלנו דעתנו אצל דעת כל א' מהנבררים הנז' ע"כ
תשובה
גם כי כפי אמת דבר מוסכם מהפוסקים הרש"בא והרא"ש גם מהרר"יק כתב כן בפשיטות שכל מה שמקיימים הצבור לשמור ונקיי' כל מה שתקנו סך הברורי' או רובם הפי' הוא או רובם מתוך כלם ומטע' זה הסכימו שאם לא נמצא אחד מהנבררים במעמד החברי' בהסכמה או תקנה שתקנו כל שאר החברי' ההסכמה ההיא או התקנה בטלה וכ"כ הרא"ש בתשו' על קהל שתקנו ובררו ברורי' לתקן התקנות הקהל והחנו שלא יגמר הדבר אם לא בהסכמ' כלם כו' תשובה מה שטוענים שבטלה הסכמת' במיתת א' מהם נר' לי טענתם כי מתחלה תלו הדבר בדעת כלם כו' עד ויותר מזה אנו אומר אפי' נבררו בתחלה בענין זה שיש להם לילך אחר הרוב אם מת א' מהם בטלה הברירה כו' ע"כ וכן נמי הכא הסכימו הקהל לברור זה המנין ואם מת א' מהם הברירה בטלה וכן הסכים לזה הרש"בא וכ"כ מהרר"יק בפשיטות סוף שרש קפ"א ולא אחוש להאריך כי אינו צריך שהדבר מוסכם אמת ויציב עם כל זה היה אפשר לומר שכיון שכתוב כאן לישנא יתירא בהסכמ' הראשונה שכתוב באופן שכל מה שהז' נבררים הנז' או רובם כו' שהיה די שיאמר שכל מה שרוב הז' נבררים יסכימו כו' מדקאמר לישנא יתירא משמע לטפויי ולומר שרובם אפי' לא היו כל הז' במעמד רק רובם יקיימו הכל דאי תימא שאינו ר"ל אלא רובם מתוך כלם לא היה צריך לומר אלא רובם וממילא יובן ודאי רובם מתוך כולם כנז' ומדקאמר ז' או רובם משמע שכמו שמועיל מעמד כלם כך מועיל מעמד רובם ועוד אפי' תימא שאין הדבר כל כך ברור היינו יכולים לומ' לא יהיה אלא ספק שבועה להחמיר כך היה נר' לי ומ"מ שלא להניח פתחון פה נר' שמכח ההסכמה השנית והשבועות שקבלו עליהם הדבר ברור שאפי' שנפטר א' מהם או שלא נשארו אלא רובם השבועה קיימת והטעם שכבר פירשו ואמרו ז' הנבררים או רובם ופירשו בפירוש ואפי' שילכו למ"ה הרי שבררו בפירוש שאין הכונה רובם מתוך מעמד כלם אלא רובם ממש אפי' שלא יעמדו כלם במעמד כו') ואין לומר הרי בנדרים ושבועות פיו ולבו שוים בעינן וכיון שלא הוציאו מפיה' אלא אפי' שילכו למ"ה איכא למימר דוק' כשהלכו קצתם למ"ה קבלו עליהם גזרת הרוב אבל אם נפטר א' לא הא ודאי ליכא למימר הכי דהאי מלתא לא הוי מלתא בלא טעמא דטעמא רבא איכא כמ"ש הרש"בא בתשו' הביאה מורי כמה"ר לוי בן חביב זל"הה בתשובותיו וז"ל ראובן ושמעון היו מתעצמין בדין ובררו להם י' אנשים לראות בדינם כו' עד ואם לא יסכימו לדעת שילכו אחר הרוב כדין תורה ובין כך וב"כ נסתלק א' מהם כו' עד הודיעני אם ראובן חייב לקבל מה שיאמרו הנז' תשוב' דבר זה ברור הוא זה שאלו היה י' נבררים לדין זה אם נסתלק הא' נתפרדה החבילה כו' עד שאין הולכין אחר הרוב אלא כשרבו המזכין על המחייבין או המחייבין על המזכין מתוך משא ומתן של כלם אבל לא כשהמיעוט איננו שאלו היה שם אותו הא' שמא היה מראה פנים להפך כל מה שהסכימו הרוב ע"כ וכיון דמשום האי טעמא בעינן רובם מתוך כלם מה לי נפטר ומה לי הלכו למ"ה א"כ בנ"ד ברור דלא איכפת להו שיהיו כלם יחד וא"כ מה שאמר אפי' לרבותא לומר ל"מ אם יעמדו בעיר שאז אפשר שאפי' לא יהיו במעמד ישמעו מה שעשו חבריהם ויודעו להם והוא כאלו היו במעמד אלא אפי' שילכו למ"ה כו' וא"כ הרי נשבעו לעמוד לשמור ולקיים כל מה שיעשו הרוב אפי' שלא היה מתוך משא ומתן של כלם ואין הבדל בין מת ובין הלך למ"ה וזה ברור מאד וגדולה מזו כתב הר"ש בר צמח בתשו' הביאה ב"י בי"ד סי' רי"ח וז"ל כתב הרש"בץ על מי שנשבע שלא יעשה יין למכור לא ליודי ולא לארמאי מפני שהעלילו עליו שמכר לישמעאל ויש לו עכשיו קצת יין שמכר שהתחיל להקרים ועשאו קודם שישבע נר' שאסור למוכרו אע"פי שלא נשבע אלא שלא יעשה יין למכור וזה היה עשוי משום דאזלינן בתר דעת הנודר שנדר מחמת העלילה וכאותה ששנינו קונם נמר עולה עלי כו' רבי יהודה אומר הכל לפי הנדר ע"כ הרי שהוא לא הוציא בפיו אלא שלא יעש' וזה היה עשו' וע"כז אמר שנכנס בכח השבוע עא"כו בנ"ד שלא אמר דבר ינגד למה שאנו רוצים להכניס שיכנס ודאי מן הטעם שאמרנו. והרב רבנו דכ"ץ בבית ל"ב כתב וז"ל נלע"ד דהיינו דוקא במקום דליכא אמדנא אבל במקום דאיכא אמדנא לא אזלינן אחר לשון בני אדם דאיכא אמדנא דמוכח דודאי מתקני התקנה לטובת ישראל נתכוונו והביא ראיה יע"ש. עוד כתב וז"ל ואדרבא לע"ד דמשום הוכח' שיש להכניס בנדר אפי' דבר שאינו נכלל בלשון כו' והביא כמה ראיות הרי הוכחנו דאע"ג דקי"ל בנדרים ושבועות פיו ולבו שוים בעינן יש לנו להכניס בנדר אפילו דבר שאינו בכלל הנדר בלשון ואע"ג שידעתי אני ידעתי שמורי ז"ל חלק עליו בזה מ"מ בנ"ד כולי עלמא מודו שאין זה נקרא תוספת כי השבועה הא לילך אחר הרו' אפילו שלא יהיה במעמד כלם ואתה רוצה להוציא שכשמת א' אינו נכנס בזה עליך להביא ראיה שאני אומר דמתוך הלשון אין הוכח' שאינו נכנס בשבועה כיון דנקט בלשון אפי' כאן שבטלו דעתם הנשבעים ומסרו דעתם לכל א' מהנבררים וכתב הרמ"בם הלכו' שבועות פ' שני וז"ל מי שנשבע שלא אוכל היום ועל דעתכם אני נשבע איך זה יכול לומר כך וכך היה בלבי שלא נשבע זה על דעתו אלא ע"ד אחרים וכיון שהיה פיו ולבם שוים של אחרים חייב שנשבע ע"ד מפני שלבם של אלו במקום לבו קם ע"כ וכ"כ הרי"בה בטור י"ד סוף סי' ר"י וז"ל ואם נודר ע"ד אחר אינו תלוי בלבו אלא כפי שאמרו אחרים שהוא דעתם כך יחול הנדר ע"כ. וא"כ אלו שבטלו ומסרו אותו ביד כל א' מהם מהנבררים והנבררים אומרים שכך היתה השבועה לילך אחר הרוב אפי' שלא יהיו כלם במעמד וחד מן החלוקות לקחו' לסימנא טבא ודאי שחייבים לשמור ולקיים כל התקנות שיעשו רוב הנבררים ואפי' ח"ו יבוקשו למעלה המיעוט ולא עוד אלא שהרי קבלו הכל לדעת היותר מחמיר וא"כ מכל הנדרים רואה אני שהאלו' והחומרות שקבלו עליהם לילך אחר גזרת רוב השבעה הנבררי' אע"פי שנפטר אחד מהם לחיי ע"ה עכ"ז כל עוד שישאר רוב הז' כח החומרו' עתה ככחם אז הנר' לע"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |