שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קמה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה הנה עתה זמן רב מאבותינו ז"ל נתנהג פה בקהלנו ק"ק איגריפון י"ץ בחומרא והסכמה חזקה שחזקנוה במסמרות גדולים וחדים מקדמא דנא בחרם ובהסכמה וחרם יהושע בן נון והחומרה הכתובה בכלבו שלא יורשה שום יחיד או שאר או קרוב או משפחה או שבט להשתתף עשרה להחרים ולנדות לשום יחיד מהקהל הנז' בעד שום סבה ושלא יורשה שום אדם לכוף א' לחברו בלתי רשות הממונים הנמצאים בימים ההם ושלא יהיה להם לקצת מיחידי הקהל אם ח"ו ישתתפו שלא יהיה להם כח ורשות להבדל מהקהל הנז' ומגזרת הממונים וגם יש חרם והסכמה קדמונים שאם יש קטטה בין איש לחבירו או בין אב לבן או בין אח לאח שלא יורשה שום שאר או קרוב או אב או אח שיקום ויעזור לשארו הקרוב אליו בשום סבה שבעולם אפי' שיהיה הממונה קרובו או אח או אב לא יורשה להדיין אצלו להיותו הקרוב כדי שלא יכנס למכשול לפי' קודם שיכנסו ממונים לשרת לקהל מקבלים עליהם שבועה חמורה בתורה ע"ד הקב"ה וע"ד הנשבעים באמת שלא לישא פנים לשום נברא כקטן כגדול כעני כעשיר ואם האיש הנכנס לדין אם הוא קרוב לממונה אז לא ישב הממונה הקרוב אל האיש למשפט כדי שלא יעזור לשארו וח"ו יעבור אלא יצא לחוץ כי כך פשוט לעין כל וההסכמות והחרמות הקדמוניות נקראים בבית הכנסת במעמד כל הקהל פעם א' בכל חדש וחדש כדי שלא נשכח הענין מזרענו וההסכמה הזא' קימנו וקבלנו עלינו ועל זרענו עד ביאת משיחנו בע"ה. ועכשיו ראובן יחיד מהקהל הנז' היה אמצעי ונכנס ויוצא בין הסוחרים ועושה אמצעות בניהם ומרויח טרף לביתו במלאכתו הנז' והיה לו הפרש בינו ובין שמעון הסוח' ובאו במריבה ובקטטה כמנהג הסוחרים על הפרש מה שהיה ביניהם באמצע המריבה שהיו עושים חרף וגדף אחד לאחר וקם שמעון הסוחר הנז' ולוי אחיו של שמעון אסף לכל קרוביו ונתקבצו כלם עשרה מהם בכח ובלב א' ועברו ההסכמה והחר' הקדמונים הנ"ל ונדו לראובן האמצעי הנז' ועשו ביניהם הסכמה מוסכמ' בכתב שלא להשתתף עמו ולהתחבר עמו יותר עוד כל ימי עולם ועברו ההסכמה והחרם הקדמונית מהקהל יצ"ו הנז' ורצו לכוף המיעוט את הרוב ועשו כתב נגד ראובן הנז' אחר עבור שנה עבר מכאן חכם א' ודרש בקהל הנז' ושמע הקטטות והמריבות ושנאת חנם שהיה ביניהם ובין ראובן הנז' ודרש בקהל על ענין השלום ולשים שלום ביניהם ושלא יהיה להם שנאת עם ראובן הנז' כלל ועיקר אז אמרו כלם בפה א' יבקש ראובן האמצעי הנז' מחילה ואנחנו בלב א' כלנו נתיר לו ונמחול לו והכתב אשר עשינו שיהיה מובדל ומופרש ממנו יקרע ושלא יזכר ושלא יפקד לעולם ויהיה בינינו שלום כבראשונה. אז קם ראובן הנז' ובקש מחילה ובלב שלם ובנפש נכאה כמנהג המחילות בכל התנאים מהקהל ומכולם מקטנם עד גדולם כדין וכשורה והח' הנז' נתפייס ונתרצה מאשר עשה ראובן האמצעי הנז' אח"כ הח' הנז' הלך לדרכו לשלום וכשומעם הכתב שעשה החכם נמנעו ונתעכבו מלעשות השלום ולהוציא הכתב אשר עשו נגד ר' ונתחרטו מאשר אמרו ונדרו לקרוע הכתב כאשר נשארו בפני החכם הנזכר ולא רצו למוחלו ולא חששו מדברי החכם כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש רק עמדו על עמדם כבתחלה כי בוטחים על חילם עתה יורה לנו המורה לצדקה אם יש כח ביד העשרה אנשי' לבטל ההסכמות הנז' או לאו
תשובה
מי הוא זה ואיזה הוא העובר על הסכמה כזאת הסכמת הקדמוני' קדושים אשר בארץ המה ואשר הם עדנה בחיים ואפי' לא היה בה לא חרם ולא שבועה אלא שנהגו כן העובר על המנהג ההוא עובר על התורה שמנהג ישראל תורה היא ופוק חזי מה שכת' הריב"ה י"ד סי' רי"ד וז"ל דברים המותרים והאחרי' היודעי' שהם מותרי' נוהגים איסור הוי כאלו קבלום עליהם בנדר אסור להתיר' להם הילכך מי שנהג שלא לאכול בשר בזמן ידוע ושוב רצה לאכול בשר באותו זמן צריך התרה כו' יעויין שם הא למדת שמנהג הוי כמו נדר יאסור לעבור עליו וצריך התרה כ"ש במנהג הגון וראוי כזה שהוא סדד ותקון לשלום הקהל כי מי שעובר עליו כעובר על התורה אפי' לא היה שם חרם. אך אמנם עתה שהסכמה זו נעשת בחרם וכ"כ חומרות העובד עליו לא מבני ישראל הוא ועונש העובר ובין יחיד בין רבים גדול הוא אם לא שיעמדו כל הקהל במנין וירצו הקהל להתיר ודוקא שיעמדו כלם במעמד ויסכימו רובם מתוך כלם להתיר וכ"כ הרשב"א ז"ל ז"ל שאין הסכמה הולכת אלא אחר מה שהסכימו כלם לא מה שיסכימו מקצת' ואפי' היתה הולכת אחר הרוב אין הסכמת הרוב אלא כשהיתה במעמד כלם כענין בדינים בעלמא ע"כ. וא"כ איך יעלה בדעת האנשי החטאים האלה אפי' שיהיו עשרה או יותר להתיר הסכמה קדומה בחרם ובכל כמה חומרות ונהגו בה כ"כ זמן לעבור עליה כמלא נימא לא יאמן כי יסופר במה יכופר עונם והאמת כי דעתי הוא שאפי' ירצו לבטל כל הקהל זאת ההסכמה חשר יסדוה אבותיה' וקבלוה עליהם והמיסדים הם בחיי ע"ה וההסכמה שקבלוה עד ביאת משיחנו והיא הסכמה ישרה ונכונה וקיו' הקהל אי אפשר להתירה והאריכות בזה מלת' יתירא והאנשי' האלה ישובו אל ה' ויתודו את עונם על מה שעשו ויתחרטו ממחשבתם הרעה אשר חשבו לעשות ויבקשו רחמי' וירחם ה' עלינו ועליהם כה אמר הכותב בנפש נענה הצעיר שמואל די מדינה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |