שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קכט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מי שנהג איסור בדבר שיש בו מחלוקת ואח"כ רוצה לנהוג כדברי המתיר
תשובת שאלה אומר אני שאפי' לדברי האומרים שמי שנהג איסור בדבר המותר והיה יודע שהוא מותר שישאל ויתירו לו כעין נדר הנתר ע"י פתח או חרטה היינו ברור שמן הדין לכ"ע היה מות' או כפי ההלכ' הפסוק' מן הפוסקים ז"ל אבל בדבר שנחלקו חכמי ישרא' הללו אוסרין והללו מתירין ונהגו במקו' א' כדברי האוס' וקבלו כך עליהם שוב אין לזה התר בעול' די לנו לחלוק על דברי הרשב"א ז"ל דס"ל דאפי' בדברי המותרי' כו' אין להם התרה דחמירי יותר מנדר דאלו נדר יש לו התרה ואלו הדברים הם כאסור שאסרה התו' דלא שייך בו התר' וא"כ אני או' שדי לנו לפסו' כהרא"ש ז"ל בדברי' המותרי' אבל מי שקיבל עליו כדברי האוס' לא קבל עליו איסו' חדש שנר' כמו נדר שאלו לא נדר היה מות' אבל זה לא דמי שהרי איסורו עומד היה לדעת אותו חכ' כנ"ל. עוד אנו אומ' שמה שאמ' שיש לו התר ע"י שאלה לחכ' היינו בדב' שאסרו האד' על עצמו מחדש שלא קבלו מאבותיו אבל בדבר שקבלו אבותיו לא אפשר להתיר וראיה ודאי ממעשה דבני בישן שבאו לפנו ר' יוחנן ואמרו לו אבותינו לא היו הולכים מצור לצידון בערב שבת לפי שהיה אפשר להם אבל אנו אי איפשר לנו והשיב להם רבי יוחנן כבר קבלו אבותיכם וכתיב ואל תטוש כו' ואם איתא אמאי לא התיר להם ע"י חרטה כגון שהיו אומרים שהיו עומדים בדוח' ושלא היה אפשר להם אלא ודאי שא"א להתיר מה שנהגו האבות איסור. כתבתי זה לפי שמדברי מהררי"ק נר"ו סימן רי"ד נראה הפך זה ולא ידעתי מנין לו שהרי לא ראיתי כן בדברי הפוסקי' ז"ל לע"ד:
אחרי הודיע ה' לנו את כל זאת אני או' כי הטעם שאני מסכים להתיר לכם לחזור למנהגכ' שהיה ע"פ הפוסקים הנהוגים והמפורסמים הם אלו כי מן הדין האונגרוש היה ראוי שיהיו ניגררין אחריכם שאתם היושבים ראשונה במלכות והם שבאו בגבול כ' לא אתם בגבול' והדברים ק"ו אנו שבאנו מגלות ספרד לעיר הזאת שאלוניקי ומצאנו ליושבי העיר שלא היו אוכלים בשר ע"י נפיחה והיה ראוי שנקבל עלינו חומרת המקום שבאנו בו עכ"ז נראה להם לחכמ' ההם נ"ע וגם הגאון מהר"ר יעקב ן' חביב ז"ל הוד' לדבריהם אעפ"י שלא היה צרי' לו כך מתחל' בנ"ד שהדבר להפך עאכ"ו שיכולי' אתם לנהוג כמנהגכ' מקוד' הוא המנהג שנתפש' בכל העולם רובא דרוב' להתנהג ע"פ הפוס' המו' הרמב"ם הרמב"ן הרשב"א הר"ן הרא"ש הטו' מה לנו לבקש מנהגים לא שיערו אבותנו אדרבא האונגרוש לע"ד טעו בקולות שנהגו שהיו מחוייבים לקבל החומרות שלכם וגם הקולו' כיון שבאו להשתק' אם לא מפני שהיו כעיר בפני עצמ' כיון שהיו לשם קהל מהם וכן נר' שבאו שם יחד ומ"מ כ"ש שאר הקהלות יצ"ו יכולים לנהוג כמנהג הקדום ואם תאמר תינח אם היו באים מחדש או שלא היו נוהגים כן מאז פשיטא ופשיטא שהיו יכולים להתנהג כמו שהיו אבל עתה שכבר קבלו עליהם מנהג האונגרוש נר' שאי אפשר להם לפרוק עול המנהג ההוא בחומרות ובקולו' פשיטא שאינם יכולים לנהוג כמנהגם כמו לנענע בריאה כו' וכיוצא בזה ואם נהגו בקולות נר' שהכל היה בטעות ומנהג טעות אינו כלום וכן אומר לי לבי שמ' שנהגו עד עתה אינו נקרא מנהג כי כבר כתב מהר"ם כמ"ש המרדכי ריש פ' מקו' שנהגו והוא שדעתם כשהתחילו לנהוג היה דעתם להתנהג כן לעולם אז הוא דאמרינן שצריכים התר' או שאינם יכולים לבטל המנהג:
מכאן נר' בעיני שבכל מקום שאנו אומרים כן משמע שבכוונת מכוונ' קבלו עליהם כן לא שנהגו כן במקרה או לסבה שלא היו מוצאים בשר באופן אחר אינו נקרא זה מנהג שנהגו וכן נר' בעיני מתוך דבריכם שמה שאתם אומרים שנהגתם כמנהג האונגרוש לא חשבתם בהסכמה להניח מנהגכם וליקח מנהג האינגריש אלא שלהיות לא נמצאו שוחטין ובודקין בין שאר הקהלות ונמצאו בין האונגרוש והם היו עושים כמנהג' נגררתם אחריהם במקרה לא שדעתכם היה ממש לקבל מנהגם לקבע וא"כ הוא כמו שאומר לי לבי שכן הוא האמת לא היה צריך דבר ולא היה כאן מקום לפקפק גם אותם שבאו שם מחדש כיון שהם קהל יכולים לנהוג כרצונם עפ"י התורה דהוה להו כאנשי העיר הזאת עיר ואם בישראל שעשו כן עפ"י גדולי עולם ולהיות כי המנהגים אשר אתם אומרים שנוהגים האונגרוש הם מנהגים זרים ובטלה דעתם אצל רוב העולם אפי' שימצא כמנהג מה שלהם אי זה פוסק שאומר כן כיון שמצאנו ראינו שברו' הפוסקים רובא דרובא לא סברי הכי הלכה כרבים ותו דברוב גלילות ישראל לא נהגו כן על כן אני אומר שאפי' שנהגו כן מדעת כיון שהוא מנהג זר ונגד הפוסקים רובם ככלם יש התרה למנהג הזה כמי שנהג איסור על דבר הית' שידע שהי' מותר ויש לסמוך בזה על הרא"ש והמסכימים לדעתו שיש התרה וכ"ש אם כיוונתי לאמת שמתחלה לא נהגו כן אלא שקר' כן במקרה לא שמדע' הניחו מנהג' וקבלו מנהג האונגרו' שלא היה צריך התרה ומ"מ הטו' והישר כו' אבל בענין הנפיח' ראוי להחמי':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |