שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קיג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
החכם השלם פלו' אלמוני ראיתי מ"ש על שליח צבור שהסכימו הצבור להעבירו שכתב שכיון שנשבע שלא ישוב כו' אין דעתי נוחה בזה שהרי זה קבלת חברות נקרא ולא תשובה וכתב הרשב"א ז"ל והביאו ב"י ריש הלכות שחיטה וז"ל ואם יראה בעיניה' כמקל ופושע ראוי שלא להחזירו אפי' בקבלת דברי חברות ע"כ הרי שאין מספיק לכל אדם קבלת דברי חברות וידוע ש"צ עומד במקום כהן המקריב וצריך שיהיה פרקו נאה מנעוריו והתשובה גם כי אין דבר עומד בפני התשובה מ"מ צריך הרבה לידע התשובה מה היא ושיתברר הדבר היטב שאין לחוש שתשובתו כדי שיחזירוהו לאומנותו ועדין כולי האי ואולי. עוד ראיתי מה שכתב ב" בהלכות נדרים על איש ואשה שקבלו עליהם חרם הקהלו' לישא זה את זה והמיר האיש ושב וכו' עד ואני אומר שאם לדין יש תשובה דכיון שהמיר אעפ"י ששב פגם משפחה הוא ואדעתא דהכי לא נשבעה א"כ בנ"ד מאן לימא לן דלא לימא הכי דגדול כבוד הצבור ואעפ"י ששב פגם הוא שיהיה ש"צ ומשום הכי נשבעו השבועה. ועל הטעם שלא בטא בשפתים כבר אירע מעשה בשאלוניקי והראתי פנים להחמיר ורבו עלי חברי ועשו מעשה להקל מכל מקום לא כל הנושאים שוים והיה צריך לידע פרטן של דברי' וע"ז המחלוקת שכתב מהרמב"ן והראב"ד כתב דהוה ס"ס ספק כהרמב"ן ולא חלה השבועה כיון שלא ענו אמן ואת"ל חלה להראב"ד אין צריך התרת חכם או ג' הדיוטות ואני בתרתי פליגנא ואעפ"י שאינו כדאי להכריע בין גדולת שני מאורות האלה מ"מ ראיתי תשובה שכתב הרשב"א ז"ל שאפי' היה הוא מחמיר והראב"ד מקל היה עושה כדברי הראב"ד וא"כ קרוב הדבר שאין כאן ספק שיש לנו ודאי לעשות כדברי הראב"ד שהוא רב גדול כ"ש לחומרא. עוד שנית שאין לומר ס"ס בידים אלא בדבר שכבר נעשה אבל לא שאעשה אני דבר כדי לעשות ס"ס כי הכא שנותן רשות לצבור שיתירו הם מעצמם בשלמא אם הם כבר התירו עצמם והיו שואלים מה דינם הוי שייך למימר ס"ס אבל קודם לכן אין כאן אלא ספק א' ואין לנו לתת להם מקום שיעשו דבר כדי שיהיה הדבר ס"ס על מה שהודיע לשואל שאם רוב הקהל אפי' המיעוט מוחים אין לחוש אמה שכן כתב הרא"ש ז"ל. עוד צדד הכותב לבקש לבטל כל מקום איפשר נמשך ממנו ביטול חזרת השליח צבור למקומו וכתב שאפי' נשבעו ע"ד רבים מ"מ יש להם התרה שהיא לדבר מצוה כו' ואני אומר שע"ז נאמר עמי בעצו ישאל וגו' שלא ימנע או שליח צבור זה הוא הגון מה צריך לבקש טעם הנדבות שנדרו בקהל תיפוק לי דכיון שהוא הגון יש מצוה בהתרה מטעם נעימות קולו שהוא א' מן הדברים הנז' בתלמוד מתנאי הש"צ והרא"ש ז"ל ובנו הטור ז"ל שפסל טעם הנעימות לא עמד בפניו טעם זה מנדבו' שירבו ולפי דעתי לא עלה אפי' במחשבה ומה שהביא ראיה מרא"ם ע"ה ומהרמב"ם הרי הרא"ש בתרא כתב נראה דברי הרמב"ן ז"ל וכן בנו ולא חשו לדברי הרמב"ם רצוני לומר כי התנאים הנז' בש"צ היינו דוק' בש"צ דתעניות הא בשאר הימים אינו כן וא"א אלא אחד משני דברים או דס"ל להרא"ש דאינו כן ופליג אהרמב"ם או דס"ל שהרמב"ם ז"ל מה שסתם כאן גלה כאן והכל שוה ועל כ"פ צריך להחזיק בדברי הרא"ש ובנו דהוו בתראי טובא וכ"ש במקום דבמילי דקדמאי איכא ספק קצת רי"ו ז"ל כתב וז"ל ש"צ שקולו ערב והוא אינו הגון עליו נאמר נתנה עלי בקולה וגו' ומשמע ודאי לי דאינו הגון רי"ל שהוא בעל עבירות דהא ודאי פשיטא אלא אפי' שאינו הולך בדרך תמים נקרא שאינו הגון וק"ל וכ"ז במקו' דליכ' מכשול דשבועה אבל במקום דאיכא חומר שבועה אין ספק שכדי להחזירו צריך לדקדק טובא וה' יודע שהייתי מאריך הרבה אם לא שכבר תשש כחי וגם אין לי כ"כ פנאי וכלל הדברים שאם אמת הדבר שנשבעו להוציאו והיה כמו שכתו' בשאלה לסבות ידועות אליהם א"צ נמצא שנשבעו לקיים את המצוה וקרוב הדבר דהוי שבועת ע"ד רבים כיון שנשבעו רוב הקהל וא"כ היה הדבר צ"ע אם יש להתיר שבועה זאת גם כתבתי שמה שנשבע שלא ללכת באותם הדברים שהיה הולך דלא הוי תשובה אלא קבלת חברות וא"כ צרי' לדקדק טובא אי מהני להאי גברא תשובה שמא יש חשש שהתשו' שעושה כדי שיחזירוהו לאומנותו אך אמנם אם אין כאן בטוי שפתים הדבר קל יותר ויש לסמוך לעשות רצון רוב הקהל ע"כ.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |