שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה מעשה שהי' שנפלו קטטות ומריבות ואיבות בין רו"ש וכדי להסי' קטטה מביניהם ביררו דיין ופשרן ביניהם לדון ולגזור ביניהם על כל עניני ריבותם ומחלקותם בין בדין בין בפשרה לפי ראות עיני הדיין בקנין ובשבועה ובקבלת נזירות שמשון שנשבע וקבל כל אחד מהם כראוי והדיין גזר וחייב את ר' ליתן סך ידוע תוך ג' ימים ולש' שיעשה מחילה בדיני ישראל ובפני ערכאות שלהם לר' מכל התביעות והתלונות והתערומות אשר לו נגד ר' וכתב בס' וחתם הגזרה הנז' ופרסם אותה לרו"ש בפני רבים ונכבדים מהקהל יצ"ו ור' כשמעו הגזרה הודה וקבל לקיים כל הנגזר עליו תוך הג' ימים הנז' וש' אמ' שאינו רוצה לקיים הגזרה והתרו בו פעמים ג' ועודינו מחזיק בטומאתו ולא ישמע לקול מוריו. ילמדנו רבינו אם ר' הוא פטור משבועתו כיון שש' עבר על שבועתו ואפי' אם לאחר זמן יודה ש' לקיים הגזר' לא יהי' חייב ראובן לקיים הגזר' דאלת"ה אין לדבר סוף או נאמר שכל זמן שיודה שמעון הגזר' יחוייב ג"כ ר' לפרוע הסך ההוא באופן שכל ימי ש' לא יפטר ר' מחיוב גזרת הדיין עוד ילמדנו רבינו אם עדיין יש ספק אם פטור ראו' מחיובו אם לאו אם אח"כ נתן ר' ביד הדיין כל אותו הסך שנגזר עליו לפי שכך הית' הגזר' שיתנו ביד הדיין והדיין עכב המעות בידו ימים אחדים לראות אם יתרצה ש' לקיים הגזר' וכשראה כי כבד לב ש' מאן לקיים הגזר' חזר המעות לר' ופטר אותו בפני עדים מהחיוב הנז' ומשבועתו בכל זה הוא ודאי פטור ומותר:
תשובה
ע"פ תוכן הדברים הבאים בשאלה מטעם הראשון היה נראה בעיני שראובן חייב לקיים גזרת הדיין אחר שקצב לו זמן ג' ימים א"א לו לעבור אבל ש' אינו עובר כיון שהדיין לא קצב זמן לכתיבת הפיטורין עם היות שכפי האמת חייב מכח הש' שלא לתבוע עוד מראובן דבר ואין לו עסק עמו מ"מ לתת לו שט' מחילה כנז' אפשר שיאמר אתן אבל עכשיו איני פנוי כשאפנה אשנה ואתן לו ודמי זה למאי דאמרינן בגמ' בסוף פ' מרובה ברייתא מי שנדר ליקח בית וליקח אשה בא"י אין מחייבין אותו ליקח בית וניקח אשה בא"י מיד עד שימצא את ההוגנת לו וכ"כ כל הפוסקי' להלכ' הכא נמי מימר אמר לא נתכוון זה הגוזר כיון שלא נתן קצב לכתיבת המחיל' רצה שיכתב כשיהי' לי פנאי ואעפ"י שיש לחלק בין נדר הוא מעצמו להדירו חברו על דעת הדיין מ"מ כל עוד שלא פירש הדיין גזרתו בפירו' יוכל ש' לטעון זה ואעפ"י שיש לדון ולומר זיל לאידך גיסא ששמע' ודאי תכף ומיד אחר נתינת ר' מעות הסך שגזר הדיין דאלת"ה נמצאו דברי הדיין בטלים וכהא דכת' הרא"ש בתשובה כלל ס"ח על שטר שכתוב בו פלוני הקנה לפלוני ליתן לו ט"ו זהובים אחר הפסח וכפי הלשון היה אפשר לומר אחר הפסח של שנת חמשת אלפים ותשע מאות ותשעה כמו אחר הפסח הראשין ופסק הוא ז"ל דאע"ג דאמרינן יד בעל השטר על התחתונ' מ"מ לא אמרי' הכי אלא היכא דלישנא דשטר' משתמע לתרי אנפי ואין השטר מתבטל בשום א' מהם אבל היכא שהשטר מתבטל לא אמרי' הכי והכא אם לא נפרש אחר הפסח הא' השטר מתבטל שאם אין אתה אומר כן בכל שנה ושנה תאמר אין זה אחר הפסח הנזכר וימשך הענין עד כי יבא המשיח לכן יש לנו לדון אחר אומדן דעת לומר שאחר הפסח הראשון קאמר בנ"ד נמי אם לא תאמר שתכף אחר קיום ר' שבועתו מחוייב שמעון לקיים גזרת הדיין שיתן לר' שטר מחילה נמצא ימשך הדבר לעולם וא"כ אומדן דעת הוא ודאי שכוונתו של הדיין שיתן מיד וכ"ש אם יפרש הדיין דבריו שכן הוא האמת שאז נר' בעיני ששמ' מחוייב לקיים שבועתו ואי לא הוי עבריין כ"נ לע"ד ומ"מ אם הדיין אינו לפנינו או שותק אין ולאו ורפיא בידיה דא"ל הכי וא"ל הכי כמו שאמרתי אכן זה ודאי אמת שכל עוד שר' אינו מקיים גזרת הדיין אלא לקרות לש' עבריין אפי' שיאמר שאינו רוצה לקיים גייז איניש ולא עביד והיא אינו מחוייב עד שיקיים ר' וזה דבר ברור אמנם כל זה הוא כפי הצד הראשון מן השאל' אבל כפי הצד הב' שכתוב שר' קיים גזרת הדיין ונתן בתוך הג' ימים מסך הנגזר עליו ביד הדיין שכן היתה הגזר' אז אין צריך לפנים דפשיטא דנפטר ר' ושוב אין עליו עון אשר חטא ואפי' שירצה ש' עתה לכתוב שטר מחילה כנז' כבר נפטר כשקיים גזרת הדיין ואינו מחוייב יותר ואעפ"י שלע"ד דבר זה ברור מאד מכח השכל ולא היה צריך ראיה כלל מ"מ אם המתעק' יהיה מי שיהי' ירצה להתעק' בזה הנני מביא לו ראיה ממ"ש המרדכי תשובה ממהר"ם ז"ל והיא כתובה בנמקי יוסף עלה רע"ד וז"ל איש ואשה שקבלו עליהם חרם לישא זה את זה ונשתמד האיש ושב אחר כן בתשובה השיב הר"ם דלא בעיא התרה לחכם לאחר ששב ואח"כ כתב מיהו היכא שבאת לב"ד כשנשתמד והתירוה לינשא קודם ששב אעפ"י שלא הספיקה לינשא עד ששב לא תצא מהיתרה הרא' ע"כ הרי אתה רואה שתכף ומיד שנשתמר האיש הותרה האשה מן הדין ואפי' ששב האיש אח"כ לא שב החרם במקומו וכן בנ"ד נמי כיון שהותר ר' פעם אחת שוב אינה חוזרת השבועה ואפי' שאחר תורה כ' דוקא שהותרה האשה עפ"י ב"ד אבל אם לא התירוה ב"ד ישב האיש קודם החרם במקומו מודעא לפניכם על המחיל' כי אנוס אני פן אפסיד ממוני א"כ בלא מודעא הית' נמי מחילה בטלה כי אונס זה ידוע לכל שמחמת שלא רצה ליתן לו כל תביעתו הוצרך לפשר עמו אלא ודאי לאו אונסא הוא ולא הויא מודעא נראה בפי' שאין לנו לומר שבעבור שאדם תובע לחברו והוא אינו רוצה לפרוע בעבור תביעה שיש לו עליו ובעבור שזה טעם שאינו ידוע לנו כי אפשר שיש דין וע"י כך נתפשר עמו שבעבור כן נאמר שזה אונס אלא ודאי לאו אונס הוא והמחיל' מחילה. כ"ש בנ"ד שאנו רואים שלא היה אנוס מכמה טעמים שכתבנו וכן כ"כ קודם שראיתי כל זה הייתי מדקדק כן מתשובת הרשב"א שכתב וז"ל מי שמסר מודעא על זביני וכתב בשט' המודעא ידענא באונסיה ובשט' המכר כתב בדלא אניסנא ושהוא מבטל כל מודעא הסכימו גדולי האחרונים ז"ל עומ' בנ"ד אין צריך התר ב"ד דדוקא התם שמציאות החרם לא קיים האשה עדיין אלא שאתה מבטלו מטעם אחר חיצוני הוא דאמרינן דאם לא הספיקו ב"ד להתירה חייבת האשה לשמו' החרם אבל הגע עצמך שנשא ואת"כ גרשה היעל' בדעת שיחזור הבעל על האשה לומר לה חרם יש עליך שתנשא לי הא ודאי לא היעלה כי ודאי היא תאמר כבר קיימתי ונסתלק ממני החרם. בנ"ד כבר נסתלק' השבוע' מר' כאשר קיימ' ר' לתת ביד הדיין הסך שגזר ושוב אינ' חוזרת ודברים פשוטים הם לא יגמגם בהם אדם כ"ש וק"ו שאפי' לפי חזרת מהר"ם דדוקא כשהתירוה ב"ד קודם ששב ותאמר שהנושאים שוים אפי' הכי כבר כתוב ג"כ שהדין פטרו מחיוב הממון ומן השבוע' נמצא זכאי ראובן במעשיו ושוב אין עליו ערעור ופקפוק כלל ועיקר ואפי' אם ש' רוצה אח"כ לכתוב שטר מחילה כאשר גזר הדיין יאמר לו ר' דין ודברים אין לך עלי וידיך מסולקות זך אני בלי פשע כאשר נודע לדיין שהקמנו עלינו ולעדים שיודעים מה שאמר הדיין והם דברים פשוטים לע"ד האמת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |