שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/מג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גם אני לא אחשוך פי מלהשיב על דבריך הפעם הזאת ולא אשלש עוד בדבר הזה וידעתי כי האמת השיג כ"ת במה שעברת על פשע דברי בראותך כי לא לכבודי ולא לכבוד אבא ז"ל דברתי אליך קשות כי אם לכבוד הרבנים ההם קדושים אשר בארץ אשר שלחת עליהם רסן לשונך בשהורת לדעת כי לא הבינו לשון הטורי' ועל זה הטב חרה לי וכאשר הודעתי ועלינו יאמר את והב בסופה אהב' בסוף ומ"מ לדעתי כי כ"ת מכיר שהדין עמי ופיך ושפתיך יענו בך שכתבת עתה באגרת השנית אבל לדעתי וכו' וכי מפני שאין הטעם כן לדעתך תכרי' ולמה עשית מופת חותך לאמת דבריך מה"ר אברהם חסאן ז"ל ולא עשית כן לקיים איסור הדבוק' ושלא ידבק בידך סבר' המתי' כי כן דעתו כפי מה שנראה מלשונך זאת ועוד אחרת מי אמר לך שדבר אתו אלהים יותר מהגאון המתיר אשר פירש הטעם כמו שאמרנו. גם כי האמת דלדידי לא קשה מידי קושייתך ולא השגת החכמים ההם שהזכרת כלל כי מאחר שקבלת הגאונים לא נזכר בתלמוד והם קבלו כי כשכל הגג דבוק אל השדרה כשרה יש לי לצרף ב' הטעמים כאחת ולומר שלא קבלו שנאמר שכך היה בריית הדבוק ההיא אלא במקום שהסברא נותנת שיש טעם לכך כמו האתרוג העשוי בדפוס שמפני צרות מקומו שם נולד כך וכשאני רואה שכל הגג דבוק הרי אני רואה שהספיק צרות המקום לעשות כך אבל כשאני רואה שאין דבוק כלו' הסבר' נותנת שלא היה כך אלא מחמת דבר אחר ולא יספיק לי טעם מקו' רביתייהו להתיר הסירכא כמו בתרתי אוני כיון שלא הוזכר בתלמוד לסירכא היתר זה אלא בתרתי אוני אבל הדבק שהוא דבר אחר אנו מסייעים אותו מכח דהיינו רביתייהו כי לא מצאנו אליו סתיר' מן התלמוד לומר שכמו שהוזכר לגביה אונו' למה לא הוזכר לדבר אחר כמו הסירכא דיש לנו להשיב שלא הוזכר טעם רביתייהו שם אלא מפני ששם מספיק להכשיר הסירכא אבל הדבק יסבור התלמוד שמועיל אפילו במקום שאינו כ"כ רביתיהו לקיים הסברא שכן היה האונין מתחל' ברייתו וא"כ חוזרני למה שאמרתי בדברי הכלבו ואין ראוי לדחות ולומר שאינו ממשמעות הלשון מה שאמר בשדרה כי ודאי אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי דחיות להראו' גודל כחך ומ' שהביא ראי' כ"ת מן הלשון שזכ' כ"ת שכתב ומצאתי בשם חכמים אם כל הריאה וכו' גם זה הוא כי כונ' לדחות ולהפי' דיוק טוב בקש דודאי כשאומר הצלעות גם השדרה בכלל וכשאומר השדרה אין הדופן בכלל ויש ללמוד סתום מן המפורש. ומ"ש כ"ת דהריב"ש ז"ל לא שלל כו' אני איני רואה סברא לשום מעיין שיאמר כך. שהרי אחר שכתב אנו אין לנו אלא אין לך שלילה גדולה מזו ומה שיצא בסוף הלשון לטרפש וכו' זה ק"ל לכל פותח ספ' כי הוא לא בא רק להוציא סברת השואל ולהיות שנושא השואל היה זה אומר כן אבל די והותר במה שכתב תחלה אין לנו שאם לא היה כן פשיטא שהיה לו לומר אין לנו אלא זו או זו או לישתוק מהכל ויאמר אין לנו התר בדבר זה אלא ודאי שהאמת יורה דרכו כ"ש שיש לך להודות בהכרח דאין לומר טעם שלא ראה תשובות הגאונים דכפי דבריך הראשונים הכל כ"ש בערך דבוק' הרשב"א אלא שיש לך להודות מה שכתבתי וכמ"ש הרב דוד ז"ל וא"צ לחזור וליכתוב מה שכבר נכתב. ומה שאסף עוד כ"ת חכמת המקילי' בדבר זה אני תמיה מכ"ת אחר שראית דברי החכם כמהר"ר יעקב ז"ל דודאי אין לנו לילך אלא אחר החכמים אשר אנו נגררים אחריהם ודבר זה מושכל ראשון ולדעתי שלא ימצא דין בעולם שנעשה הפך חבור הטור כי גם שימצא שנעשה דבר שלא כדבריו מ"מ ימצא הסברא ההיא בספרו אבל סברא שלא חשבה הוא להביאה ואדרבא פסל אחר' יותר קרובה אל האמ' זה לא יתכן ואינך יכול לומר שלא ראה כי ספר הרוקח היה לו ומביאו בהרבה מקומות בספרו אלא שלא חש לדבריו כלל וכמו כן כל הפוסקים אשר לא הביאו סברא זאת כן היה שלא ראי לעלות על שפתם כך א"כ אני אומר שלמתיר א' יש אלף אוסרים וגם שיש טעם אפילו למתירים שלא היו עושים נפיחה אמנם אנו שנהגנו הנפיחה הוי כדבר שיש לו מתירים שאנו מחמירים בו אפי' באיסור דרבנן ואפי' בס"ס וכמ"ש הטור א"ח סימן תקי"ג ולא תאמר דלא מיקרי דבר שיש לי מתירים אלא היכא שבא מאליו אלא אפילו במקום שצריך מעשה אלא שבמקום שצריך פזור מעות אינו נקרא דבר שיש לו מתירין והכא אין צריך פזור מעות כלל וכמו שכתב הטור יורה דעה סוף סימן קכ"ב וכ"ש וקל וחומר באיסור תורה ועל נפשי ועל יהידותי שנפלאתי מאד מדברי' הראשונים שאחר שראית הספרדים האוסרים איך מלאך לבך לומר שהיית מתיר וכ"ת רואה דלייטי על דבר זה חכמים גדולים עוד נפלאתי הפלא ופלא למה אתה בודה מלבך שחזר בו כמה"רר יעקב ז"ל ואינך ירא שמא תאחז כי יכולני להשבע שהוא שקר וכזב ושדעתו לא נשתנה ח"ו ולמה כ"ת מוציא דברים כאלה ושאינך מאמין מפיך הנה יש כל הרבנים אשר יצא שמם בעולם מזמננו זה מעידים כלם כאחד להחמיר ורחמנא ליצלן מהאי דעתא להקל חס ושלום שמעולם לא נקבע מנהג להתיר ומי שיאמר כן לא ידע ולא מידי אלא שהאמת כי בעונות עמי בעצו ישאל וכו' סוף דבר שאהבתנו במקומה עומדת יותר ויותר:
תשובתי
למה שכתב אלי החה"ש הר' שלמה חסון וזה לשונו דהא להרשב"א דמכשיר בגג האומה כ"ש דיכשיר בשכל הריאה דבוקה לגמרי די"ל שזו היא בריאתה ע"כ. ואני אומר דכזה וכזה נופל מי שגס לבו לחלוק על גאוני עולם ולדבר עליהם בלשון משולח והאמת לא יאמר זה אלא מי שאינו מבין עומק הדבר ולוקח פשוטן של דברים כי חוש' שתכלית כונת טעם ההתר אינו אלא מטעם שהוא דבק גדול ומוליד מזה דהשתא אם כשדבוק חלק מן הריאה כשרה ק"ו כלה ואינו כן שיש יתרון בין זה לזה כיתרון האו' מן החש' כי גג האונו' הן רובצו' תמיד שם ושם מקום מנוחתן וגדילתן מה שא"כ בגב האומות ותראה שזה הוא האמת שדקדקו לומר בשדרה דהיינו המקום הדחוק ודומה לזה אנו מחלקין בין סירכא היוצאת מן גג האינו' אל הדופן בין כשיוצא מן הגב האונות אל הדופן שהוא מקום רחב זה ברור וישר לכל הולך בדרך ישר וכן פי' כמהר"ר יעקב בן חביב ז"ל וז"ל דבשלמא כשהיא דבוקה אל מקום צר כמו גג האומה הוי כאונא לדופן דדופן סותם אבל כשהדבק אל מקום רחב מה יועיל וכו' ואחר שהיטב פסק המתיר הרי זה נפסק ויפסד הקוטב ונפל הגלגל ותראה שכן הוא האמת שתורה צוה ה' שעם היות הוא ז"ל לא ראה תשובות הריב"ש ז"ל כי לא נתפשטו בימיו כיון לדעתו וכמו שתראה סי' פ"ה ואתה חששת לחשש הכלבו ולא חששת לבקש הספר הנזכר וכתבת אבל בדבק שנדבק כל הריאה כלה בלא שום פלוש לדופן או לשומן הלב האונות והאומות מעול' לא יעלה על דעת הגאון מהר"ר יוסף ז"ל וזה פשוט דכיון שהם היו אוכלין הדבוק מהרשב"א כ"ש וק"ו זו ע"כ כמה רחקת דעתך מאדם שהרי ריב"ש ז"ל ידעת מי הוא והוא כתב אנו אין לנו אלא משמע בפי' ששולל כל שאר הדבוקים דאם לא כן הוה ליה למימר אין לנו אלא כך או כך ולא עוד אלא שכתב ולא התיר אלא באומה דבקה כולה לשדרה הרי שדקדק לשדרה ולא דבר רק הוא אלא כאשר פירש ומכאן תבין שלא כיון הרב ז"ל כל האומה ר"ל אגב כי א"א לגב להדבק לשדרה אלא כל גב האומה מקצה ועד קצה נקראת כל האומה וכמו שהבין גאוננו גאון יעקב ז"ל והוא עם הריא"ש ז"ל שתו מימי התלמוד וירדו לעומק הדברים כי יש לנו יסוד מוסד שאין בטרפות זו דומה לזו אפי' שלפי ראות עינינו הם דומים וכל שכן כשיש מקום לחלק גם ראוי לכל מי שיש לו דעת להבין שאם לא שמצאנו ראינו קבלת הגאונים היינו אוסרים כפי קבלתינו מן הנראה מהתלמוד שלנו וא"כ מה שהם התירו הוא חדוש ואין לך בו אלא חדושם ומחדושם לא נלמוד ועם מה שאמרתי תבין טעם מה שהביא הטור למעלה לשון הרשב"א ז"ל ששם מקומו האמיתי למבין מה למעלה וכו' כי למעלה מדבר בדין ריאה שנקבה במקום חתוך האונות בגב האונה כנגד הדופן כשרה וכתב הרא"ש ז"ל וכו' כתב הרשב"א ז"ל וכו' דהיינו מטעם דדמי לגב האונה כנזכר וק"ל גם מזה תבין שלא ירדת לסוף עומק לשון הכלבו כי הכלבו מחמיר יותר כי הגאונים התירו בגג האומה לבד והי"א סבירא ליה דצריך ג"כ גג האונות דאז יראת תחלת ברייתן אבל לעולם צריך שהגב לא יהיה דבוק. עוד כתב במה שמכשי' הי"א הריאה דבוקה וכו' אינו מטעם תחלת ברייתה אלא משום דכיון דכולה דבוקה מסתמא דמחמת דופן וכו' ואני אומר שזה טעות גמור שהרי כתב ואם כל הריאה וכו' ומשמע בלי ס' כל ב' הצדדין ולדבריו דטעמא משום דאיכא למתלי בדופן מחמת הכאות שהכו וכו' ואפילו שלא נראה המכ' מה לי מצ' א' מה לי מב' צדדין ועוד למה הוצרך כ"כ בלי שום פלוש וכו' אלא דודאי טעם המתירין משום דנראה דכך היא תחלת ברייתה וטעם האוסרין דס"ל דאי אפשר לחיות אחר שחיות הבהמה תלוי בתנועת הריאה וזו אינה מתנועע' וכמו שמצאתי אח"כ בבדיקות ה"ר דוד בן יחייא ז"ל וע"כ צדקו ז"ל שאמרו אין מדמין:
ויש להביא ראיה למה שאמרנו שיש להתיר הדבק מטעם מקום רביצתה ושם שייך לומר שתחלת ברייתה כן ולא כדעת הדוחין ואומרין שהם שני טעמים מחולקים ולזה אומרים דאי מטעם רביצתה אפילו בסירכא כל שהיא הנה תמצא בספר אדם וחוה זה הלשון סוף האומה הסמונה לטרפש בלא סירכא חכמי לוניל מתירין אותה ובמקום רביצתה היא ומתחלת בריאתה כך היא וכ"כ ר' יוסי בשם רבני לוניל א"כ מוכח בהדיא שצדקו דברי החכם הגאון כמוה"ר יעקב ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |