שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/מב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ילמדנו רבינו ומורנו ק"ק אשכנזים יש להם מנהג שלא לאכול בהמה שנמצאת בריאה ספק אפי' בנפיח' והם הקדומים שדרו ונתיישבו בעיר הזאת ואחר שנה או שנתים שקבעו דירתם האשכנזים באו ספרדים ג"כ לדור והיו באים א' א' והיו לוקחים מנהגם שלא לאכול בשר שיש בה ספק אלא ממקום שהיו אוכלים האשכנזים שהיה להם טבח גוי והיו אוכלים בלא נפיחה ואם לפעמים היה קונ' איזה יהודי שום בהמה והיה בה ספק היו מטריפים אותה וזה המנהג נתפשט עד היום ועתה כאשר רבו הספרדים י"א יוסיף עליהם כהם אלף פעמים צועקים ואומרים מה לנו ולמנהגם אנחנו יושבים בב"ה לבד ואנחנו מרובים מהם והביאו טבח יהודי ורוצים לאכול ספק בטענה שזהי טבח יהודי ואסר לאבד ממונו וגם שהמנהג הוא לנו בשאלוניקי לאכול ספק לכן מורינו יורה לנו הדין אם אנו יכולים לאכול ספק כדי שיהיה הבשר לשובע ובבעו מינך יעיין כ"ת בשאלות ותשו' מהרשב"א סימן של"ז על הא דתנן נותנין עליו חומרי המקום שהלך לשם:
תשובה
לכאורה היה נראה בלי ספק דלא מבעיא השתא דכבר נהגו הספרדים ג"כ חומרות האשכנזים להטריף שם הספק ושלא לאכול שום נפיחה שאין יכולין לשנות דלא יהא אלא דברים המותרי' ואחרים נהגו בו אסור אין אתה רשאי לנהוג בהם היתר וכמו שאמרו בירושלמי דפסחים פ' מקום שנהגו והביאו הרי"ף וז"ל הירושלמי בר בון אומר כל דבר שאינו יודע שהוא מותר וטעה בו באיסור ונשאל מתירין לו וכל דבר שיודע שמותר ונהג בו באיסור ונשאל אין מתירין לו יע"ש לשון הר"ן משם משמע דבמנהג לבד שנהגו בדבר המותר איסור הרי הוא כמו נדר וצריך שלא ינהוג היתר וכ"כ בטור א"ח שלהי הלכות כפור וז"ל וחסידים ואנשי מעשה באשכנז רגילים לעשות ב' ימים י"כ שמתענים ב' ימים כו' עד וי"א מי שעשה פעם אחת ב' ימים שוב אינו יכול לחזור בו לעולם דכיון שקבלו עליו הרי הוא באיסור כרת. וא"א הרא"ש היה מתיר לישאל עליו הרי שהרא"ש חדש שיכול לישאל עליו אבל נדר מיהא הוי לכ"ע והעובר עליו עובר בבל יחל וכבר הארכתי בזה זה ימים מועטים על שאלה הגיעה אל מרוד"יש וכאן אין מקום להאריך אלא דודאי היה נראה דא"א לשנות אחר שכבר נהגו איסור וכ"ש וקל וחומר בדבר זה שכפי הנשמע ברוב מקומות אשר הם תחת ממשלת המלך יר"ה במקום שיש יהודי אין עושים נפיחה וכמו שנשמע מצפת תוב"ב אשר יש בה יהודים לרוב והחכ' השל' כמה"רר שלמה שירליו רצה לנהוג הנפיחה כמו בשאלוניקי ומיחה בידו הרב הגדול כמה"רר יעקב בירב תנצ"בה ולא הניח לעשות כן עם היות יוקר הבשר שם ידוע אלא שאני אומר שמלבד זה היה ראוי לאסור הנפיחה שם מטעם דנותנים עליו חומרי המקום שהלך לשם והא לך לשון הר"ן בפ' מקום שנהגו ונמצינו למדין בתורת המנהגות שכל מנהג איסור שהיא בעיר א' כל שאינו מנהג בטעות אלא שהם החמירו על עצמם לעשות סייג לתורה או לדבר שהוא מחלוקת חכמי ישראל ונהגו כדברי האוסר כל בני העיר חייבים בו מן הדין כו' עד וכן כל הנכנס מעיר אחרת לתוכ' ואין דעתו לחזור לעירו הרי הוא כבני העיר ולזה מסכים הרשב"א בתשו' הנז' ולא ראיתי להאריך בזה ולהביא דעת התוספות בגמרא במסכת חולין כי אם לקצר כי היה די בזה לקיים האיסור אלא שעכ"ז מצאתי להאריך ראיתי מ"ש הגאון מהר"ר יעקב בן חביב בנדון שלנו וז"ל בוחן לבות הוא יבין דאי לא דמסתפינא מקול המולה הייתי אומר שראוי לשום נגד פנינו מאמר' ז"ל על לא תתגודדו לא תהיו אגודו' אגודות וכיון שגרושי איטליא היושבים עתה פה גם כל יושבי רומנייא יצ"ו אחינו אנשי גלותינו לא היו מכשירים בדיק' בנפיחה גם אנחנו נחזיק מנהגם הטוב כפי מה ששנינו נותנים עליו חומרי המקום שהלך לשם כו' ומיראת ההמון מנעתי מזה גם לסבה עצמית כי מצאתי בבואי הנה חכמים ספרדים חסידים ואנשי מעשה ובפרט אביר הרועים זקן ונשוא פנים החכם השלם כה"ר שמואל פראנקו גם החכם השלם הנעלה דון יהודה בן באן בנשת וחכמים אחרים מנהיגים ע"פ התורה והמנהג ולמה לי ליכנס עצמי בין ראשי ההרים עכ"ל. הרי שאלו גאוני עולם לא חשו למשנת נותנים עליו חומרי המקום כו' וגם הרב כמה"רר יעקב ז"ל שתק והודה לדברי' ומה שנראה לע"ד ולקוצ' השגתי טעם בזה כי אפשר כי לא אמרו זה רק ביחיד או יחידים שבאו למקום החומרא אבל כאשר הם קהל בפני עצמו הרי הם כאלו יושבים אלו בעירם ונוהגים כמנהגם ואלו בעירם ונוהגים כמנהגם ואין כאן מקום ללא תתגודדו כו' וכמ"ש הגאון כמהר"ר דוד הכהן סוף בית י"ג וז"ל ומ"ש הרמב"ם וכן בעל הסמ"ג שבכלל אזהרה לא תתגודדו הוא שלא יהו שתי בתי דינין בעיר א' זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג אחר נראה שהם ז"ל רצו לומר שכשיש בעיר חלוק מנהגים שחלק מהם נוהגים מנהג זה וחלק מהם נוהגים מנהג אחר שבזה הדבר הם נעשים ב' בתי דינים אבל אינם ב' בתי דינם ממש בכל דבר ובכל ענין כב"ש וכמו שתמצא היום בשאלוניקי העיר הגדול אשר היא עיר ואם בישראל שהספרדים הם בית דין בפני עצמם והאשכנזים הם ב"ד בפני עצמם אלו נוהגים מנהגיהם כמבראשונה ואלו נוהגים כו' עד מודים הם שאין כאן לא תתגודדו דכרבא קי"ל ע"כ. והדבר ידוע שהיה מפורסם שהאשכנזים קדמו לישב בשאלוניקי וא"כ היה ראוי לגדור כל הבא אחריהם למנהגם אם לא מן הטעם שאמרתי כנ"ל. ומ"מ לבי נוקפי דבשלמא אם באו שם קהל א' בבת א' מהאנשים הספרדים ניחא אפי' היו האשכנזים קודמים אמנם עתה שבאו שם א' לאחד והתחילו לנהוג כמנהג האשכנזים מאן נימא לן דבכה"ג מותרים לשנות ואעפ"י דאפשר לומר דגם בשאלוניקי היה כן מ"מ מי יודע מה תקנה עשו לכן נראה בעיני שיעשו התרה למה שנהגו עד עתה אם ירצו לשנות ולחזור למנהג ספרד ובפרט כי לבי אומר לי שמנהגם עד עתה היה לפי שלא היה יכולת בידם וכאנוסים דמו אם מצד שלא היה יכולת בידם לעשות עוד ואם מצד שהדין היה נותן כך כ"ז שהיו מועטים מחמת נותנים עליו חומרי המקום כו' אבל עכשו הוה ליה כמי שהלך לעיר אחרת ועקר דירתו מן המקום הראשון ונוהג כמנהגו הראשון מ"מ נראה בעיני שהטוב והישר היה להחזיק במנהג האשכנזים י"א ואם על כל פנים ירצו לעשות נפיחה ישאלו התרה ע"פ חכם כך נראה בעיני:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |