שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שסו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כתוב בצואה אחת שר' צוה מחמת מיתה שהניח מאה אלפים לבנים לצפת תוב"ב ועוד הניח מאה דוקטיש לגיסו ואחיו היורש טוען שדרך הסוחרים הדוק' נקראי' חמשים לבנים ורוצה לתת לו כפי זה הערך והמקבל טוען שכל המעות עלו שיווים ולפי מה ששוים יש לו לקבל ילמדנו מורנו גאונינו הדין עם מי ושכמ"ה:
תשובה משנה שלימה שנינו פ' בתרא דכתובות נשא אשה בא"י נותן לה ממעות א"י נשא אשה בקפוטקיא נותן לה ממעות קפוטקיא ע"כ למדני מכאן שאפי' שהיה האיש מאיזה מקום שיהיה אפ"ה אין אנו משגיחין אלא במקום שנשא אשתו. גם בנ"ד יש לנו לומר שאין משגיחין אלא במקום שנעשה הצואה וא"כ נר' שיש לנו לומר שיתנו היורשים מה שקוראים דוק' וכתב הריא"ף כסף סתם מה שירצה לו מגבהו וז"ל הר"ן ז"ל כסף סתם ולא פי' אם סלעים אם דינרין או איסרין מה שירצ' לוה מגבהו כל מטבע של כסף ואפי' איסרין ע"כ ש"מ דע"כ לא מספק' לן אלא אי הוו סלעין או דנרין או איסרין אך מ"מ צרי' שיתן כסף לא מן מטבע אחר ה"נ בנ"ד כיון שאמר דוק' יש לו ליתן דוק' של זהב בין ויניצייאנוש בין סולטחני' בין אונגרוש או לפחות אישקודוש סוף דבר הבחירה יהיה במטבע הפחות שבדוק' אך צריך שיהיה דוק' זהב וכתב מהררי"ק בשרש צ"ה על מי שנשבע לחברו לתת לו כל כך מעות מנויות והמקבל רוצה לקבל מעות כסף שהם נוחים בהוצאה והנותן רוצה לשל' בזהובי' והוצרך הרב להאריך ולהביא ראיות שיכול לשלם בזהובים שהזהובים נקר' נמי מעות והביא כמה ראיות לזה הא לאו הכי הוה אמרינן דנקרא כסף ולא זהב כ"ש בנ"ד דאית לן למימר דוק' ולא אשפ' עוד ראיה לדבר תשובת הרשב"א ז"ל הביאה מהררי"ק ז"ל בשרש נ"ד ראובן שאמר בשעת פטירתו ינתן כ"וכ מנכסי לפ' וינתן מנכסי סך דינרין כו' עד ועכשו בא שמעון ורצה ת"ר דינרין אלו במעות והאפטרופוסים של היתומים טוענין שאין ליתן מעות אלא מעט מן העידית ומעט מן הבינונית מעט מן הזיבורית תשובה נ"ל שהדין עם שמעון וכל שאומר תני לו כ"וכ מעות דוקא קאמר ולא שוה כו' והחזיק ממהררי"ק בתשובה ומכחה פסק מה שפסק לענין שאלתו וסוף דבר שאמר דלא אמרינן שוה אע"ג דאית לן בכל דוכתא דשוה כסף ככסף שהרי כתב הריב"ה וז"ל שאלה לאדוני הרא"ש ז"ל ראובן נשבע לש' ליתן לו מנה ידוע בז' בניסן וחל ז' בניסן בשנה ההיא בשבת כו' עד ועוד אני אומר אם לא פרעו ראובן קודם מז' בניסן צריך ליתן לש' שוה מנה ביום השבת לקיים שבועתו דשוה כסף ככסף הרי לך בפי' דשוה כסף ככסף אפי' לגבי שבועה החמורה וא"כ למה פסק הרשב"א ז"ל וקיים מהררי"ק שלא יתן האפטרופוס שוה כסף אלא מעות ממש יבטל זכות היתומים קטנים כל זה לא עמד לפניו כ"ש דאית לן למימר הכי בנ"ד דוקאדוש דוקא קאמר ולא לבנים היינו אשפרוש כתבתי זה להודיע שאין טענת היורש בנ"ד טענה מפני שלפעמים בני אדם אומרים לחמשה או לששה אלפים לבנים מאה דוקדוש שהרי כאן שאע"פי ששוה כסף ככסף כנז' אינו מועיל אלא אמרי' שצריך שיתן לו מעות ממש שיש לנו לקיים כל שנוכל דברי השטר ודברי המצווה ואע"פ שע"י הדוחק אנו נכנסים בדוחק לומר דשוה כסף ככסף היינו היכא דלא אפשר שאני ואין דנין אפשר מדלא אפשר דהתם לגבי שבת דלא אפשר בענין אחר סמכינן אהא דאמרי שוה כסף ככסף אבל במקו' דאפשר לקיי' משמעות הלשון כפשוטו אין לעקש עקשות וכיוצא בזה כתב הרשב"א ז"ל הביא ב"י בח"מ סימן מ"ב וז"ל כל שמשמעותו ניכר לב"ד מתוך הכתב שהוא כן דנין אותו ואפי' ליפוי כח של בעל השטר ואפי' אפשר לדונו למשמעות אחר שיהא לגרעון בעל השטר ע"כ וכן ראיתי כתב הרשב"א ז"ל הביא לשונו ב"י במקום אחר וז"ל ומיהא שמעינן דלא מתקינן לישנא דש"מ אלא דיינין ליה בדינא כבריא ולא אמרינן כיון דגלי בדעתיה שהוא רוצה שידור זה כו' הרי משמע שאפי' היכא דגלי דעתיה בדבר א' לא דיינין אלא כמו דהיינו דנין לשון זה בבריא ובבריא כבר כתב שיש לדון משמעות הלשון כנזכר וכ"ש במקו' נ"ד דאיכא הוכחא אחרת בלשון הצוואה שתחלה כתב מאה אלפים אשפה ואח"כ שינה ואמר דוקאדוש שהיה ראוי לומר חמשה אלפים או ששה אלפי' אש' מדקאמר במקום אחד אש' ובמקום אחר דוקאדיש כי היכי דאשפה דוקא אשפה ממש ה"נ אית לן למי' דוקא דוקאדוש ממש והדעת מחייב כן כי המצווה הזה בחור חמד היה וראינו רצה לזכות את נפשו למה שנפטר ערירי והניח נכסים הרבה וגיסו זה בעל אחותו תורתו אומנותו ויש לו בנות כי אין ספק שרצה להועיל לו ואהבת נפשו אהבו ואחיו הנשאר יש לו משלו ואמוד בנכסים רבים ועוד זכורני וכן ימצא בכתובו' מזמן קדמון כך דוקא שוה כל דוקאדו חמישים לבנים והיינו ודאי להנצל לפי שדוק' היה משמע דוקדו' ממש והיו צריכים לפרש שהיו חמשים לבנים ולא יותר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |