שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שנז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' היה אמוד בנכסים וחלה את חוליו עד שבטלו אבריו ונדבה רוחו וצוה שאחר פטירתו יתנו מנכסי עזבונו סך ידוע לחברת ת"ת שבעירו ונכנס אחיו ש' ערב אל פרנסי החברה בעד הסך ההוא לתתו אחר פטירת אחיו ר' וארכו לו כמה ימים ושנים מוטל על ערש דוי עד כי תם כספו וכל ממונו חלף הלך לו והוא נפטר לב"ע ועתה פרנסי חברת ת"ת מבקשי' מש' לפרוע הסך ההוא לחבר' ת"ת כיון שנכנס ערב וש' טוען כי הוא לא נכנס ערב אלא לתת מנכסי עזבון אחיו אם ישארו נכסים ממנו כי בודאי אחיו לא צוה רק בהשאיר אחריו נכסים ואדעתא דהכי נכנס הוא ערב אבל עתה שלא נשארו ממנו נכסים גם הוא לא יתחייב מכח הערבות לתת משלו ועוד טוענים הפרנסי' שכבר נשארו מר' ספרים והוא טוען שאותם הספרים ירשו אותם מאביהם ושכבר לקח ר' אחיו חלקו מהם ומכרם לפרנסתו והראי' שקודם פטירתו כמה ימים הביאם ש' לרשותו כי מקודם לכן להיותו ר' הוא הבכור עמדו ברשותו וכאשר ראה ש' שאחיו היה מבזבז בהם לקח הנשארי' מהם לחלקו ועו' טוען ש' שלו הונח שנשארו מאחיו נכסים הנה לא צוה רק בזמן היות חברת ת"ת על תלה אבל עתה שנסתלקה חברת ת"ת אין לו לתת דבר ועוד טוען כי יש להם יתומה בת אחותם כי הגיע זמנה להנשא וצריך להטיל עצמם על הצבור כי היא עניה סוערה ולכן אומר כי לו הונח שנשארו נכסים מאחיו טוב לתתם לנשואי היתומה מלתתם לחברת ת"ת אף כי לפי האמת ש' שוקד על טענתו שלא נשאר מאחיו דבר והנה גם הוא אחריו תשש כחו ומטה ידו ומאודו על הכל יורנו מורנו הדין:
תשובה
נר' בעיני שאין ש' חייב כלום אם אמת כי תם כספו כו' כנזכר בשאלה והטעם ברור שהגע עצמך שחשב שהיה ר' חייב לדן מנה ונכנס נפתלי ערב בשביל החוב ונודע ונתגלה אח"כ שהחוב איני כי לא היה חייב לו כלום חוב אין כאן ערב אין כאן שלא נתערב נפתלי אלא על חוב כיון שחוב אין כאן ערבות אין כאן וא"כ בנ"ד שלא צוה אלא שאחר פטירתו יתנו כו' ואותה שעה היה פטור המצוה כיון שלא נשארו נכסים א"כ גם הערב לא חל עליו ערבו כלל וראיה לדבר שהש"מ לא נתחיי' לא מבעיא עתה שכפי הנחת השאלה תם הכסף אלא אפי' היו שם קצת נכסים נר' מתשובת הרשב"א שאין הש"מ חייב שכתב בתשובה וז"ל ר' צוה מחמת מיתה סך ידוע לבנין ב"ה ומתוך אורך חוליו ירד מנכסיו ורצה לפחות תשו' בעיא היא בפ' מי שמת ש"מ שהקדיש כל נכסיו או חלקם לעניים אם יכול לחזור בו וסלקא בתיקו דאיסורא ויש מי שפסק לקולא בתיקו דממונא ולזה דעתי נוטה ע"כ: א"כ בנ"ד לא מיבעיא לדעת הרשב"א דפשי' שאין כאן חוב כלל אלא אפי' לדעת החולקים משום תיקו דאיסורא היינו היכא דאיכא נכסים אבל בנ"ד דליכא נכסים שקודם פטירת המת תמו א"כ אין כאן חוב וכיון שאין כאן חוב אין כאן ערבות. ועל מה שטענו הפרנסים מענין הספרים אם הספרים הם ברשות ש' ודאי שהוא נאמן כי כל דבר מטלטל שהוא ברשותו של אדם יכול לטעון עליו מה שירצה וזה דבר פשוט אין צריך להאריך בו כל זה היה צריך אם היתה חברת ת"ת עומדת וקיימת אבל אם אין חברת ת"ת עומדת איני יודע פרנסי' אלו מה טיבם ועל מה הם פרנסי' ומ"מ אני אומר שאם נתבטלה חברת ת"ת בעודו הש"מ בחיים הדין עם ש' שגדולה מזו אמרו שר' שאמר לש' הולך מנה ללוי שאני נותן לו מתנה והלך ש' ומצאו שמת אם זה הנותן היה ש"מ אם מת מקבל בשעה שנתן המנה ליד השלי' ינתן ליורשיו של משלח דכיון שמת המקבל לא היה ראוי לקנות אבל אם היה חי בשעה שנתן יתן ליורשי המקבל והביא דין זה הריב"ה ח"מ סי' קכ"ה א"כ כ"ש בנ"ד שאם נתבטלה חברת ת"ת בחיי זה הש"מ א"כ מעולם לא זכתה החברה באלו המעות שהרי לא היה מצוה ליתן אלא אחר פטירתו והרי קודם לכן נתבטלה ואפי' את"ל שעדיין היתה החברה קיימת בשעה שמת מ"מ אין שייך כאן ינתן ליור' כמו ששייך בההיא דר' הנ"ל אמת שהיה צריך לראות אלו המעות מה יעשה מהם אמנם אחר שנר' שתם הכסף למה ניגע לריק אמת כי טענ' היורשים שיש להם יתומה כו' זו אינה כלום שאין דבר עומד בפני ת"ת והיא מצוה גדולה ועולה על הכל הנע"ד כתבתי בנחיצה רבה וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |