שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שמ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן היו לו בנים שמעון ולוי ונפטר לב"ע ונשארו ממנו נכסים ברשות אלמנתו ולוי היה צעיר לימים ושמעון היה גדול בשנים ושמעון הנז' לבקשת אחד מקרוביו נכנס ערב בעדו למלכות על סך גדול שקבל קרובו עליו במלאכת המלך יר"ה וכי ארכו הימים מטה יד אותו הקרוב בעל המכס לפרוע אותו המכס למלכות באופן שנתפס שמעון הנז' מצד המלכות מחמת מה שנכנס ערב בעד רעהו באופן שנשתלחה יד מצד המלכות בכל נכסי עזבון ראובן אשר היו בבית אלמנתו ובבית ש' והכל שטף ועבר מחמת הערבות הנז' ויהי היום כאשר הגדיל לוי הקטן הוא טוען על אחיו שמעון שיפרע לו כל ההזקים והתקלות שעשה וגרם לו בפשיעה אשר עשה במה שנכנס ערב למלכות כי גלוי וידוע הוא לכל העולם כי ענינים אלו ברי היזקם ומי ינצל מלנפול מרשתות ענינים אלו והיה לו לתת אל לבו לבלתי הכנס לדבר זה וכמו שהזמן הספיק להוצאת האמת כי לסבת הערבות אבד כל נכסי עזבון אביו חלקו וחלק אחיו הקטן ממנו זאת ועוד אחרת כי אחיו הנז' מפני חמת המיצק מפאת המלכות הוצרך לברוח מעיר אל עיר וממדינה אל מדינה והוצרך לעשות הוצאות ופזורים ועל כל אלה טועין לוי הנז' על אחיו שיפר' לו כל מה שהפסידו מנכסי עזבון אביו וגם מה שגרם לו הוצאות ופזורים מאחר שהוא שמעון פשע פשיעה גדולה במה שנתערב בעד מלאכות המלך יר"ה וגרם אבוד הנכסים וההוצאות המרובות הנ"ל ילמדנו רבנו הדין עם מי ושכר אדוננו גדול מעל השמים:
תשובה
איברא שדין זה יש לו שני פנים אחד אם שמעון הנזכר מחמת שהיו דוחקים אותו לקח הוא בעצאו הנכסים מתוך הבית ופרע הוא למלך יר"ה או לשלוחו שכפי האמת נר' שכן היה וא"כ פשיטא ופשיטא שחייב שמעון לפרוע ולשלם ללוי כל החלק שהיה מגיע ללוי מעזבון אביו דהא קי"ל שהמציל עצמו בממון חברו חייב לשלם וכמו שהביא הדין הריב"ה ז"ל ח"מ סי' ש"פ וז"ל רודף שהיה רודף אחר חברו להורגו או אחר אחת מן העריות ושבר כלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור שהרי הוא חייב מיתה ופטור מן התשלומין ואם הנרדף שבר כלים של רודף פטור שלא יהיה חמור ממונו יותר מגופו ואם היו של אדם אחר חייב שהמציל עצמו בממון חברו חייב לשלם ע"כ הרי בפי' שאפילו מפני הצלת נפש אינו פטור וחייב לשלם וזה פשוט אמנם יש אופן אחר שאפשר שעבדי המלך תפשו הנכסים ונפרעו מהם ולכאורה היה נראה כי יש קצת מחלוק' בזה שכתב המרדכי ראובן היה חייב מעות לגוי ואנס הגוי את שמעון עד שפרעם בשביל ראובן אין ראובן חייב לשלם לשמעון מה שלקח ממנו האנס בשבילו אלא א"כ היה החוב שלקח האנס על ראובן מן המס לשון זה הביאו הב"י בח"מ סי' שפ"ט וכן הייתי יכול להביא דין זה מכמה מקומו' מראים שהדין כן אך הרמב"ם ז"ל בפ' ח' מה' חובל כתב וז"ל מי שנתפס על חברו ולקחו גוים ממונו בגלל חברו אין חברו חייב לשלם לו חוץ מן הנתפס מפני המס הקצוב על כל איש ואיש בכל שנה או הנתפס על תשורה שנותן כל איש ואיש למל' בעוברו עליהם הוא או חיילותיו הרי זה חייב לשלם לו והוא שיקחו ממנו בפי' בגלל פ' בפני עדים ע"כ הנה מן הלשון הכתוב למעלה מהמרדכי ז"ל נראה שהיה פטור שמעון ומדברי הרמב"ם ז"ל נראה שאפשר לחייב לשמעון שהרי כתב או הנתפס על התשורה כו' שנר' דלאו דוקא כשנתפס על המס הקצוב בכל שנה אלא אפי' בדבר מקרה כמו כשעובר המלך או חילותיו כו' חייב ראובן אם תפסו לדן בשבילו ומה לי זה ומה לי נ"ד ואם היה אמת שודאי היו חולקים המרדכי עם סברת הרמב"ם ז"ל היינו יכולים בנ"ד לפטור את ש' שהיה יכול לומר קי"ל אך אמנם נלע"ד דלא פליגי ויתבאר זה במ"ש הרב מ"מ ז"ל על דברי הרמב"ם ז"ל: שכתב וז"ל ונ"ל דטעם אלו מפני שמחק המלך למשכן מחמת דברים אלו איש על חברו וא"כ אינו בדין שיפסי' זה עכ"ל נמצא שיכולין אנו לומר בודאי דלא פליג הרמב"ם על המרדכי ולא המרדכי על הרמב"ם ז"ל דמה שמחיי' הרמב"ם ז"ל כשנתפס איש על חברו היינו בדברים שהם מחק המלך כו' אבל מה שפוטר המרדכי היינו איניש דעלמא שאנם לראובן לפרוע לו מה שהיה חייב לו נפתלי שאינו דבר מחק המלך א"כ בנ"ד אם היה שעבדי המלך תפסו נכסי שמעון ולוי שהיו בתפיסת הבית ואמרו שבשביל שמעון היו תופסים אותם הנכסים שהיה חייב למלך א"כ אז נראה לחייב לשמעון שיפרע ללוי הנכסים המגיעים לו ואם לא היה בזה האופן אלא שעבדי המלך תפסו הנכסי' ולא אמרו דבר אז פטו' שמעון אבל אם היה כמו שכתבנו בתחלה שתפסו לשמעון והוא בעצמו נתן הנכסי' לעבדי המלך נמצא שהוא הציל עצמו בממון של חברו וחייב לשלם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |