שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שיט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png שיט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בפנינו ב"ד וקהל קדוש פורטוגאל אשר פה העירה אדריאנופולי יצ"ו בא היקר ומעולה ה"ר יאודה יצ"ו כה"ר דוד אלמיצחק נ"ע והגיש לדין ליקרים ומעולים הנבון כה"ר שם טוב פתרון וה"ר מרדכי ריבירי יצ"ו אפטרופוסי יתומה כה"ר יעקב אלמיצ' נ"ע ונפטרה היתומה הנז' לב"ע וחל"ש ותבע רבי יהודה הנז' מהאפטרו' הנז' נכסי עזבון היתומה הנז' למעלה שהוא יורש היתומה הנז' מצד היותו שני' של רבי יעקב הנז' מצד אביו והביא עדים להעיד שהוא קרובי מצד אביו לכן במותב תלתא כחדא הוינא (תנא בי דינא דא"ל כד אתא קדמנא היקר ומעולה רבי יוסף ולקי יצ"ו תושב קישטאנדינא ביום ראשון שבעה עשר יום לחדש אלול זה שאנו בו ואחר האיום והגזום בואם לא יגיד כו' קם על רגלוהי והעיד בתורת עדות איך שמע מפי ה"ר יעקב הנז' שהיה אומר שה"ר יאודה הנז' בכ"ר רבי דוד אלמיצחק נ"ע שדר בקומיוגינה שהוא שניו מצד אביו:

עוד אח"כ ביום ג' י"ט לחדש אלול הנז' בא ג"כ היקר ומעולה רבי יעקב אדו דאר' יצ"ו ואחר האיום והגזום בואם לא יגיד כו' קם גם הוא על רגלוהי והעיד בתורת עדות ששמע גם הוא מפי רבי יעקב הנז' שר' יאודה הנז' בכ"ר דוד אלמיצחק נ"ע שדר בקימריגינה שהוא שניו מצד אביו וכל העדויות הנ"ל אמרו העדים הנז' ששמעו מפי רבי יעקב הנזכר שנים הרבה קודם מותו ולהיות כל זה אמת חתמנו פה שמותינו לזכות ולראיה ביד רבי יאודה וההוא יום ג' י"ט לחדש אלול משנת הש"ם ליצירה פה העירה אדראניפלי והכל שריר ובריר וקיים אברהם בר משה שבריינו ז"ל דיין. דוד בר אהרן יצחק פראנקו:

תשובה

משנה פרק יש נוחלין האומר זה בני נאמן זה אחי אינו נאמן וכתב המגיד משנה ז"ל דמפרש בגמרא בהא דבהאומר זה אחי אינו נאמן מיירי דאיכא אחי אחריני דלא מודו בהכי אבל לענין ירושה זה האומר זה אחי או זה אחי אבי או שא' היורשים אותו אע"פ שהודה באנשים שאינן מוחזקין שהם קרובים הרי זה נאמן וירשנו בין שאמר בשהוא בריא בין בשהוא ש"מ ע"כ מכאן ראיה לנ"ד שאעפ"י שאין אנו יודעין שהיה ליתומה הזאת בת רבי יעקב אלמיצחק נ"ע הדר בקימירגינה קרוב כיון שיש עדים שאביה היה אומר שה"ר יאודה בכ"ר דוד אלמיצחק נ"ע היה שניו מצד אביו ירשנה ליתומה הנז' כמו שהיה יורש לאביה על דבורו כנז' מה תאמר נהי שודאי שזה יורש מ"מ אפשר יש אחר יותר קרוב או שוה לו וכמו שנראה שיש לחוש הרבה כפי מ"ש הריב"ש בתשובה סי' מ"ז שכתב וז"ל כי אפשר שהרמב"ם ז"ל והמשנה לא דברו אלא במי שאומר עליו שהוא קרובו בעת שהוא ראוי ליורשו וכו' עד אבל בנפתלי זה שאמר על ר' זה שהוא קרובו בעת שהיו לו בנים ראויים לירש או קרובים אחרים קודמים לירושה אפשר שלא היתה כוונתו על דעת שירשנו כו' עד ויש לב"ד לחוש לכל מה שאפשר שלא יצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן והביא ראיה ע"ש אך מצאנו תשובה הרא"ש ז"ל ודעת השואלים ממנו שמתוך דבריהם נר' היו חכמים וידועים חולקים על דברי הריב"ש וז"ל השואלים מכח ירושה חשבנו שיזכה ש' בממון ר' הואיל וידוע לכל שהיה ר' קוראו בן דודי ומה תאמר שמא יש יורש אחר השתא מיהא לית קמן כו' עד חשבנו במה שטען הנפקד שמא יש אחר קרוב מזה דאינה טענה גם לזה הביאו ראיה ע"ש אלמא לא חיישינן ליורש אחר כיון דליתיה קמן ע"כ דברי השוא' תשוב' הרא"ש יפה דנתם מאחר שר' אמר ע"ש בחיו שהוא בן דודו ולא נודע לו קרוב ממנו הרי ש' יורשו אעפ"י שאין שם עדים שהיה קרובו אלא על פיהם שהחזיקו עצמם קרובים זה לזה ע"כ א"כ נתברר מדברי השואל ומדברי הרא"ש בנ"ד שהדין עם ר' יאודה הנז' ואין לומר דהריב"ש דהוי בתרא דראוי לפסוק הלכה כותיה משום הא ודאי ליכא למיחש מכמה טעמי חדא שהרי הביא הר' מהררי"ק ב"י בח"מ סי' רכ"ד שאפשר שהריב"ש בעצמו לא פליג דדוקא בההוא מעשה כתב כן אבל בכה"ג דנ"ד דאיכא תרי סהדי וגם לא נשמע יש קרוב לזה יותר קרוב מר' יאודה הנז' י"ל ודאי שהדין עמו עד שהרי הביא הרב רשב"ץ שהיה אחרון כמוהו הכה על קדקדו בכל דבריו עוד טעם אחר שהרי כתבתי פעמים הרבה שמהרר"י קולום כתב בשרש צ"ד דע"כ לא אמרינן דהלכה כבתראי אלא היכא שבאו דברי הראשונה בחבור מפורסם דאז אית לן למימר שהאחרון ראה דברי האחד ולא נר' לו דבריו וכיון דהכי הוא ראוי לפסוק הלכה כבתרא אבל היכא שדברי האחד לא באו אלא בתשובה שאפשר שלא ראה האחרון דבריו של אחד ואלו ראה אות' אי"ל היה פוסק כדברי האחד אז ודאי דברי הא' עיקר וא"כ דודאי דברי הרא"ש עקר ועוד הבית דברי ס' האגודה שכתב לפי גרסא זו אם מת אדם נכרי והביא אחר עדים שהיא קרובו ואין אנו יודעים שום אחר שהוא קרובי יותן לו הנחלה מכל הני נר' לי ברור הדין עם ר' יאודה וחייבים האפטרו' ליתן לו הנכסים שבידם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון