שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רצט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
השר המאושר גבר הוקם על גרם המעלות והתהלות נשא ומאד נעלה ומרומם על כל ברכה ותהלה כה"ר אברה' ן' וילייסיד ה' ישמרהו וירוממהו אנס"ו: הן אמת שמעתי שמעך ובלי ספק יספת על השמועה וה' יודע והוא נאמן עלי שרציתי לצדקך בדינך ובשאלתך אבל מה אעשה שאבי שבשמים גזר עלי לבלתי אשא פנים בתורה ועל כן אני כותב מה שהשיגה דעתי בדין זה והן אמת כי פה שלוניקי אינן נוהגין דין דבר מצרא כי כן הסכימו החכמים הקדמונים קדושים אשר בארץ המה לבד החכם השלם כמהר"ר מאיר ן' עראמה ז"ל בק"ק שלו ק"ק ארגין יצ"ו ועוד היום מחזיקי' רוב הקהלות בסברתם וק"ק ארגון בסברת ר"ם:
אך אמנם העיר רבתי עם בכמות ובאיכו' קושטאנדינא נראה שיש להם הסכמות לנהוג דינא דבר מצרא אפי' בחזקות ולפי האמת היה ראוי למי שירצה לדון באלו הדינים לראות לשון ההסכמות שיש שם כי אותיות מחכימות ומ"מ נ"ל כהחכם השלם הפוסק כמהר"ר חנניא ן' יקר נר"ו כתב בזה הפסק שלו ובכלם בקש וזיכה לשוכן בבתי' אחיך יצ"ו וכפי האמת בב' חלוקות הראשונות נראה שפתיו ברור מללו והן אמת בלי ספק אך בחלוקה השלישית שהיא עקרי' שרצה להוכיח שהמחילה שעשה השוכן בבית לקונה ועשה לו שטר בקנין ושבועה ופרע לו שכירות שהכל היה בטעות ושמפני זה זכה בעל המצר בדינו ובטל המקח מהקונ' ולזה אני אומר שכ"ת במקומו מונח כי דבר זה קשה מאד לבטל כל זה באומדן דעת קלוש וחלוש מה שלא היה ראוי כן וכמו שמצאנו ראינו כתב הריב"ה בח"מ סי' רמ"ו וז"ל אע"פ שהנותן נותן סתם אנו הולכין אחר אומד הדעת כיצד מי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת ונתן כל נכסיו לאחרים ואח"כ בא בנו אין מתנתו מתנה שאנו אומדין דעתו שאלו היה יודע שבנו קיים לא היה כותבם לאחרים וכת' הרמ"ה וה"ה נמי בריא שכתב נכסיו מחמת שהיה לו לברוח מחמת בעלי חוביו או מפני אויביו ואח"כ עשה פשרה עם בעלי חוביו ואויביו או שמתו אם נתברר שלא כתב מתנה זו אלא מחמת כן הואיל ונדחה השעה מפניו והרי הוא צריך לנכסיו בטלה המתנה ע"כ ואין ספק שדברי הרמ"ה אומרים דורשני שמאחר שידענו שיש לנו לילך אחר אומד הדעת מה צריך עוד לכתוב דין זה אלא שנראה ודאי שלא כל האומדנות שוות אלא דוקא אומדנא גדולה כההיא דש"מ מספיק לבטל המתנה אבל מתנת בריא אע"פי שהיה נראה שהיה נותן מפני חוביו כו' ואח"כ עשה פשרה עכ"ז לא נתבטלה המתנה אלא אם נתברר בפי' שלא נתן אלא מטעם זה אך אם יש בו ספ' ואפשר לתלות שהמתנה לא היה בסיבה זו מתנתו קיימת ומעתה הנני בא בנ"ד דודאי אפשר לתלות שמה שלא רצה השוכן בבית בעל המכר לקנות כשאמר לו הקונה היה מפני דבר אחר והוא כמ"ש הריב"ה וז"ל והדין ברור בגמ' תקנת חכמים הוא משום ועשי' הישר והטוב כו' עד לפיכך אם יש שום הפסד למוכ' לא תקנו שלא תקנו למצרן דבר שהוא למוכ' כגון אם הביא המצרן והלוקח כל א' מעותיו בין אם היו מעותיו של לוקח טובים במשקלם או היו יותר חריפין לצאת בהוצא' בטל זכו' המצרן וכן אם היו מעותיו של ליקח מותרין ושל בעל המצר צרורין וכו' ועתה אני תמה מהמורה נר"ו אע"פי שיאמר שבעל המצר אומד בנכסים ולא היה חסרין הקניה מחסרין מעות מי אמר לי שמא ואולי היה מוכנים ומזומנים לו באותה שעה או אם היו מזומנים שמא לא היו כ"כ טובים כמו אותם של לוקח ואפי' נאמ' שגם בזה על הלוקח להביא ראיה וכו' הרי הרמב"ם ז"ל והרא"ש ז"ל דס"ל דבכל ספק הקונה הוא מוחזק ובעל המצר צריך להביא ראיה ומ"ג עתה שיש קנין ושטר פרעון שכירות שהקונה מוחזק ודאי וכ"ש וק"ו במקום דאיכא שבועה שיש לנו להחמיר ולא הבנתי דבר הפוסק נר"ו שכתב קנין אין כאן שבועה אין כאן והביא ראיה מדברי מהרר"י ן' לב ז"ל ואני אומר שאין הנדון דומה לראיה ולא עוד אלא שהריב"ש בעיני חולק בפי' בעין זה שכתב מהרר"ין לב ז"ל הנז' שהרי כתב בתשובותיו שאע"פ שהקנין אינו קנין חייב להשלים מצד השבועה וכתב שזה הוא כונת הרא"ש ולא שהשבועה עושה קנין אלא שכופין אותו לקיים שבועתו ולא חששתי להאריך בזה כי אינו צריך כעת. ועוד אני אומר כי ממקום שבא הפוסק נר"ו לומר שזכ' בעל המצר מאותו מקום אני אומר שזכה הקונה וחייב בעל המצר לקיים הקנין והשבועה שעשה שהרי אמרו בפ' המקבל על ההיא דכתב כל נכסיו ולית ביה דדב"מ וכתב נמקי בשם הרש"בא ובשם הרמב"ן שאם אמר בעל המצר שהוא יקנה כל נכסיו לא יועיל דכיון דלפעמים לא ימצא למי שימכור אם לא ימכור לזה כיון דאפשר דמטי אי זה פסידא לא תקנו דדב"מ הרי אתה רואה שאין לנו לבטל זכות הקונה בדבר שאפשר ימשך ממנו פסידא למוכר וכאן בנ"ד נמי הדבר ברור שכמו שבעל המצ' חשב שלא לקנו' מטעם ערעור המלכות כמו שהוא כתב כן היה אפשר שידעו זה אחרים ולא ימצא עוד למכו' לאחרים דא"כ נמשך פסידא למוכר אם לא ימכור לאשה הזאת ולבעל' ואם כן לע"ד הדבר ברור שהקנין והשבועה הכל קיים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |