שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רצז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
על אחד שהיה לו חנות אח' ביריד אלאסונה ומכר זכותו לראובן תושב ויריא ונכנס ראובן בחנות הנז' והחזיק בה שתי שנים ושמעון תושב לארסו יש חנות אחרת סמוכה לחנות שקנה ראובן מהגוי וטוען שמעון שזכה הוא בחזקת החנות הנז' משום דד"מ ותובע החנות מראובן באמרו שהוא מצרן ומן הדין הוא קודם לאותה חזקה וראובן טוען כי בחזקה לית בה דד"מ אלא בקניית גוף הקרקע ועוד שר' מעיר אחת ושמעון המצרן מעיר אחרת ולית דינא דב"מ אלא כששניהם בעיר אחת ועוד אפי' קנה ראובן הקרקע מהגוי אין לו לשמעון המצרן דדב"מ כיון שיש שתי שנים שקנה ראובן מהגוי ושמעון ראהו בחנות ולא ערער ולא מחה בדבר ואחר עבור שנה שני' ערער ותובע החנות מצד שהוא בעל המצר וכיון שרא' ולא מחה בדבר בטל דדב"מ אפי' היו שניהם מעיר א' וקנו שניה' הקרקע עצמו ושמעון טוען שכיון שלא עברו ג' שנים שיכול למחות כל שעה שירצה בתוך הג' שנים יורונו המורים מורי צדק הדין עם מי ומה' תהי משכרתם שלמה:
תשובה
הדבר פשוט יותר מביעתא בכותח' שהדין עם ראובן וזכה בחנות זכיה גמור' מכמה טעמים אחד שידוע המחלוקת שנפל בין הפוסקים ז"ל כי דעת ר"ת שאין דין מצרנות לא בבתים ולא בחנויות אלא בשדות וכרמים מקום שאין כותל מפסיק וגם כי רבו הפוסקים החולקים עליו מ"מ מאחר דדב"מ אינו (אלא) מדת חסידות משום ועשית הישר והטוב כדי היה רבנו תם לסמוך עליו כ"ש וק"ו עתה שבעל החנות היה גוי שלא אמרו דדב"מ אלא בלוקח מישראל אבל לוקח מן הגוי לכ"ע לא שייך ביה דדב"מ וכ"כ הטור בפי' בח"מ סי' קע"ה וז"ל הקונה מן הגוי אין המצרן יכול לסלקו ואמרינן טעמא בגמרא דמצי אמ"ל אריא אמברחית ממצרך ופרש"י ואין לך ישר וטוב מזה. ועוד מטעם אחר שבעיר גדולה לאל"ים עיר שלוניקי יע"א הסכימו כל החכמים קדושים אשר בארץ המה ואשר בחיים עודנם שלא לנהוג דינא דב"מ בחזקות ובחצרות לבד חכם א' שלא הסכימה דעתו עמהם אבל הלכה רווחת בישראל דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד היום אנו נוהגים כן בשאלוניקי ע"פ מה שקבלנו מרבותנו הרבים ע"ה שלא לנהוג דינא דב"רי בחזקת בתים וחצרות וחנויות עוד טעם א' אפי' היה הדין נותן שהיה ראוי לנהוג דינא דב"מ בכל אלו כיון שידע בעל המצר איך קנה ראובן החנות ולא מחה תכף ומיד כשנודע אליו פשיטא ופשיטא ששוב אינו יכול לומר ולטעון אנא בעינא ולהיות אלו הדברים פשוטי' והאריכות בהם מותר לא ראיתי להאריך בהם דזיל קרי בי רב הן וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
אחר אשר כתב המורה צדק הרב נר"ו מי יבא אחרי המלך אמנם להפיק רצון השואל ולאפושי בגברי כתבתי וחתמתי בדין פשוט כזה: ואומר כי זולת הטענות אשר כתב הרב הנז' נר"ו נראה לע"ד לפטור לראובן תושב ויריא מדינא דבר מצרא חדא שמה שאמרו שיש דינא דב"מ הוא כשקונה הלוקח גוף הקרק' אבל בנ"ד שלא קנה רק שפורע השכירות לבעל החנות כמו שהיה פורע גוי בשכירות לית ביה דדב"מ וכמ"ש הרמב"ם פי"ב מהלכות שכנים ז"ל השכירות אין בו משום דין בן המצר וכ"כ הרא"ש בתשובותיו כלל צ"ז תשובה ג' ז"ל תשובה הדין עם שמעון בעל העלייה אע"ג דההיא דפ' המקבל ארעא דחד ובתי דחד משמע לפום ריהטא שאין בעל הבית נק' מצרן לבעל הקרקע הרי חולק רי"ף דוקא כשאין לב"ה חלק בגוף הקרק' כגון שקנה ממנו לבנות בשלו עד זמן ידוע או כל זמן שיעמוד הבית ולא יפול הלכך כיון שאין לו חלק בקרקע אלא עד זמן שקצב או כל זמן עומדו אין לו בקרקע כלום דהוי כמו שכירות ואין בו דדב"מ וכו' הרי בפי' אמר כיון שאין לו זכיה בגוף הקרקע הוי שכירות ואין בו דינא דב"מ וכן בנ"ד שאין לו לראובן הלוקח חלק בגוף הקרקע רק השכירות לית ביה דדב"מ. ועוד טעם שני שכיון שהמצרן בעיר אחרת בלארסו ושם דירתו והלוקח הי' מתושבי ויריא לית ביה דדב"מ וכמ"ש הרמב"ם פי"ד מהל' שכני' ז"ל היה בן המצר במדינה אחרת או חולה או קטן ואח' זמן הבריא החולה והגדיל הקטן ובא ההולך אינו יכול לסלקו שאם אתה אומר כן אין אדם יכול למכור קרקעותיו שהרי הלוקח אומר לאחר כמה ימים תצא מיד. וכזה הורו הגאונים ע"כ הרי שאפי' היה בן המצר תושב העי' ההיא כיון שהיא היה במדינה אחרת בעת שקנה הלוקח הקרקע אין בו דין בן המצר מן הטעם שאמר כל שכן כשבן המצר דר בעיר אחרת שאין בו דין בן המצר שלא ימצא המוכר למכור קרקעותיו וכן כ"ש וק"ו בנ"ד שלקח מיד הגוי שאין בו דין המצר שטוב עשה לו שלקחו מן הגוי שהיה שכן עם הגוי ואין כאן ועשית הטוב והישר שאין לך טוב מזה וכאשר כתב הרב המור' צדק נר"ו הנלע"ד כתבתי נאם העבד הקטן שמואל לבית קלעי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |