שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רצא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לאה נתארסה עם ר' ובין האירוסין והנישואין התנו ביניהם תנאים הנם כתובים בשטר וחתומים בעדים נאמנים ובכלל התנאים כתוב תנאי זה וז"ל ועוד התנו ביניהם שכל עת וזמן בעולם אחרי הנישואין הנז' שירצה ר' הנז' למכור החזקות אשר לו פה שאלוניקי הן לשאת ולתת במעות ההם והן ללכת לא"י שיהיה הרשות נתונה בידו למוכר מבלי שתוכל היא למאן בדבר ושתכנס גם היא במכירתם בכל זמן שירצה ר' הנז' למוכרם ורצתה וצוותה לאה הנז' שהתנאי הזה יכתב בתוך תנאי הכתובה ומעתה אמרה בפנינו לאה הנז' אין לי דין ודברים על החזקות הנז' אם ירצה ראו' הנז' למוכרם לשאת ולתת במעותיהם או ללכת לא"י כנז' ולגמור ולקיים כל הנז' נטלה לאה הנז' קנין גמו' במנא דכשר כו' ונשבעה שבועה חמור' וכו' ע"כ ועתה הנה ר' הנז' נתן אל לבו לשאת ולתת עם נפתלי בפרקמטיא ומבקש ממנו נפתלי שיבטיחו על כל אי זה זכות או חוב או דרר' דממונ' אשר יהיה לו לנפתלי הנז' אצלו מחמת ההתעסקו' והמשא ומתן אשר ימשך ביניהם ור' רוצה לשעבד לו חזק' הבתים והחצרות אשר לו פה שאלוניקי ונפל הספק אם יש כח מצד התנאי הנ"ל לשעבדם באפותיקי לנפתלי להתפרש מהם מבלי שתכנס אשתו לאה באותו שעבוד או לא ילמדנו רבנו הדין דין אמת ושכמ"ה:
תשובה
אפשר היה לעלו' על לב שנכנס זה בפלוגתא דרבוותא הלא הם ר"ח וסיעתו מצד א' והרי"ף וסיעתו מצד ב' דאפליגו על המשנ' ראשונ' דפ' הכותב הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך כו' דר"ח סבר דכשם שהבן שאמר שאין לו בנכסי אביו כלום דבריו בטלים ויורשו כשימות האב מפני שבשעה שאמר אותם הסברים דהיינו הבן לא היה בידו דבר משל אב כך הבעל אין לו בגוף נכסי אשתו בחייה כלום ודבר שלא בא לידו הוא לפיכך התנאי בטל ויורשה לאחר מיתה כ"נ בנ"ד דכיון דאין לאשה שעבוד על נכסי בעלה כלום מה שסלק ידיה מנכסי בעלה לא הוי כלום אך אמנם לפי דעת הרי"ף דאדרב' אם נשאת אינה יכולה להסתלק ממה שראוי לו אבל בזמן שעדין אינו ראוי לירש יכול לסלק מנכסיה ולכנס עתה על תנאי שלא ירשנ' א"כ בנ"ד נמי לדעת ר"ח מה תועיל שתסלק היא משעבוד החזקות כיון שהחזיקה אין לה עליהן שום שעבוד ולדעת הריא"ף אדרבא וק"ל איברא דמצינא למימר דכיון דכל האחרונים הסכימו לפי' הרי"ף הכי הלכתא וכ"כ מהררי"ק כיון שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש והרמב"ן והרשב"א מסכימים לדעת א' הכי איבעי לן למינקט אך אמנ' לע"ד נר' דבהא דבנ"ד כל אפין שוין שהתנאי קיי' וכמ"ש הפוס' וכ' הרי"בה בא"ה סי' ס"ט והם דברי הרמב"ם בה' אשו' מי' דברי' שמתחייב אדם לאשתו כשנושא אות' יכול הבעל להתנות עם אשתו שלא יתחייב בהן רק בעונתה בעיק' כתובת' וירושת' כל שכן עניות דעתי שיכול להתנות שלא יהיו נכסיו משועבדים לנדוניא שהיא חוב' בעלמא והו' ליה כמוכר שדה לחברו ופי' שאינו מקבל עליו אחריות וכן אדם שמלוה לחברו והתנה הלוה שלא יטרוף מן הלקוחות דודאי תנאו קיים כנלע"ד וחתמתי שמי הצעיר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |