שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רפו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נדרשתי לאשר שאלוני אם ראובן בעל הבית שיש לו חזקה יכול להוציא השוכר מן הבית אשר הוא דר שם בעד שכירותו בהודיעו שמנה ימים קודם החדש בין שיהיה הח' ימים ההם קודם ניסן ובין שיהיה הח' ימים קודם תשרי או אם יש חלוק ביניהם:
תשובה
איברא כי לע"ד אין זה צריך לפנים כי פשיט' דיש חלוק והטע' שהסכמ' החזקות לא באו לסתור דברי התלמוד אשר הדין ידוע שאפי' במי שיש לו בתי מולקי ממש הדין בהם שצרי' המשכיר להודיע לשוכר ל' יום קוד' וה"מ בימו' החמה אבל בימו' הגשמים אם לא הודיעו עד אחר הסוכות איני יכול להוציאו עד הפס' ואפי' כשיגיע הפס' אינו יכול להוציאו אלא הודיע לו ל' יום קודם דהיינו מט"ו באדר ואפי' הודיעו קודם החג אפי' לא נשאר רק יום אחד מהל' שנכנס בחג אינו יכול להוציאו כל ימי הגשמים עד שלפי זה צריך להודיע קודם ט"ו ימים מאלול וזה מוסכם כמו שיראה המעיין בטור ח"מ סי' שי"א ומעתה יש לנו לדעת שהסכמות החזקות הם תקנות שתקנו האחרונים קדושים אשר בארץ המה ואין לנו בהן רק חדושן והבו דלא לוסיף עלה ומה שהטען לשון ההסכמה שכתוב בה וז"ל עוד הסכימו שכל יהודי בעל חזקה שישכיר בית או בתים מחצר אחד לזמן קבוע ביניהם שבמלאת הזמן ההוא היהודי בעל החזקה יהיה הרשות בידו להשליכו מאותו בית אל הבתים וכן נמי השוכר יהיה רשאי להניחו בזה האופן שאם שכר בית או בתים לחדש יהיה מחוייב כל אחד מהם לומר לאחר ח' ימים קודם ואם יהיה השכירות לזמן ו' חדשים ט"ו ימי' קודם ואם יהיה לזמי שנה ל' יום קודם ע"כ ומכאן טעו וחשבו כי זמן ההודאה בסתם ח' ימים די ויש למעיין לדקדק הלשון שכתוב ואם יהיה השכירו' לזמן ששה חדשים כו' וקשה שהרי כאשר השכירות לזמן קצוב אין צריך הודעה אלא אפי' כלה הזמן ביומי הגשמים יכול המשכיר להוציא לשוכר מן הבית וכן השוכר יכול לצאת אלא אדרבא מכאן ראיה למה שאמרני כי לא באו מתקני הסכמה לסתו' דברי התלמוד רק להוסיף תקנה על תקנת התלמוד כי אפי' שמדין התלמוד כשהשכירות הוא לזמן קצוב לא היה צריך הודעה תקנו הם לתועלת השוכר שא"ה צרי' המשכיר להודיע לשוכר וכדי להשוות המדות אמרו שגם השוכר צריך להודיע למשכיר ואמנם כאשר השכירות בסתם שאין זמן קצוב הדין כדין התלמיד וכמו שמוכח בבירור שבקצב זמן דברו כמו שאמרי ואם השכירות לזמן ו' חדשים כי היכי דסיפ' בזמן קצוב אף רישא בקצוב לחדש ממש היינו שיבררו חדש א' או ב' עד ה' חדשים צריך הודעה ח' ימים ואם לששה חדשים ט"ו ימים כו' והאריכות בזה מותר לע"ד: עוד נשאל ממני הגע עצמך שבית זה שזה השוכר דר בה נפלה ירושה לפני שני אחים גם לפני אמם שלא גבתה כתובה עדין ואחד מן האחים אמר לשוכר ל' יום קודם סוכות שיצא מן הבית והאח השני היה אומר שיעמוד גם האלמנה וגם פרע אח"כ שכירות הבית לאלמנה ואח"כ נפלה הבית הנז' בגורל לאיש הזה שהיה אומר לו שיצא מן הבית אם יעלה אמירתו קוד' שלשים יום להודעה אם לא גם בזה דעתי הוא דלא עלה אמירתו לכלו' ואע"ג שכתב בהלכו' ערובין פ"ז וז"ל מערב אדם שני ערובין ומתנה כו' וכתב הרב מ"מ ז"ל משו' דקי"ל דמתניתין דיש ברירה בדרבנן ושכן נראה מן ההלכות וכ"כ ההגהות שכן נראה למהר"ם ז"ל דבדרבנן יש ברירה מ"מ נראה בעיני דלא דמי נ"ד להאי מלתא דע"כ לא אמרינן התם דיש ברירה אלא במקום שאינו חב לאחרים אבל הכא דחב לאחרי' לא אמרינן יש כי מדין תורה אין כח לזה יותר מלזה אדרב' זה הדר בתוך הבית אם לא היה מכח התקנה יש לו כח זכו' נמצא שהתקנה באה לעקור דין ואין לעקור דין תורה מטעמ' דיש ברירה כ"ש דלדעתי אין אנו צריכים לזה שלא אמרו שיועיל אמירת היציאה מן הבית אלא במי שהוא בעל הבי' והטעם שאז יבקש השוכ' דירה ואם לא בקש איהו דאפסי' אנפשיה אבל עתה שבזמן שאמר לו צא לא היה ב"ה לא נתן אל לבו לבקש ואין לומר כאן איהו דאפסיד אנפשיה ועוד אני אומר שבאלו י"ל להקל ולא להחמיר כי הבו דלא לוסיף עלה כנ"ל ולא שייך כאן ספק חרם להחמיר כי אין החר' אלא שלא לעלות לו השכירות מן הבית אבל כל עוד שהו' מודה שביתו הוא וחזקתו הוא אלא שאינו יכול לצאת בטענה הנראית לעין ודאי נראה שהדין עם השוכר הנראה לע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |