שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רפד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' שדר ומחזיק בחצר אחד הוא לבדו ויש לו אכסדרה על פתח חצרו בנוי על ד' עמודים בקרן זוית ועתה רוצה ר לסתום החלל אשר תחת האכסדרה מכוין לעמודים ובא ש' שדר מול האכסדר' שרשו' הרבים מפסיק ביניה' ומעכב בידו שלא יסתום החלל אשר תחת האכסדרה באומרו שלעול' ועד עמד המקום ההוא פנוי בלא מחיצות זאת ועוד שלעת ערב בבואו לביתו ומוצא איזה שכור בשוק בורח לחלל שתחת האכסדרה ור' משיב לש האכסדר' ההוא הוא חזקתי ומחזיק אני עד תהומא דארעא זאת ועוד שאני מפחד אשר לא ישליכו תחת האכסדרה חלל א' ח"ו שהוא מקום מוכן לפורענו' שהוא עומד בקרן זוית ומטעמים אלו אני רוצה לסתו' ילמדנו רבינו הדין עם מי ושכמ"ה:
תשובה
תחלה יש לדעת שכשם שצריך ג' שנים לשאר חזקות כך צריך ג' שנים ליציאה וביאה וכמ"ש הרשב"א בתשובה הביאה ב"י בח"מ ס"ס קנ"ג וז"ל עוד שאלת אם צרי' חזקת שלישית דיציאה וביאה תשובה דבר ברור הוא שצריך חזקת ג' שנים שהרי יש בזה חסור קרקע שהרי משתמש בחצרו ממש ונכנס ויוצא בו ואם בא זה לבנות חצרו ולסתום הרי זה מוחה בידו כדי שלא יאבד דרך ביאתו ע"כ הרי בפי' נר' שהדין עם ש' שיכול למחות שלא יסתום החלל כיון שהחזיק כמה שני' ביציאה וביאה אלא שעדין היה צריך לידע אם יש לש' טענה דכיון דמשוינן האי חזקה לשאר חזקות ה"נ צריך בזה שכמו שבשאר חזקות אמרינן שכל חזקה שאין עמה טענה לא הוי חזקה וטענה שצריך שיטעון ש' הוא שר' מכר או נתן ילא סגי במה שיאמר שכיון ששתק מחל ולדעתי לא מיבעיא לדעת ר"ת שבכל דבר צריך טענ' ולא סגי במה שיאמ' המחזיק החזקתי ולא אמר לי אדם דבר אלא צריך שיטעון אתה מכרת או נתת אלא אפי' לדעת הרמב"ם דס"ל דיש חזקות דלא צריך אלא שיטעון שלא אמר לו אדם דבר בחזקה כי האי נר' בעיני שיודה הרמב"ם שצריך טענ' גמור' כי ביציאה וביאה אין אדם מקפיד כל זמן שאינו צריך וכ"ש כי כבר נקבעה הלכה בישראל שכל חזקה צריכה טענה שיאמר אתה מכרת או אתה נתת לי וא"כ ה"נ הכי הוה צריך ועכ"ז בעיני הדבר ברור שאם האמת יש סכנה אם לא שא"ה יכול לסתום והטע' שאמרו הגאו' שלכל דבר מועיל חזק' ולא לנזקי' גדולים וכמ"ש הריב"ה ח"מ סי' קנ"ה וז"ל יש נזקין שאין להם חזקה כגון קוטרא וב"ה ואם החזיק בהם קוד' שהיה שם דבר הניזק כת' ה"ר יונה דהוי חזקה כו' עד אבל א"א כ' שאין להם חזקה לא שנה אם החזיקו קודם שהיה שם דבר הניזוק לא שנא אח"כ אם החזיקו קודם לכן אין להם חזקה לפי שלא היה יכול הניזק למחות כדברי ר"ת שכל דבר רשאי לסמוך בשאין שם דבר הנזוק חוץ מבור וכיון שלא היה יכול למחות בו אין לזה חזקה ואם החזיק אח"כ לא הוי חזקה כיון שהזק גדול הוא ודאי אין שום אדם מוחל עליו ועל זה סמך ולא מיחה ע"כ והרי לך שאפי' בנזק גדול דצערא דגופא לא מהני חזקה דאמרינן ודאי לא מחיל איניש עאכ"ו הזק דסכנה ולא עוד אלא דלא מבעיא בנזק גדול שהוא נזק לעולם אלא אפי' בנזק פרטי גדול לא הוי מהני חזקה אע"ג דאפשר דשאר בני אדם סבלי כי הא וכדמוכח בגמרא והביאו הריב"ה בח"מ סי' הנזכר רב יוסף דהו"ל אלני והוו אתי מקיזי דם ויתבי תחתיהו והוי אתי ערבי ואכלי דמא וסלקי באלנא ומפסדי ליה וקאמר שהוצרכו להרחיק אע"פ שהחזיקו בכך משום דדמו ליה לקוטר' וב"ה לפי שרב יוסף הי' אסתניס ולא הי' יכול לסובלו וכתב הרא"ש מכאן משמע דכל דבר שידוע שאין המערער יכול לסובלו אע"פ ששאר ב"א סובלין אין לו חזקה כנגד מערער זה ע"כ. נמצינו למדין שזכינו לדין דבנ"ד דהוי נזק גדול לא צערא דגופא אלא צערא דנפשא דפשיטא דאית לן למימ' דודאי לא מחיל אניש ולא מהני חזק':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |