שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רפב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן שהשכיר ביתו לשמעון לזמן מהשנים שהקדים לו שמעון מעות השכירות ורוצה שמעון לבנות בתים קטנים לו חדשים בבאראנדאדו באומרו ששכירותו שהשכיר לו לזמן רב ועוד דק"ל דשכירות ממכר ליומיה הוי ויכול לעשות בו כטוב בעיניו לבנות ולנתוץ ראובן משיב כי לא השכיר לו הבית אלא כמו שהיה לא לשנות בו דבר לא לבנות ולא לנתוץ מפני שגורם לו נזק לאכסדרא ומ"ג לשאר השכנים הדרים שם ועוד שיבא התוגר ויתבע ממנו למה בנה שום דבר בשלו יורנו רבנו מורה צדק אם יכול ראובן לעכב לשמעון:
תשובה
דבר זה אינו צריך לפנים שלא מחכמה שאל השוכר זה כי הא דקי"ל דשכירות מכר ליומיה הוי לא אמרו אלא שלא יוכל המשכי' להוציא מן הבית גם לא למכור ולא להקדיש ואפ"ה כתב הרשב"א בתשובה ז"ל דעתי נוטה כדעת שאומרי' המשכיר בית לחברו לזמן שאינו יכול לאוסרו וטוב להחמיר למדנו מדבריו שיש אוסרים מן הדין אפי' שדעתו שאינו יכול לאוסרו אחרים חולקים ואם היה מכר גמור איך היה הוא חולק יעל' בדעת שמי שמכר את ביתו לגמרי שיחסרנו אח"כ ויחול האיסור פשיטא דלא ולא הוה שיי' למימר וטוב להחמי' כלל דפשיטא דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואין צריך להאריך והא לך לשון הרמב"ם הלכות שכירו' פ"ה אבל אם אמר לו בית כזה אני משכיר לך צריך להעמיד לו בית כמדת ארכו כו' עד לפיכך אם היה קטן לא יעשנו גדו' ע"כ ולא יפחות מן החלונות שהיו בו ולא יוסף עליהם אלא מדעת שניהם ע"כ: וכ"כ הטור ז"ל והוא לישנא דמתניתין משנה אחרונה דפרק השואל וקשה מאי מדעת שניהם לא ה"ל למימר אלא מדעת המשכיר אלא שבא ללמדנו שאין השוכר רשאי לשנות אלא מדעת המשכיר ולא המשכיר אלא מדעת השוכר באופן שאין לעשות שום שנוי אלא שיהיו שניהם מוסכמים בו ורש"י פירש בריש מתני' דקתני לא יעשנו קטן השוכר מעכב כו' משום דקשה לו וכי לא יעש' אדם מביתו מה שירצה ותירץ שהשוכר ר"ל השוכר יכול לעכב עליו זמן השכירות שיאמר איני רוצה אלא בבית ששכרתי וזה חדוש כי המשכיר פשיטא ואין צ"ל הוא שיכו' לעכב על השוכר שיאמר לו איני רוצה חלא בבית כמו שהית' לא גדולה יותר ולא קטנה יותר וכ"ז מיירי אפי' כשנפל' ואם כשנפלה יוכל לעכב השוכר על המשכיר והמשכיר על השוכר שלא יעשה שום שנוי עאכ"ו כאשר הבית קיימת וקאי כמו שהשכורה וק"ו בן ק"ו אם יש חשש נזק מהשנוי ויש עוד כמה ראיות אלא שאינו צריך להאריך כי הדבר פשוט מאד כי אין כח ביד השוכר לעשות שום שנוי קבוע אלא מדעת המשכיר: וכ"כ הרמב"ם ז"ל כ"ז פרק ג' מהלכות מכירה וז"ל ומה הפרש יש בין הקונה שדה לפירותיו ובין השוכר מחבירו שדה שהקונה שדה לפירו' יש לו לנוטעה או לזורעה כל זמן שירצה או להוביר' והשוכר אינו כן כמו שיתבאר בענין שכירות ובהלכות כתב לפיכ' אם הוא קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן כו' עד ולא יפחות מן החלונות שהיו בו ולא יוסיף עליהן אלא בדעת שניהם הנראה לע"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |