שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רנח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן ושמעון קנו שני בתים מלוי אחיה' לסך מה בשותפ' שניהם האחד הוא בית ועליה על גביו והשני בית ועליות שנים ושלישים זו עג"ז ויש בו חלונות שקופים פונים על הבית והעליה הנז' וחלקו ביניהם ראובן ושמעון בבתים הנז' ראובן לקח הבית והעליה שהיה מצד ביתו ושמעון לקח הבית והג' עליות שהיו מצד ביתו ולקחו ובררו ביניהם דיינים להערי' כמה שוה כל חלק וחלק וכתבו קומפרומיסו והדיינים פסקו ויכתבו וז"ל אנחנו ח"מ המבוררים מהשתי כתות כו' פסקנו כו' שיהיו הבתים אשר קנו ראובן וש' מלוי שוה הערך היינו חצי הסך יהיה על ראובן וחצי הסך יהיה על שמעון לא פחות ולא יותר כו' אח' ימים עלה על לב ראובן להגביה ביתו ושמעון מעכב עליו באומר שסותם חלונותיו שעל בית ראובן ועושה לו נזק לסתום חלונות ביתו וראובן טוען שהוא מוכרח להגביה ביתו וגם שמה חלונות מגיע נזק גדול ברעפים שלו שבכל יום צריך לתקנן וכשהיו הבתים הנז' מאיש אחד הי' שומר הבית בטוב ומה גם כשהעריכו הדיינים הנזכר הבתים הנז' לא שמו האויר רק מה ששוה חלק גוף הבתים והראיה שבקומפרומיסו כתוב שהדיינים הנז' יעריכו כמה שוה החלק שלקח ר' וכמה שוה החלק שלקח שמעון שלא ירדו לעולם להעריך האויר רק גוף החלקים הנז' ועל הכל ראובן צועק מרה שהדיינים עשו לו עול או טעו בעריכת הבתים הנז' שבלי ספק א' מהג' עלייות לעיני כל בעל נפש שוה יותר על הבית והעלי' גם טוען ראובן שאחר שעברו ימי מספ' אחר שקנו הבתים הנז' ועלה על לבו להגביה ביתו התר' לשמעון הנז' ע"י שליח לסתום החלונות קודם מלאת שלש שנים ולטעון שהחזיק בחלונות יורנו מורה צדק הדין עם מי ומהשי"ת תהא משכורתו שלמה:
תשובה יש מקום להאריך בדין אך אין מדרכי להאריך במקום שאיפשר לקצר ולכן ראיתי לכתוב כן בקצרה ואען ואומר שדין זה הוי קצת פלוגתא דרבוותא וכמ"ש הריב"ה בח"מ סי' קנ"ד וז"ל אחין שחלקו והגיע החצר לא' והבית לא' והיה לאביה' חלונות פתוחים מן הבית לחצר צריך לסותמן ואע"פ שחלקו בשומא ונתן בעה"ב מעות לבעל החצר בשביל שהבית יותר טוב מהחצר אפ"ה צריך לסתום שלא היה דעתם בעילוי זה אלא על בנין הבית אבל לא היה דעתם על בנין החלונו' בסתם כל זמן שלא פי' וה"ר יונה כת' דוקא שפי' שלא הי' העלוי אלא בשביל הבנין אבל בסתם היה דעתם גם על החלונות וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונ' בד"א בתוספ' אורה כגון באכסדר' שאורה רב אבל אם הוא בית שאין לו אורה יותר מהצריך לו אין צריך לסותמה כי מסתמא כי עלו אהדדי ושמו הבתים והעליות זו כנגד זו היה אדעתא גם על עילוי האורה כי בית אפל אינו שוה כלום אבל אם יש בו אורה כמו אכסדרא יכול למעט האורה ובלבד שישאר בו אורה שיהא ראוי לדירה ע"כ מה שראיתי לכתוב: עוד כתב בסי' קע"ג וכפי הנראה לע"ד יש מערכה לקראת מערכ' הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכות שכנים כתב שאחים שחלקו אין להם חלונות זע"ז וס"ל להרמב"ם שיכול בעל החצר לכוף בדין שיסתו' החלון ולא ישקי' בחצירו וכן דעת הרא"ש ז"ל גם אחרים עמהם אך רש"י ז"ל ס"ל דאינו יכול לו' בעל החצר לב"ה סתום אך אם בע' החצר יסתום אין הבע"ה יכול לערער על בעל החצר והכי ס"ל להראב"ד ז"ל זה מה שראיתי לכתוב דרך קצרה ומעתה אכתוב הנרא' לע"ד שכיון שכן הוא אם ראובן ירצ' להגביה כותלו כדי לסתום חלון שמעון שלא יזיקנו בראיה יכול לבנות ובלבד שלא יקח מזכות ראובן כלום וכל זה דוקא שנשאר אורה להשתמש בבית אבל אם בכותל זה שרוצ' לבנות נשאר הבית אפל כ"כ שאינו ראוי לדירה אז נראה לע"ד דאליבא דכ"ע מן הדין הגמור יכול בע"ה לעכב ולמחו' בבעל החצר שלא יאפיל עליו וכ"ש בהיות שחלקו בשומא הנל"עד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |