שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רנה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן החזיק בבית א' מחמת מתנה שנתנה לו זקנתו זה ז' שנים והנה שמעון עכשיו הוציא עליו שטר איך זה י"ב שנים מכרה לו האשה הנז' חזקת הבית הזה מכירה גמורה וראובן טוען על זה שתי טענות אחד כי זקנתו תנצב"ה החזיקה בבית זה ה' שנים אחר הזמן שאומר ש' שמכרה לו וא"כ אם לא שהיתה חזקה זו שלה לא היה שמעון הנז' מניח אותה ליטול שכירות בית מאחר שהבית היא שלו אלא ודאי שמכורה או נתונה היתה בידה מש' הנז' ולא חששה להוציא שטר המכירה מתחת ידו להיות ששמעון הנז' הוא קרוב' והאמינ' בו עוד טוען ראובן שאחר שש' הנז' אין דירתו פה שלוניקי רק בסידרוקפסי אפי' את"ל שמקחו קיים ולא נתנה ולא מכרה מעולם פקע זכותו של שמעון מאחר שיש יותר מג' שנים שאיננו פה עמנו הוא ולא ביתו ועל שתי טענות אלה משיב ש' כי הוא לא הניח מלגבות שכירות בתים אלו רק משום שרצה לעשות חסד בין עם ר' המחזיק עכשו בין עם זקנתו שהחזיקה קודם ובזה רוצה לסתור השתי טענות של ראובן ילמדנו רבנו הדין עם מי ושכמ"ה:
תשובה דין זה בא לפני ושתי הכתות היו היק' ונעלה ה"ר קאפילה תושב סידרוקפסי והשני הבחור הנבון ה"ר משה בכ"ר אליעזר וה"ר קאפילה הוציא שטר כתיב כי חנות פ' החזקה שלו שקנאה ממרת פינ"ה והשטר זמן שנת הש"ב והאמת כי אז לא נתתי אל לבי שה"ר קאפי"לה הנז' לא היה תושב שאלוניקי ועכ"ז אמרתי שהדין עם הבחור הנז' להיות אמת שהלכה רווחת בישראל שטוענין ליורש וללוקח וכיון שהחזיקה מרת דונה פי"נה אח"כ בחזקה הנז' ואכלה שני חזקה ואח"כ נכדה זה הבחור הבא מחמת ירושה אינו צריך טענה לחזקתו שהרי גדולה מזו אמרו בב"ב הבא מחמת ירושה אינו צריך טענה לחזקתו וה"ה ללוקח וכתב הרמב"ם פי"ד מה' טוען הבא מחמת ירושה צריך להביא ראיה שדר אביו בשדה זו או משתמש בה אפי' יום אחד וכיון שאכלו היא ג' שנים מחמ' אביו מעמידין אותה בידו כ"ש וק"ו זו שנשתמשה בה זקנתו ג' שנים והוא אח"כ יותר שאין צריך ראיה אחרת כלל וזה פשוט אמנם עתה נתחדש לי יותר שה"ר קאפיל"ה אינו מתושבי שאלונקי וא"כ עין רואה ואזן שומעת שתקנות הסכמות החזקות לא נעשו רק לתושבי העיר ומרגל בפומא דכ"ע שמי שיש לו חזקה בעיר ועקר דירתו מן העי' הזוכה בחזקה ההיא כזוכה מן ההפקר והוציאו דין זה ממ' שכתוב בהסכמות שיוכל העוקר דירתו מן העי' להעביר חזקתו למי שירצה והדיוק מבורר שאם היה מאבד זכותו בעקירת דירתו למה היה צריך לכתוב ענין זה מהיכא תסיק אדעתין שלא יוכל להעביר זכותו למי שירצה א"י להיות אמת שמי שעוקר דירתו מאבד זכותו הוצרכו לומר שעם כל זה אינו מאבד זכותו כל שלא יצא מן העיר עדין שאע"פי שעומד לצאת לא נאמר כל העומד לצאת כמי שיצא דמי ויוכל כל מי שירצה לזכות בחזק' ההי' לזה שיש לו כח כל עוד שעדיין לא יצא להעביר זכות למי שירצה וא"כ ה"ר קאפילה שאינו מתושבי העיר פשיט' שאין לו זכות כלל דאטו יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא זה לא יתכן וכ"ש שהדעת נותן שהוא קנה ואח"כ מסרה ביד מרת דונה פי"נה והיא מרת דונה פינ"ה הנז' זכתה בחזקה הנז' ממה נפשך אם הועיל הקניה לה"ר קאפילה הרי היא זכתה מידו ואם לא הועיל הקני' להר' קאפילה א"כ זכת' מן הספק לכן נ"ל שהדין פשוט יותר מביעת' בכותחא שהדין עם הבחור וכן עשית שזכיתי לבחור הנבון ה"ר משה יצ"ו בדינו אני הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |