שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רנא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יורנו מורנו מעשה שהיה כך היה ראובן היו לו בתים ולקח מעות מאפטרו' של יתומים בריוח וכדי שלא יהא רבית מכר הבתים הנז' לאפטרופוס הנז' כפי המנהג הלך ראובן ומכר הבתים הנז' ועוד חצר אחר לשמעון אחיו בשני אלפים לבנים בפני עד אחד לבד ואחר נועדו האחים הנז' לכתוב שטר מהשני חצרות הנז' ונפל הפרש ביניהם כי ראובן אומר לו כי על מנת כך וכך מכר ושמעון הודה במקצת התנאים ובמקצתם כפר בהם והלך זה לדרכו וזה לדרכו ולא נכתב המכירה והלך שמעון הנז' וקנ' מהפטרופוס הנז' הבתים שהיו מכורים ליתומים ומסר ביד האפטרופוס שני אלפים לבנים שהיה ראובן חייב ליתומים מהבתי' הנז' ולקח שמעון מיד האפטרופוס שטר הקניה והלך ראובן ומכר החצר האחר ללוי בפני עדים וכתב לו שטר בק"ג ויצא ראובן מהעיר ובא שמעון ונכנס בחצר השני ובנה וסתר כמי שעושה בתוך שלו אח"כ בא אחיו ראובן לעיר וצעק עליו ואמר לו כבר בטלת המכר שעשית עמי מהשני חצרות והראיה שהלכת וקנית החצר הא' מהפטרופוס כדי שתהיה המכירה מוחזקת ומקויימת בידי וכשנתתי השני אלפים לבנים לאפטרופוס על דעת המכירה שעשיתי עמך מהשני חצרות הנז' ואתה אמרת לי בעת המכירה שאתן הב' אלפים לבינים לאפטרופוס היתומים שהיה חייב להם ואם היה בינינו הפרש בענין התנאים עד אחד היה שם בעת המכי' והתנאים שיאמר הוא שבינינו עברו ואני אקיים אותם לאפטרופוס אבל מעולם לא אמרתי לך שאתה תתנם לו וכשבאנו לכתוב את השטר בטלת המכר לגמרי יורנו מורנו אי זה דרך ישכון אור והדין הוא עם מי ואם יפול שבועה על מי יפול ושכר אדוננו כמ"ה:
תשובה לא נתברר בשאלה בפירוש כשמכ' לראובן האפטרופוס אם חזר אח"כ האפטרופוס ונתחייב למכור הבתים הנז' לראובן כשיתן לו השני אלפים לבנים או אפשר שהאמין ראובן להפטרו' כי כל זמן שיחזור לו ראובן השני אלפים לבנים יחזור לו האפטרופוס הבתים הנז' ויש הפרש לענין הדין בין שתי החלוקות שאם היה כפי האופן האחד נמצא שלא היה כח להאפטרופוס למכור הבתים הנז' בשום צד אם לא ברשות ראובן ואם היה כפי האופן השני אם מכר האפטרופוס לאיזה איש שיהיה או לאיזה ערך שיהיה זכה הלוקח ושיחק האפטרופוס בראובן נמצא בנ"ד שאם היה הענין כמו שאמרנו על האופן האחד קניית שמעון לא עלה לכלום אם לא היה ברשות ר' לפי שהיו הבתים משועבדים לראובן כל זמן שיתן השני אלפים לבנים: ואם היה על דרך הב' נמצא זכה ש' זכיה גמור' בבתים כיון שהיו מכורות לאפטרופוס מכיר' גמורה בלי תנאי וא"כ יפה עשה שמעון שקנה ונתן מעו' לאפטרו' על דרך הראשון שהיה בדין משועבדות לראובן כנז' לא הפסיד שמעון במה שחזר וקנה שמעון מן האפטרו' שטען ראובן כי בזה בטלה שמעון הקניה הראשונה שקנה ממנו הבל יפצה פיהו שלא הפסיד בזה שמעון כלל וטענ' שמעון טענה יפה היא שרצה לבטל כל ערעור מעליו וזה פשוט מאד ועל ההפרש שנפל בין האחים בענין תנאי המכירה שמכר ראובן לשמעון כבר היה אפשר לעלות במחשבה ולומר ששמעון נאמן והיה אפשר להביא קצת ראיה מתשובת הרשב"א ז"ל סי' תתקע"ב שכתב על ר' שמכר בתים לש' ואח"כ טען ראובן שהיה תנאי במכר כך וכך ושמעון מכחישו והשיב על זה שהלוקח שמעון זכה ונתן טעם לפי שהיו שתי כתי עדים שהכת הא' היו אומרים שהמכירה היה בתנאי והב' היו אומרים שהמכירה היה בלא תנאי ושכיון שהכי הוא נמצא ששתי הכתות שוים שהי' שם מכר ובענין התנאי אוקי תרי בהדי תרי ואוקי מכר בחזקתו בנ"ד נמי שמעון וראובן מודים שהיה שם מכר מן הבתים א"כ ראובן שרוצה עתה לבטל המכר מחמת התנאי עליו להביא ראיה אבל הא ודאי ליתא דלא דמי דבשלמא התם מוקמי המכירה על חזקתה מפני העדים אבל בנ"ד דליכא עדים איכא מיגו דאי בעי ראובן אמר לא מכרתי והיה נאמן והשתא דאמר מכרתי ותנאי זה הי' בינינו נאמן: וא"ת הרי צריך לישבע להכחיש את העד ואינו יכול שהרי הודה במכירה וא"כ הוה ליה נסכא דרבי אבא דאמרינן בפ' כל הנשבעים ההוא גברא דחטף נסכא מחברי' אתא לקמי דרבי אמי יתיב רבי אבא גביה אזל אייתי חד סהדא דחטפא מיני' ואמר אין חטפא ודידי חטפי ומסקנא ה"ל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם ה"נ נימא הכי דה"ל מחוייב שבוע' שלא מכר ואינו יכול לישבע שהרי הודה שמכר נרא' דודאי לא אמרינן הכי אלא היכא דאיכא שבוע דאורייתא אבל הא דנ"ד ליכא שבוע' דאורייתא שאפי' עד אחד מחייב שבועה מן התורה כדאמרינן לא יקים לעון ולחטאת אבל קם לשבועה היינו במטלטלי' אבל קרקע אין נשבעים על הקרקעות ואינה אלא שבוע' דרבנן ובשבוע' דרבנן לא אמרינן מתוך שא"יל וכמ"ש הטור בפשיטות סי' פ"ז וכל זה שכתבתי היינו בענין מכר הבתים אבל בענין מכר החצר יש לעיין מה הדין נותן: ונראה בעיני שמכירת החצר תלוי במכירת הבתי' שאם מכירת הבתים עלתה למכיר' על דרך שאמרנו גם החצ' המכיר' קיימת בו ואם לא עלת' המכיר' על הבתים לא עלה לחצר ראיה לדבר כתב מרדכי ז"ל הביאו ב"י ח"מ סי' ר"ג וז"ל הקנה לחברו בקנין סודר קרקעות ומעות ומטלטלי' בבת אחת כ' המרדכי פ' מי שמת שי"א דכי היכי דלא קנה המעות לא קנה השאר וי"א שקנה אף המעות וי"א דמעות לא קנה אבל קרקע ומטלטלים קנה ונרא' בעיני דבר פשוט מאד שאפ' מי שסובר התם שמעות לא קנה אבל שאר דברים קנה בנ"ד יודה שלא קנה כלל דבשלמא התם אינם קשורים המעו' עם הקרקע ולא המטלט' עם שום אח' מהם כי כל אחד דב' נפרד בפני עצמו ובהסתלק המעות ישאר הקני' בקרקע ובמטלטלים כי אין צריך שומא בשום אחד מהם כיון שהקנין הי' בסודר אבל בנ"ד שנתן מעות שני אלפים בשביל החצ' והבתים נמצא החצר קשור עם הבתים והבתים עם החצר זע"ז וכיון שזה לא קנ' זה נמי לא קנה והכל בחזקת מריה קמא קיימ' אלא שאני תמיה המכירה שחזר ומכר ראובן לשמעון אחיו במה קנה שמעון אם המקום הוא מקום שכותבים שטר איך קנה שמעון אפי תימא שנתן שמעון לראובן השני אלפי' לבנים גם שאפי' זה לא נזכר בשאלה מ"מ אפי' נניח שנתן השני אלפים כיון שלא נכתב השטר לא סמכה דעתיה דקונה ולא דמוכ' ולא נתקיים המקח כיון שלא נכתב השטר ואע"ג שכת' הרא"ש דשטרות שלנו אינם אלא לראיה בעלמא מ"מ ברוב הפוסקים כתבו ששטרות שכותבים בהם כל הלשונות שעולים כמו שטרי קניה כמ"ש הר"ן נ"מ דבנ"ד שעמדו שמעון ולוי ביחד כדי לכתוב השטר ולא נגמר הדבר קרוב הדב' לומר שאין כאן מכר במה שמכר ראובן לשמעון והיה לי בזה להאריך הרבה אלא שראיתי שנוסח השאלה אינה מיושבת ובאו הדברים סתומים ולא נודע במה נסתפק השוא' וכתבתי הדברי' כממשמ' ואם יועי' הנה מה טוב ואם לא אם ירצו לחזור ולברר השאל' כתקנ' וארחיב הדבור בע"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |