שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רלט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראיתי מה שכתב החכם הדיין הזקן הממונה בכח כל הקהלות לדון כל בני העיר בדיני חזקות ובדיני ממונות על ענין הפרש שנפל בין ה"ר משה קאריליו ובין ה"ר משה גבאי והח' השלם נר"ו פסק הדין וזכה לה"ר משה קאריליו ואח"כ בא חכם מיוחד להשיב כנגדו באתי להורות דעתי והוא זה כמה ימי' שהגיע לידי פסקיך ונתעצלתי מלהשיב מכמ' סבות אחד כי טרדות העיר הזאת רבו מלמנות שני שמתירא אני להכניס ראשי בין סלע המחלוקות ומה גם עתה כאשר הדרך רב בינינו ואיני רואה אלא דברי הצד האחד מ"מ אח' ההפצרה שהפצירו בי לא יכולתי להשיב אחור יד ימיני ולכתוב הנראה לע"ד ותחלת דברי אני אומר דתרתי דסתרן קא חזינא בדברי החכם הדיין נר"ו הוא מכנה לבר פלוגתיה חכם מיוחד ומצד אחר אומר משמו דברים אין להאמין על ריקן שבישראל שמאחר שהקדמ' מונחת שהדיין נר"ו מוסמך ומוסכם מכל בני העיר ומקויים לדיין כנז' בפסק איך לא ירא ננפשו לגרום ולשום מחלוקת בקהלות יע"א הרי כתב הרשב"א ז"ל תשובה סי' תשכ"ט וז"ל מה שתקנו בקה' הרשות בידם בכל דבר שבממון יכולים הקהל להקל עצמם ולהחמיר שהרי שנינו בפרק זה בורר כו' עד וכ"ש קהל שקבלו ועשו תקנה במה שיראה בעיניהם שהוא מקובל להם וכל צבו' וצבור במקומם כגאונים וכל ישראל שתקנו כמה תקנות לכל קיימות לכל ישראל ממטלטלי דיתמי דמדינא לא משתעבדי והם תקנו לגבות מהם וכמה תקנות אחרות כו': ועוד תדע דאפי' יחיד שקבל עליו בעל דינו כבי תרי אינו יכול לחזור בו כו' עד ועוד שהצבור יכולים למנות עליהם ב"ד אעפ"י שאינו ראוי מדין תורה בערכאות בסוריא ע"כ מה שראיתי להעתיק כאן כי אין דרכי למלאת נייר וא"כ אם חכם זה היה חכם מיוחד לא היה לו לחלוק על הדיין המושם מכל בני העיר שקבלוהו על עצמם והיה לו לעמוד בשב ואל תעשה אפי' היה נראה לו שהיה שלא כדין כי אין ספק שאפי' לפי טעותו לא היה הדבר פשוט כל כך שהיה כנגד הדין ולמה לו להחזיק במחלוקת בדבר שלא היה נדנוד אסור כלל וצא ולמד מעשה דר"ג ור' יהושע בר"ה שיש ללמוד משם שאין להרהר אחר ב"ד אפי' שיהיה פחות ממנו שהרי אמר לו ר"ג לרבי יהושע בא בשלו' רבי ותלמידי ר' בחכמ' ותלמידי שקבל' את דברי כל זה שלא להרבו' מחנוקת כן ראוי לעשות לכל ת"ח ירא שמים ומעתה אני בא לטענות שטען החכם המיוחד כפי מה שבא בדברי הדיין אחר שטען שלא כתב שעמדו לפניו לדין יפה השיב הדיין: ועוד אני אומר שהחושד כשרים לוקה ואיך חשד זה החכם שהדיין עבר על מ"ש חכמים במסכ' שבועות אסור לדיין לשמוע בע"ד אחד קודם שיבא חברו או שלא בפני חברו וא"כ מכח זה שידוע כי שום בן דעת לא יחשדוהו בכך לא הוצרך לכתוב שעמדו לפניו בדין כי ממילא משמע ועוד אני אומר אם זה החכם חשדו בכך היה ראוי לילך לביתו כחבר נאמן מקיים הוכח תוכיח בינו לבינו ואם לא היה שומע אז היה עוש' מה שיר' בעיניו:
ועל מה שהשיב הדיין כי אין לדיין לעשות עצמו טוען גם בזה נראה ודאי שצדקו דברי הדיין אלא שאני אומר ששניהם כאחד לא עמדו על נכון שמשמע מדברי שניהם שאם לא היה משה קאריליו מביא ראיה שגרשוהו בעל כרחו שהיה נשאר הדין עם רבי משה גבאי ואיני כן כיון שידוע שחזקה זו היתה מרבי שמואל ורבי משה קארליו בא מכחו הדין עמו כי לעולם היא בחזקתו עד שיבי' ראיה המערער שהוא מרצונו יצא ונתיא' ממנה שהרי אפי' להתיר אשה אמרינן דמהני דתנן המביא גט ממדינת הים והניחו זקן או חולה הרי זה נותנו בחזקת שהוא קיים ובהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע במה נשחטה וכן נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה הרי שלעולם מוקמינן הדבר בחזקתו והכא נמי אם הדבר ברור שחזקה זו של רבי שמוא' ואתה בא להוציא ממנו בטענה שהוא נתיאש ממנה לפי שהוא יצא מדעתו עליו להביא ראיה על רבי משה גבאי שרבי שמואל יצא מדעתו ועם זה נסתלק התרעומת מהחכם המערער מכל וכל. ועל הטענה שהשיב הדיין נראין לי דבריו ואני כתבתי מה שצריך כי מאחר שכל אנשי הקהלות קבלוהו צריך לקבל ולקיים כאלו הוי ב"ד הגדול שבירושלם תוב"ב וכמו שהבאתי ראיה מדברי התשובת הרשב"א גדול הפוסק' האחרוני' ועל מ"ש הדיין דבטל טענת המנגד שכפי הנראה היה מחזיק דברו באומרו כי מה ששתק רבי משה גבאי ולא ענה &כ' האמת שאם הדברים כנים כמו שכתב הדיין שהכריז ושמחל אפי' זוזי דהכרזה כו' יגיעת בשר להשיב על דברים כאלה כי הדבר ברור מאד שאין לרבי משה גבאי פה להשיב: ועל הפרש שנפל בין הדיין והמנגד בלשון אפי' עברו עשר שנים שהמנגד אומר שאין התקנה אלא משנת השל"ו ויישב תיבת שעברו מיום שבאו לדין בעלי הריב והדיין מוכיח שהפי' הוא שתקנו שאפי' בזמן שמכר כל עוד שבעת ההיא עדיין שום בן ישראל לא זכה בחזקה שגרשו למי שהיה זוכה בה אפי' שעתה בעת התקנה כבר עברו עשר' שנים או יות' לא יהי' רשאי שום ישראל להכניס בה לפי שעדין בחזקת הראשון היא אני אומר כפי האמת שלפי הלשון צדק הדיין ולפי הסברה הדעת נותן כדברי המערער שמה שעבר ואין דרך לתקן אלא במה שיבא מכאן ואילך אלא במה שכבר עבר מ"מ הדבר שקול וכיון שכן הוי ספק וספק חרם להחמיר וכמ"ש הפוסקי' וכיון שכן אם רבי משה קאריליו ירצה להחזיק בחזקה לומ' שכבר הפסיד זכות חזקתו ר"מ ויש כאן ספק אם יוכל רבי משה לזכות אם לא הוי ספק חרם ויש להחמיר כלל העולה שאם הדברים נכונים כנים ואמתיים כנז' בפסק הזקן הדיין אני אומר שדעתי החלוש מסכמת בדין החכם הממונה הדיין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |