שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רלז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לאה נתאלמנה ונשארו לה שני בנים והיא ובנה הגדול שהיה אז כבן י"ב או י"ג שנה מכרו חזקת בית שהניח אבי היתומים והלכה האשה וילדיה לארץ אחרת ואחר ד' או ה' שנים הוצרכו לחזור לארץ מולדתם ועתה שני בנים מסרבים במכירה ואפי' הגדול שמכר באומרו שבשעה שמכר לא היה יודע בטיב משא ומתן ועוד שכיון שהבית הזה ירש מאביו אין מכירתו מכירה עד שיהיו לו כ' שנה והוא לא היה אלא כבן י"ב או י"ג כנ"ל ועוד טוען הקטן ואומר שאפי' אם נניח שאין טענת אחיו הגדול טענה מ"מ אין כח לגדול למכור בלי רשותו וכיון שבשע' המכיר' היה קטן ולא היתה ידו במכירה אינה מכירה וגם מכירת אמם אינה מכיר' כיון שמכרה בינה לבין עצמ' בלי שומ' ב"ד וגם לא נשבעה שבועת אלמנה ועתה יורנו מורה צדק מה יהיה משפט הבית האם יוכלו האחים הללו לבטל המכיר' אם לאו:
תשובה גם כי אין להשיב בדיני ממונות כי אם כאשר נשאל המורה משני הכתות מ"מ מלאני לבי לכתוב ב' שורות להיותי זוכר ימים מקדם אלו היתומים יתמי החכם כה"ר משה עמרם ואין ספק כי בדין ממכר שעושה הקטן הן במטלטלי הן בקרקעות נתחבטו הפוסקים דבמטלטלין דעת הרמב"ם שאין מקחו מקח וממכרו ממכר עד שיהיה בן י"ב ואפי' מי"ב שנה ואילך צריך שנר' שיודע בטיב משא ומתן ואחרים אומרי' דכיון שהוא בן שש שנה ואילך אם יודע בטיב משא ומתן ממכרו ממכר והיינו במטלטלין וחלוקים לא אחוש להאריך בהם כי אין כונתי זאת אך בקרקע וכמו זה שירשו מאביה' דעת רב אלפס ז"ל דלא מהני ממכרו אלא א"כ יהיה מבן כ' שנה ומעלה והביא שתי שערות והרמ"ה ז"ל כן דעתו אלא שחדש לנו דאיכא מרבוותא דדוקא בנכסי אביו דשכיח עבדי רבנן תקנתא שלא ימכור עד שיהיה לו כ' ולא בנכסי שאר מורישיו והטור חלק על זה וכתב שהכל שוה למדנו מדבריו דאיכ' מרבוותא דבקרקע מסכימים דלא מהני ממכר עד שיהי' מבן כ' ומעלה אם הוא קרק' שהניח לו אביו ונר' בפי' שכן דעת הרשב"א בתשו' הביאה ב"י בח"מ סי' רל"ה וז"ל כ' הרשב"א שאלת מה שאמרו ולמכור בנכסי אביו עד שיהיה בן כ' שנה מי צריך להביא ראי' המוכר או הלוקח תשובה שור' הדין כל שנתקיים שטר המקח הלוקח נאמן לפי שאין העדים רשאים לחתום על שטר המכר עד שיהיה בן כ' כו' ע"ש ואחר הודיע ה' לנו שרב אלפס שהוא אב הפוסקים והרמ"ה והרשב"א שוים בדין זה שאין ממכר קרקע יתומים שהניח להם אביהם אלא שיהיה מבן כ' ומעלה ובהבאת שתי שערות א"כ זכינו לדין שאלו היתומי' יכולים לתבוע קרקע אביהם כי המכר אינו מכר ולאומר שיאמר שחזקה אינו אלא מטלטל אני אומר כבר כתבתי שאפי' שלכאורה היה נראה כן מ"מ כ"כ מורי מהר"ר לוי ן' חביב שאביו שהוא מיסד החזקות הוא תקן שיהיה להן דין קרקע וכן אנו רואים מעשים בכל יום דנין כן חזקת ש"ש חלונות וכל שאר דברים קרקע ממש עוד אנו רואים שכבר שתמכור האלמנה חזקת בית או חצר ב"ד קהל היתומים באים ונאספים לראות אם יש בנכסי הנפטר שיעור מטלטלים כדי לפרוע לאלמנה כתובת' מגבין לה מן המטלטלים ואם לאו אז מגבין מן הבתים או מן החצר ואחר דסוגיא דעלמ' הכי אזלא כל מאן דלא עביד כי האי נפיל בהאי וצריך ליתן הבית ליתומים ואין לומר שאבדו היתומים זכותם כיון שעקרו דירתם שאין תקנה זו אלא לבן דעת אבל יתומים כאלה שהוציאם אמם שלא מדעתם זכותם במקומו עומד וכן דנין שאין לך בו אלא חדושו שדין עקירת דירה אינו מפורש בתקנות אלא מכח דיוק ודי לנו לומר כן באיש או אשה שיצאו מדעתם וניכר בפירוש שדעתם לעקור דירתם אבל קטנים שהוציאם אמם לא אבדו זכותם עוד נראה בעיני דטעמא רבא איכא בדין זה הוציאוהו מדכתוב בתקנות שמי שעוקר דירתו יכו' למכור זכות חזקתו כו' א"כ חזר הדין שלא נאמר הדין זה אלא במי שבידו למכור א"כ קטן שאין בידו למכור לא אבד זכותו מפני שעקר דירתו וכ"ש בהצטרף שהוא לא יצא אלא שהוליכתו אמו וחתמתי שמי הצעי' שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |