שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רלה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן היה לו בנות וחזקה אחת ומת וחלולי"ש והני' לש' אחיו אפטרופוס על בנותיו ושמעון היה מחזיק בחזק' הנזכר כדרך האפטרופוסים ובשעת נשואיהן בקש האפטרופו' מהן מחילות וכן עשו שמחלו לו כל מה שנשאר מאביהן ולהיות ששמעון ג"כ נתן להם יותר ממה שהניח להן אביהן לקחו היתומות ג"כ מחילה ממנו ובמחילות הנז' לא הוזכר' החזקה הנז' ועתה טוען ש' שגם החזקה מחלו לו והיתומות טוענו' שמעולם לא מחלו החזקה רק הנכסים והמטלטלים ועוד טוענות שבשטר המחילה חתום שם גיסו משמעון בעל אחו' אשתו ולא יועיל המחילה יורנו מורנו ורבנו אם יש איזה זכות ליתומות הנזכרים:
תשובה הדין עם היתומות דקי"ל דאין מחזיקין בנכסי קטנים וכ"ש אפטרופ' וכ"כ הרי"בה ז"ל וז"ל אפטרופא אין לו חזקה בנכסי בע"ה כו' עד וכתב ה"ר יודה ברצלוני אין צריך לומר אפטרופא בעודם קטנים שודאי אין בנכסי קטן חזקה אפי' הגדיל כו' ואם מטעם מחילה בשטר נאמנים היתומים לומר זה מחלנו וזה לא מחלנו וקרקע בחזקת בעליה עומדת והמוציא מחברו ע"ה כיון שאין לאפטרופס חזקה לא מבעיא אם עדיין כשנכתב השטר היו קטנים דלאו כלום הוא שאפי' מכירה אין לקטנים למכור חזקת קרקע אביהם עד שיהיו בני עשרים שנה אלא אפי' שכשנכתב השטר היו גדולים מבן עשרים שנה שטר מחילה אינו כלום כי לא שייך בקרקע אלא מכירה או מתנה כי לא שייך מחילה אלא בדבר שאינו בעין ולא עוד אלא אפי' במטלטלים הדין נמי כן וכמ"ש הריב"ה ז"ל סי' ע"ג בח"מ וז"ל מחילה לא שייך במשכון בשלמא כשאד' חייב לחבירו מנה ומוחל עליו הוי מחילה במקום פרעון אבל כשיש לאדם חפץ ביד חבירו ואומר לו אני מוחל לך החפץ לאו כלום הוא אלא א"כ שיאמר לו אני נותנו לך ע"כ נתברר א"כ שהדין עם היתומות וטענת מחילה שאומר האפטרופוס לאו כלום:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |