שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רכג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
להיות המערער היקר ה"ר אברהם י"א כבן חכם שואל מה העדות כו' אמרת יש אין מן הראוי להשיא אליו כמשיב למי שאינו יודע לישאל אלא אף אני אומר בעבור זה צדק הר"ר שבתי בדינו מפני טענתו השנית של ה"ר שבתי שהודאת האב הזקן אליו לא היה בב"ד ולא בפני עדים שאם היה כן אז לא היה אומר לו לקנות כי מה לו להחזיק במחלוקת במקום שאין צריך אלא שפחד שאחר שראה שהאב הזקן כונתו לבא בעקיפין עם הבנים בניו אם לא יודה לו על כך יבא עליו ואין אדם יכול לדון עם מי שתקיף ממנו גם על מה שטען ה"ר אברהם שנית שאין לומ' הראשון קשה הימנו אל כשהקרק' ביד הא' ואין המערער יכול להוציאם בדין מהראשון ויוכל להוציא' מהשני כו' הכל כמו שבא בדבריו האמת שבנדון הנז' נאמרי הדברים ק"ו דהשתא אם טענה זו טענה להוציא המערער החזקה מיד המחזיק עאכ"ו שתועיל להחזיק הקרקע במה שהוא בידו זה כמה שנים שאין הוא צריך טענה כלל וזה ברור אחר שאין זה המערער טוען שלקחה מאדם שאנו יודעים שהיה לו זכות בחזקה הנז' וכהא דאמרינן בגמ' ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא א"ל מפלניא זבינתא דאמר לי דזבנ' מינך א"ל את לאו קא מודית דהאי ארעא דידי היא ואת לא זבינתא מינאי זיל לאו בד"דא אמר רבא דינ' קאמ' ליה ופירשב"ם וז"ל ומסקנא דמלתא דמוקמינן ליה ביד המערער והיינו טעמא דכיון דמודה דשלו היה הקרקע מתחלה כו' עד זיל מקרקע שלי לאו בדד"א ואני מיחזק יותר ממך שאתה לא החזקת ג' שנים ואפי' החזיק בה ג' שנים וכן הלכה הרי שהספיק למערער להוציא למחזיק מן הקרקע לפי שהמחזיק לא היה טוען שלקחו ממי שברור לנו שהיה שלו אלא שטען שלקחו הקרקע ממי שאין ידוע לנו שהיה שלו כ"ש וק"ו שלא נוציא לרבי שבתי מקרקע שידוע לנו שהחזיק בו כמה שנים בטענת מערער הטוען שלקח ממי שאין ידוע שהיה לו זכות מעולם וא"כ בכל דהו יכול ה"ר שבתי לסלק מעליו הטוען ומערער על חזקתו גם מה שטען רבי אברהם דאין לומר דדבור' עביד איניש דמקרי ואמר היינו שהדבור בכל אופן אינו מעלה ומוריד דהא פרשב"ם כו' דברים אלו הולכים לשיטת הראשונים ועושה מן הקטיגור סניגור שישמעו אזניו מה שפיו מדבר דדוקא כשהמערער שהוא מבחוץ ואמר למחזיק זיל זבין אמרינן דדבורא עבד איניש דמקרי משום שהמחזיק אין לו טענה שהיא שלו שלקחה ממי שידוע לנו שהיה שלו והחזיק בה יום אחד אבל אם היה להמחזיק טענה שלקחה מאדם ידוע לנו שהיה שלו יום אחד פי' שהחזיק בה יום והלוקח ג' שנים וכמ"ש ה"ר שבתי או לא היינו אומרים עביד אניש כו' כי אחר שהמחזיק מוחזק בחזקה אלימתא שאין אדם יכול להכחישו טענינן ללוקח נ"מ בפי' שכל עוד דליכא חזקה אלימתא טענת עביד איניש דמקרי כו' הוי טענא מעליא ואפי' להוציא המחזיק כ"ש וק"ו דאמרינן עביד איניש כו' כנגד המערער בטענה שקנה ממי שאין ידוע לנו שהיה לו שום זכות בחזקה והמקנה והקונה מבחוץ ודברים ברורים הם ובזה א"צ להשיב על מ"ש על סברת התוס' ואמר דדוקא כשיש עדים שהראשון גזלן כו' דהתם דאמרינן אי ליכא עדים אין טענתו טענה היינו דאין טענתו לבטל חזקת המחזיק שלש שנים ויום אחד של המוכר אבל בנ"ד שלא בא לבטל שום חזקה רק ליתן טעם לדברים בעלמא פשיטא דבכל דהו סגי אמרינן עביד איניש גם יפה טען רבי שבתי להשיב ע"פ טענת ה"ר אברהם אם כנים הדברים אם לא ה' היודע אם עברו ובוחן לבות ה' גם לטענה הג' שטען רבי אברהם וז"ל אמנם מי שאמר למערער כי יש לך אי זה זכות בזה הקרקע כו' ע"כ אבל במודה בפי' כי הכא אפי' בדבורא כו' לא דקדק יפה חדא דלא הודה שלא היה לו שום זכות ועוד שאפי' אמר קנה שאין לי בה וכו' לא מעלה ולא מוריד דבורא בעלמא וכל זה אומר כדי שיקנה אותו ויהיה בעל ריבו ולא מי שמוכרה לו כי דוקא מעשה לא עביד איניש אבל דברים אלפים ורבבות לא מעלות ולא מורידות כ"ש למי שהחזקה מסייע לו והמערער אין לו טענה כי אם דברים דע"כ לא פליגי אדמון ורבנן אלא להחזיק המחזיק במה שבידו אבל להציא המחזיק בטענה שהוא חתום עליה לבד ואין לו למערער טענה אחרת כלל ולע"ד דפשיטא דאפי' רבנן מודו דלא אבד המחזיק זכותו אפי' בחתימתו וכ"ש בדברים ובזה נתבטל כל טענות שבעולם אפי' אם יביא עדים על מ"ש רבי שבתי כי כל מ"ש הר' יונה ז"ל היינו למערער שידענו שהחז' שלו וזה המחזיק אין לו טענה שלקחה מאדם ידוע אלינו שהיה הקרקע שלו אלא שאכלה שני חזקה אז יש חילוק בין אם כפר או לא כפר כמ"ש ה"ר יונה ז"ל אבל כשהמחזיק טוען עם אדם מערער שאין לו ראיה שהיתה שלו ולא שקנא' מאדם ידוע אלינו שהיא שלו דלא שרוצה להוציאו מיד המחזיק בטענה אתה אמרת כ"וכ כלהו מילי דכדי נינהו וכמו שמצינו גדולה מזו בראובן שתבע מנה מש' והודה לו כן בפני עדים שיכול לטעון משטה הייתי בך ואפי' טען להד"מ פטור דמילי דכדי לא דכירי אינשי כך נראה לע"ד ברור הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |